השם "כרטוש", שמשמעותו בצרפתית "קלף משחק" או "חפיסת קלפים" (במקור מהלטינית Carta או Charta, ודומה לו האנגלית Card, Chart ובעברית "שרטוט" תוך שאילת השורש העברי "שרט"), הוא כינוי מודרני שניתן על ידי חיילים צרפתים בצבא נפוליאון. במצרית עתיקה נקרא הכרטוש "שֶנוּ", והסימן מייצג את העובדה שסמכותו של המלך מקיפה הכל. השימוש בכרטוש החל מהשושלת הרביעית, בימי הפרעה סנפרו. בכתב הכהני הדמוטי (בעל אותיות המייצגות את הציורים המסובכים יותר של כתב החרטומים) הכרטוש צומצם לזוג סוגריים וקו אופקי.
היסטוריה
קדם לכרטוש סימן הסרך – סמל של מקדש-ארמון בתוך מלבן משוקע ועליו בדרך כלל בז המייצג את האל הורוס. עמודי שער המקדש ייצגו את בית המלוכה או את המלך והיו לסימנו המזהה, או ששמו נרשם מעל לציור המקדש.
סרך, צורה שקדמה לכרטוש לסימון בתי מלוכה בכתב החרטומים (ההירוגליפים)
כרטוש בשני חלקים של רעמסס השני, מאבן גיר שהתגלה מדרום לעזה שם הייתה כנראה קבוע במצודה מצרית על דרך הים. תצוגה מוזיאון הכט חיפה
השימוש בכרטוש לתיארוך ממצאי עתיקות בארץ ישראל
קרב קרקר (ייתכן כרכר המקראית) המתואר בכתובת קרקר על מצבת שלמנאסר השלישי (בכפר כּוּרךְ שבכורדיסטן) וכן בקצרה באנדרטה האשורית השחורה (האובליסק השחור מכלח), תוארך באופן מדויק (בתיארוך מוחלט ולא רק יחסי) באמצעים שונים לשנת 853 לפני הספירה. לפיכך ניתן לתארך באופן יחסי עם דיוק טוב מלכים ושושלות המתוארים במקורות נוספים כמו במקרא ובכתובות בכתב יתדות מממלכת אשור וממלכות בבל ופרס, ובכתב חרטומים מהממלכה המצרית, וכן לתארך בקירוב טוב גם שכבות של ממצאים שבהם הכרטושים נמצאו.
בקרב זה אוזכר המלך אחאב לבית עמרי מלך ממלכת ישראל ואיתו בני בריתו, וכך כרטושים שנמצאו באתרים שונים בחפירות בארץ ישראל מתקופת הברזל המאוחרת וימי ממלכות ישראל ויהודה המפוצלות מאפשרות תיארוך מוחלט או מקורב מאוד גם לשאר הממצאים בשכבות אלו, למשל כרטוש של פרעה שישך (שושנק) נמצא במגידו (אך במקרה זה בתוך שפכים ולא בשכבת ממצאים מובחנת) ומתאים לכתובת מסע שישק, ולויכוח על הממלכה המאוחדת או כרטוש של רעמסס השני שנמצא על לוח ארד בבית השער בתל לכיש עם.[2]
