PROFILPELAJAR.COM

לואיס פרחאן
Louis Farrakhan
לידה	11 במאי 1933 (בן 91); ברונקס, ניו יורק
שם לידה	לואיס יוג'ין וולקוט
מדינה	ארצות הברית
לאום	אפרו-אמריקאים
מקום מגורים	Kenwood
עיסוק	מנהיג אומת האסלאם
מקום לימודים	בית הספר הלטיני של בוסטון, תיכון בוסטון אינגליש, Winston-Salem State University
בן או בת זוג	Khadijah Farrakhan (12 בספטמבר 1953–?)
צאצאים	Mustapha Farrakhan, Donna Farrakhan Muhammad
פרסים והוקרה	הפרס הבין-לאומי לזכויות האדם על שם מועמר קדאפי

לואיס פרחאן (אנגלית: Louis Farrakhan, נולד בשם לואיס יוג'ין וולקוט ב-11 במאי 1933) הוא מנהיג ארגון אומת האסלאם, תנועה דתית, חברתית ופוליטית של אפרו-אמריקנים בארצות הברית. הוא מבקר חריף של החברה האמריקאית וידוע באמרותיו האנטישמיות.

בצעירותו

פרחאן נולד ברובע הברונקס, בניו יורק, וגדל בשם יוג'ין וולקוט בקרב הקהילה הקריבית שברוקסברי בוסטון, מסצ'וסטס. אמו, שרה מאי מאנינג, היגרה מסנט קיטס ונוויס בשנות ה-20 של המאה ה-20, ואביו, פרסיבל קלארק, היה נהג מונית ניו-יורקי ממוצא ג'מייקני, אשר לא השתתף בגידול בנו. נכדו של פרחאן, מוסטפא, הוא גארד בנבחרת הכדורסל של אוניברסיטת וירג'יניה.

כילד, פרחאן ניגן בכינור. בגיל 6 ניתן לו הכינור הראשון שלו, ובגיל 13 ניגן במקהלה של בוסטון קולג' ובסימפוניה העממית של בוסטון. שנה מאוחר יותר, הוא החל לזכות בתחרויות ארציות, והיה אחד המשתתפים השחורים הראשונים ב Ted Mack Original Amateur Hour, שם זכה בפרס. מוקד מרכזי בילדותו של פרחאן היה הכנסייה האפיסקופלית של סנט קיפריאן אשר ממוקמת ברוקסברי, בוסטון. בבוסטון למד פרחאן בבית הספר הלטיני היוקרתי, והתיכון האנגלי. הוא למד שנתיים בקולג' וינסטון-סאלם להכשרת מורים עם מלגת ספורטאים, אך עזב על מנת להיות עם אשתו לעתיד, בטסי רוס, שהייתה הרה בבוסטון. כתוצאה מסיבוכים בהיריון, וולקוט עזב את הקולג' לימודיו.

בשנות החמישים, וולקוט הקליט מספר אלבומי קליפסו כזמר בשם "The Charmer".

אומת האסלאם

התפתחות מוקדמת

בשנת 1955, כשהנהיג מופע בשיקגו שנקרא "Calypso Follies", הוא יצר לראשונה קשר עם רעיונותיו של הארגון. חברו מבוסטון, רודני סמית', הציג בפניו את דוקטרינת הארגון והוא השתתף בוועידה השנתית של הארגון שנוהלה על ידי אלייג'ה מחמד. הוא הצטרף רשמית לאומת האסלאם ביולי 1955, והפך ללואיס X. האות X סימנה את השמטתו של שם העבדות שהיה לו, ושמו המקורי שאבד לאבותיו, וכמו כן זוהי הקדמה לשם שיינתן לו בתהליך התאסלמותו הצפוי.

30 יום לאחר מכן, אלייג'ה מחמד טען כי על כל המוזיקאים החברים בארגון אומת האסלאם, לוותר על עיסוקם לחלוטין. פרחאן ביצע זאת לאחר שהופיע בפעם האחרונה במועדון קאנטרי. הוא ידוע בקרב משמיציו כ"קליפסו לואי".

לאחר הצטרפותו לאומת האסלאם, פרחאן צמח במהירות במעמדו בארגון עד שהפך לנשיא מסגד אומת האסלאם בבוסטון. הוא מונה לנשיא מסגד הארלם רב ההשפעה ושימש בתפקיד זה מ-1965 ועד 1975.

מנהיגותו

בשנת 1977, לאחר שנאבק בשינויים והריסת המבנה הארגוני של אומת האסלאם על ידי וורית' דין מחמד, עזב פרחאן את התנועה. בריאיון לעיתון EMERGE MEGAZINE משנת 1990, הוא הביע את חוסר אמונו בשינויים וטען כי הוא "עזב את הארגון בשקט" מבלי לגרום לקרע בהנהגה. בשנת 1978, ללא הד ציבורי נרחב, פרחאן ומספר קטן של תומכיו החליטו לבנות מחדש את אומת האסלאם המקורית על פי המבנה שבנו וולאס פארד מחמד ואלייג'ה מחמד.

בשנת 1979, עיתון אומת האסלאם, נאומיו של מחמד נוסדו מחדש על ידי פרחאן תחת השם "הקריאה האחרונה". בשנת 1981, פרחאן ותומכיו ערכו את הוועידה השנתית הראשונה של הארגון בשיקגו מאז 1975. בנאום המרכזי של הוועידה, פרחאן ערך את הכרזתו הרשמית על שיקומה של אומת האסלאם על פי תורתו של אלייג'ה מחמד.

ב-12 בינואר 1995 נעצרה בתו של מלקולם אקס, קבילה שבאז, באשמת קשירת קשר לרצוח את פרחאן. לאחר מכן נטען כי האפ. בי. איי השתמש במודיע, מייקל פיצפטריק, על מנת להפליל את שבאז. לאחר מעצרה, פרחאן ערך מסיבת עיתונאים בשיקגו, שבה האשים את האפ. בי. איי בניסיון להחריף את המתח בין אומת האסלאם למשפחתו של מלקולם אקס. כ-4 חודשים לאחר מכן, ב-1 במאי, נציגות התביעה של ממשלת ארצות הברית זנחה את התיק נגד שבאז.

ב-6 במאי 1995, בכנס ציבורי שנערך בהארלם, ניו יורק, הגדיר התחלה חדשה, בשיתוף לואיס פרחאן ואלמנתו של מלקולם אקס, בטי שבאז. האירוע, שנועד בתחילה לגיוס כספים עבור הגנתה המשפטית של קבילה שבאז, הפך לאירוע הציבורי הראשון בין פרחאן, אומת האסלאם ומשפחת שבאז.

ב-16 באוקטובר 1995 ערך פרחאן צעדה רבת משתתפים בוושינגטון בשם "צעדת המיליון". פרחאן, יחד עם מנהיג הפנתרים השחורים מאליק זולו שבאז, אל שרפטון, אדיס דניאל ומנהיגים שחורים בולטים אחרים, ציינו את העשור לצעדת המיליון בעריכת צעדה נוספת מ-14 באוקטובר 2005 ועד 17 באוקטובר 2005 בוושינגטון.

בשנת 1997, החל פרחאן להתקרב לאסלאם הסוני. הוא החל לקיים את תפילת יום שישי, עמידת התפילה והצום. צעדים אלו סיימו 25 שנים להפרדה ומתיחות בין פרחאן ווולאס דין מחמד. שניהם הכריזו על אחדותם בוועידה האסלאמית הבינלאומית בשיקגו בפברואר 2000. אך למרות זאת, הם המשיכו להנהיג תנועות שונות.

בסקר שנערך בערוץ הבידור השחור (BET), פרחאן נבחר ל"איש השנה". בפברואר 2006 נערך סקר "הקולות השחורים" ב־AP-AOL, פרחאן נבחר במקום החמישי בסקר המנהיג השחור המשפיע ביותר, עם 4% מהקולות.

הוריקן קתרינה

בהתבטאויות שונות של פרחאן לאחר שהוריקן קתרינה הרסה חלקים גדולים מניו אורלינס, פרחאן טען כי היה חור בגודל של 7.6 מטר מתחת לאחד הסכרים המרכזיים שקרסו, ורמז כי קריסת הסכר הייתה כתוצאה מניסיון מכוון לסלק את האוכלוסייה השחורה ברובה מהעיר. מאוחר יותר פרחאן טען כי ראש העיר ריי נאגין אמר לו על המכתש שנוצר, במהלך פגישתם בדאלאס, טקסס. בהמשך, פרחאן טען כי העובדה שהסכר קרס יום לאחר פרוץ ההוריקן, מעיד על כך שההרס לא היה מנסיבות טבעיות. פרחאן העלה תהיות נוספות וקרא לערוך חקירה פדרלית על מקור השבר בסכר.

טענות אלו, הופרכו על ידי מומחים רבים, בראשם עמדה קבוצת חקירה עצמאית מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. ממצאי הצוות העלו כי הסיבות לקריסת הסכר היו הצפות חוזרות ונשנות של הסכר, איכות החומרים הירודה מהם הסכר נבנה, וגילו של הסכר. כל אלו גרמו ליצירת "חורים" רבים לאורך הסכר, והובילו לקריסתו.

תמיכתו בברק אובמה

פרחאן טען כי מלחמת עיראק, כמו גם הכלכלה המדרדרת של ארצות הברית ומספרם הגובר של אסונות הטבע הפוקדים את המדינה, מעידים על "אומה בשקיעה". הוא טען כי נסיבות אלו הם הרקע לעליית הפופולריות של ברק אובמה.

כתגובה לטענות פרחאן, קמפיין אובמה הוציא הודעה המרחיקה את פרחאן מאובמה: "סנאטור אובמה היה נחרץ בהתנגדותו לטענותיו בעבר של מר פרחאן והוא אינו מבקש את תמיכת פרחאן". אובמה עצמו "שלל וגינה" את תמיכת פרחאן בריאיון לרשת NBC.

בהמשך פרחאן הכחיש את כי התבטאויותיו מהוות תמיכה באובמה, ואמר כי הוא אינו ממליץ לתומכיו כיצד להצביע בבחירות, ובלבד שיצביעו "למען האינטרס האישי שלהם".

אתרי אינטרנט המזוהים עם הימין, כגון World Net Daily ,דיווחו כי במהלך נאומו ב־Saviours' Day שנערך ב-24 בפברואר, פרחאן כינה את אובמה "המשיח". פרחאן צוטט באמרו כי "סנאטור אובמה הוא לא המשיח בוודאות, אך הוא מהווה סמל לאיחוד גזעים, קבוצות אתניות, אידאולוגיות, דתות ונותן לאנשים הרגשת אחדות, שאינה בהכרח עבודת השטן, אלא אני מאמין שזוהי עבודת האל".

בעקבות בחירות 2008 לנשיאות, פרחאן הסביר בריאיון לערוץ BET, כי נזהר כל הזמן שלא לשייך עצמו לאובמה. "דיברתי עליו (על אובמה), בצורה מאוד מחמיאה ויפה ועצרתי את עצמי מלשייך אותו. אך לצערי, או למזלי, איך שנסתכל על זה, התקשורת טענה כי אני "מאמץ" אותו, וכך הוא נאלץ לגנות את תמיכתי. אך זה לא עצר אותי מלתמוך בו".

הוא הסיר את תמיכתו מאובמה בעקבות התקיפה בלוב וכינה אותו "הנשיא היהודי הראשון".^[1]

בכנס אומת האסלאם ב-2012 התריע כי קיים חשש להתנקשות בחייו של אובמה על רקע שנאה גזעית.^[2]

התבטאויות אנטישמיות

באוקטובר 2018, הסירה פייסבוק סרטון מנאום שלו, אותו הקדיש ל"קהילה היהודית", ובו השווה את היהודים ל"טרמיטים".^[3] בנאום שנשא אותה שנה הכריז פרחאן: "הלבנים בדרך למטה, ואני, בחסד האל, הורדתי את המסכה מפניו של היהודי השטני. אני כאן כדי לומר לכם שזמנכם עבר". בהזדמנות אחרת אמר פרחאן כי "היהודים רצו לבשל את ישו בצואה רותחת",^[4] תוך סילוף דברי התלמוד (לפיו זהו עונשו בגיהנום^[5]).

בעיות בריאותיות

פרחאן הודיע כי הוא מאוד חולה, במכתב ששיגר ב-11 בספטמבר 2006 לתומכי אומת האסלאם וצוות הארגון. ע"פ המכתב שתוכנו פורסם בעיתון The Final Call, רופאים בקובה זיהו אצלו אולקוס. ע"פ המכתב, זיהומים נוספים גרמו לו לאבד כ-15 ק"ג. כמו כן הוא מפציר בהנהגת אומת האסלאם להחזיק מעמד כל עוד הוא משתקם.

פרחאן שוחרר מבית החולים ב-28 בינואר 2007, לאחר ניתוח בטן מורכב. הניתוח יועד לתקן נזק שנוצר בעקבות שתל רדיואקטיבי שהשתילו בבטנו מספר שנים קודם לכן על מנת לטפל בסרטן בלוטת הערמונית. בעקבות שהותו בבית החולים, פרסם פרחאן מכתב הוקרה לתומכיו ולדורשי שלומו, מכתב שאת תוכנו הוא נשא בנאום המרכזי של אספת אומת האסלאם השנתית בדטרויט.

נכון ל-2008 פראחן התגורר בקנווד, פרבר של שיקגו, וחלק מהזמן הוא שוהה בחווה של אומת האסלאם בניו באפלו, מישיגן.