לוז צ'יליאני (שם מדעי: Gevuina avellana; מוכר גם בשם אַוֶולַנוֹ), הוא מין של עץ ירוק עד המצוי באמריקה הדרומית ונחשב כיום למין היחיד בסוגו. עץ זה הוא יליד דרום צ'ילה והעמקים הסמוכים בארגנטינה. הוא מצוי בגבהים של עד 700 מטר מעל פני הים, ותפוצתו משתרעת בין קווי הרוחב 35° ל-44° דרום. העץ התגלה בדרום אמריקה על ידי הכומר הישועי חואן איגנסיו מולינה.
הלוז הצ'יליאני מתנשא לגובה של 20 מטר, והוא פורח בין יולי לנובמבר. צבע הגזע הוא חום שמנת עם פסים חומים כהים. העלים המקושתים שלו ירוקים ובעלי קצוות משוננים, הפרחים קטנים מאוד ובצבע לבנבן, והפרי הוא אגוז אדום כהה ההופך לשחור עם הזמן. העץ יכול לגדול בצורה זקופה או מסועפת מהקרקע. השם המדעי של הסוג (Gevuina) מקורו במילה גֶוֶון משפת המפוצ'ה אשר בה כונה עץ זה.
טקסונומיה
המעמד הטקסונומי של הסוג השתנה במהלך השנים. בסיווגים מסוימים נכללו בסוג כ-3 מינים: Gevuina bleasdalei האנדמי לאוסטרליה, Gevuina papuana האנדמי לגינאה החדשה, והלוז הצ'יליאני (Gevuina avellana). מחקרים נוספים קבעו שהמין האוסטרלי והמין הפפואני מסווגים כמינים בסוג נפרד המכונה Bleasdalea או בסוג Turrillia האנדמי לפיג'י, בעוד שהלוז הצ'יליאני נותר המין היחיד בסוגו. אף שבספר "הפלורה של אוסטרליה" המין האוסטרלי והפפואני עדיין מוכרים כשייכים לסוג Gevuina, זהו הסיווג היחיד כיום שעדיין מתייחס אליהם כך, ובשאר המקומות הם מוכרת כמינים בסוג Bleasdalea.
שימושים
אגוזים של לוז צ'יליאני.
הזרעים של הלוז הצ'יליאני נאכלים חיים, מבושלים במים רותחים או קלויים. האגוזים מכילים כ-12% חלבון, 49% שמן, ו-24% פחמימות. הזרע מכיל ריכוז גבוה מאוד של שמנים בלתי רוויים ונעשה בו שימוש למטרות מגוונות בצ'ילה. הוא גם עשיר בחומרים נוגדי חימצון כגון ויטמין E ובטא-קרוטן. השמן המופק מהלוז הצ'יליאני משמש כמרכיב נפוץ בתכשירים של קרם הגנה, כמרכיב קוסמטי איכותי בגלל הלחות שלו, והוא מהווה גם מקור לחומצות שומן של אומגה 7.
פרחי הלוז הצ'יליאני משמשים כמקור צוף לדבורים, ובסיאטל בוושינגטון נצפו סנאים וציפורים האוכלים מזרעי העצים; בצ'ילה, העץ משמש כמקור מזון לפודו הדרומי. הזרעים מכילים טאנין הנמצא בשימוש בתעשיית העורות, ומהגזע מכינים ארונות וכלי נגינה מעץ. ללוז הצ'יליאני יש עמידות בטמפרטורות קרות עד למינוס 12 בהיותו בוגר, והוא גדל היטב באקלים ממוזג הקפוא למדי בחורף. הלוז הובאה לראשונה לבריטניה בשנת 1826, ומאז הופץ למספר מדינות ברחבי העולם כמו ספרד ואזור הפסיפיק נורת' וסט של ארצות הברית במערב האוקיינוס השקט ובמדינות מסוימות הוא גדל היטב כמו בקליפורניה ובניו זילנד. מרבית אגוזי הלוז הנמכרים בשווקים בדרום אמריקה נאספים בטבע, אך מפותחים גם זנים בעלי תפוקה גדולה יותר של אגוזים בצ'ילה וניו זילנד. העץ מגודל לעיתים כצמח נוי.
.jpg)
