כתובת בקבוק תל סיראן

בקבוק הארד ועליו הכתובת

כתובת בקבוק תל סיראן היא כתובת עמונית החרותה על בקבוק ארד (ברונזה) באורך כ־10 ס"מ, הכוללת תוכן על מלכי עמון. הכתובת התגלה בחפירה שנערכה בתל סיראן שליד אוניברסיטת ירדן.[1] על פי ניתוח הכתובת היא מתוארכת לשנת 600 לפני הספירה. הכתובת מוצגת כיום במוזיאון לארכאולוגיה של ירדן. הכתובת כוללת שמונה שורות, כולן ברורות וקריאות לחלוטין.

הכתובת

הכתובת ידועה בסימון KAI 308.

מעבד . עמנדב מלך בנעמנ
בן הצלאל . מלך בנעמן
בן עמנדב מלך בנעמן
הכרם . וה.גנת והאתחר
ואשחת
יגל וישמח
ביומת רבם ושנת
רחקת

תעתיק הכתובת, על פי שמואל אחיטוב:

מַעְבָּדֵ עַמִנָדָב מֶלֶךְ בְּנֵעַמֹן
בֶּן הִצִלְאֵל מֶלֶךְ בְּנֵעַמֹן
בֶּן עַמִנָדָב מֶלֶךְ בְּנֵעַמֹן
הַכֶּרֶם. וְהַגִנָת. וְהָאֶתְחָר
וְאָשֻחָת
יָגִל וְיִשֹמַח
בְּיוֹמֹת רַבִּם וְשָנֹת
רְחֹקֹת

פירוש

  • מעבד(י) - כלומר עבודותיו, פעולותיו של (ראו איוב, ל"ד, כ"ה).[2]
  • הצלאל - שם תאופורי הדומה לשם הצִליהו.
  • מן הכתובת ניתן ללמוד על שלושה מבני שושלת מלכי בני-עמון: עמינדב, בן הצִלאל, בן עמינדב.
  • אתחר ואשחת - כנראה שתי מילים הקשורות לאגירת מים: "אתחר" היא כנראה מתקן מים, ו"אשוח" היא בריכה. ראו "אשוח" בכתובת מישע המואבית ואף במגילת הנחושת.[3]
  • את רשימת המעשים של עמנדב המלך ניתן להשוות לדברי קהלת: "הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי בָּנִיתִי לִי בָּתִּים נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם" (ב', ד'–ו').[3]
  • פירוש שלוש השורות האחרונות: יגיל וישמח בימים רבים ושנים רחוקות. הזוג "יגיל / ישמח" מופיע רבות במקרא ובשירת אוגרית; את המשפט"יומת רבם ושנת רחקת" ניתן להשוות ליחזקאל, י"ב, כ"ז: "לימים רבים ולעתים רחוקות", וכן לצירוף המצוי באכדית šanātim rūqātim (שנות (שנים) רחוקות).[3][4]

המלכים

בכתובת הבקבוק מוזכרים שני מלכים, סב ונכדו, בשם עמנדב. אשורבניפל מלך אשור הזכיר בכתובותיו המלכותיות את עַמִנַדבִ מלך בית עמון כאחד מעשרים ושניים מלכי החוף, לב הים והיבשה שהגישו לו מנחה במהלך מסעו הראשון נגד מצרים.[5] חלק מהחוקרים מזהים את עמנדב הסב עם עמנדב הראשון מימי אשורבניפל, על סמך תארוך כתובת הבקבוק לסביבות 600 לפנה"ס, אך ייתכן שעמנדב הסב מכתובת הבקבוק הוא אותו עמנדב המוזכר אצל אשורבניפל.[6][7][8] ייתכן אף, על סמך תארוך אחר לכתובת הבקבוק, שעמנדב הנכד הוא עמנדב המוזכר אצל אשורבניפל, ובמקרה זה, עמנדב הסב קדם לעמנדב המוזכר אצל אשורבניפל.[9]

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ Henry O. Thompson, Fawzi Zayadine, The Tell Siran Inscription, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1973, עמ' 5 doi: 10.2307/1356304
  2. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 354
  3. ^ 1 2 3 שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 356
  4. ^ לשוואות ספרותיות נוספות ראו: Frank Moore Cross, Notes on the Ammonite Inscription from Tell Sīrān, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1973, עמ' 12–15 doi: 10.2307/1356305
  5. ^ Jamie Novotny, Joshua Jeffers, The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1, Eisenbrauns, 2018, עמ' 116–117 (הקטע חוזר בעמ' 141–142). יש לציין שחלק זה מהמסע הראשון של אשורבניפל לא מופיע בתיאורי המסע המוקדמים, והוא נוסף לאחר שהמלך ערך מחדש את ספרי שנותיו (על כך ראו בעמ' 107).
  6. ^ שמואל אחיטוב, ‏שתי כתובות עמוניות, קתדרה 4, 1977, עמ' 189
  7. ^ Frank Moore Cross, Notes on the Ammonite Inscription from Tell Sīrān, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1973, עמ' 15 doi: 10.2307/1356305
  8. ^ Walter E. Aufrecht, Review Article: The Ammonite Language of the Iron Age, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1987, עמ' 87 doi: 10.2307/1356933
  9. ^ Henry O. Thompson, Fawzi Zayadine, The Tell Siran Inscription, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1973, עמ' 11 doi: 10.2307/1356304