עיטור הכתובת מעוצב בסגנון הדומה לסגנון הכרטושים הממלוכיים וייתכן שהושפע מהם. הכרטוש זכה למיקום זה מכיוון שהשער, בניין השער, הגשר המתרומם, הביצור החיצוני וגשר האבן הפנימי עליו בנוי הכרטוש שופצו במסגרת השיפוצים שערך סולימאן המפואר במצודה בשנת 1532.
אנשי האגודה למען ירושלים, שערכו עבודות שיפוץ במצודה בשנים 1918-1920, טענו כי הם אלה שגילו את הכרטוש; אך מסתבר שבחפירתו של ארכאולוג היהודי-צרפתיריימון וייל נודע קיומו כבר בשנת 1914, ובשל הצמחייה שכיסתה את מעקה הגשר, נשתכחה עובדת קיומו. לאחר שנת 1967 ביצעה מדינת ישראל חפירה ארכאולוגית ובמקום נתגלתה חומה חשמונאית, ובעקבות כך הוסר הכרטוש ממקומו.
