הכפר מופיע כמקום כתיבת שטר שהתגלה בפפירוס שנמצא בנחל צאלים והנקרא מס 8 (ראה להלן). בתחילה, קרא החוקר מיליק את מקום כתיבת השטר, הנזכר בשורה 1, "כפר בביו"[2], אך מאוחר יותר הציעו אברמסון וגינזברג כי יש לקרוא "כפר בריו/ בריי"[3]. היגוי זה אומץ על ידי ברושי וקימרון. הם הציעו לזהות את כפר ברו במיניאת אום-חסן, מעל המעיינות החמים של ואדי זרקא, ליד ואדי זרקא-מעין (נ.צ: 207113 ), כ 5 ק"מ מצפון מערב למכוור[4].
מספר מקורות קדומים אחרים מורים כי יש לחפש את "ברו" באזור זה:
תיאורים של המעיינות החמים ליד הכפר מופיעים בכתבי יוסף בן מתתיהו המכנה את המעיינות בערא (Βααρας), כשיוספוס מספר על הקרבות האחרונים של המרד הגדול, לאחר חורבנה של ירושלים, הוא מתאר בהרחבה את נפילת מבצר מכוור שעל הגדה המזרחית של ים המלח, ואגב הוא מקדיש פרק שלם לנפלאותיה של בערא אשר בנחל שמצפון למכוור:
בגיא המקיף את העיר (את מכוור) מצפון יש מקום בערא שמו, שבו גדל שורש אשר שמו כשם המקום...במקום הזה נובעים גם מעיינות חמים הנבדלים מאוד זה מזה בטעמם: אחדים טעמם מר, בעוד אחרים מתוקים מאוד. נובעים [כאן] אף מעיינות רבים של מים קרים ערוכים בשורה אחת, ולא רק במקומות הנמוכים; אלא שבקרבתם אפשר לראות דבר מופלא אף יותר: מערה לא עמוקה, ולפניה בולט צוק הסוכך עליה; מעליו מזדקרים שני [סלעים] דמוי שדים, במרחק לא רחוק זה מזה; מן האחד נובע מעין מים קרים מאוד ומן השני מעין מים חמים מאוד; אם מערבים את מי שניהם מתקבל מרחץ נעים ביותר המרפא תחלואים, אך יותר מכול הוא מביא מרגוע לעצבים. במקום יש גם מכרות של גופרית ואלום
"בערא" נזכרה מספר פעמים במקורות חז"ל[5]. במאמר הדן באזכורה של "בערא" בספרות התלמודית, טען א"ש רוזנטל כי בכל המקורות חלו שיבושי נוסח, ורק בנוסח שהובא במדרש תנחומא, אכן נזכר המקום "בערא" שבעבר הירדן[6].
במפת מידבא נזכר המקום באופן מקוטע כ"...ערו" (...ΑΡΟΥ), מעט מזרחה לחמי קלירוהי. ג' מנפרדי אשר בדק את המפה בתחילת המאה ה-20 קרא את האותיות APOY, אך משגרד קצת את המלט בפינת הכתובת גילה את הקצה של אות A, כלומר AAPOY (אערו) והציע להשלים את המילה ל-Βααρου ("בערו")[8]. גם מיכאל אבי יונה השלים את השם ל"בערו" (Βααρου). שרידי השם משובצים במפה על רקע הררי שחור, באמצעותם ביקש האמן לתאר את שפכי הלבה בהרי מואב[9].
בביוגרפיה של הנזירפטרוס מאיבריה, בן המאה ה-5, שהגיעה אלינו בתרגומה הסורי בלבד, יורד פטרוס לחמי בערה לרפא את גופו שנחלש מסיגופים[10].
מסמכים המזכירים את כפר ברו
בעבר הירדן ובמערות במדבר יהודה התגלו מסמכים הכתובים על פפירוסים מתקופת מרד בר כוכבא. חלק מהתעודות מזכירות את כפר ברו. ל"אוסף נחל צאלים" יוחס גם פפירוס נחל צאלים 8, שנמצא בעיזבונו של ידין ("תעודת כפר ברו"), למערת האיגרות[11]. ח' אשל טען כי מקור התעודה, כמו גם תעודת "כפר ברו" שפורסמה על ידי מיליק ב-1954, עשוי להיות בעבר הירדן, בסביבתו של ואדי זרקא מעין המזוהה עם כפר ברו[12]. יובל שחר פקפק בדעתו של אשל, לפיה יהודים הסתתרו במערות מפלט מזרחית לים המלח - הן בזיהוי הגאוגרפי של כפר ברו, והן בהשערה כי מקור התעודות בעברו המזרחי של הים - לפחות כל עוד לא אותרו מערות מפלט באזור זה[13]. למרות הביקורת של יובל שחר, יש לראות בתעודות כפר ברו ייצוג לחייהם של היהודים בעבר הירדן המזרחי במהלך מרד בר כוכבא ואף לקראת סופו.[דרוש מקור]
טל אילן עמדה על כך ששלושת העדים בפפירוס נחל צאלים מס' 8א - אלעזר בן-מתת, אלעזר בן-שמעון ויהודה בן-יהודה - נזכרו כעדים במסמכים מארכיונה של בבתא, מן השנים 128-130[14]. מכאן, שהיו אנשים שברחו ממחוזא שבפרובינקית ערביה לכפר ברו, בזמן מרד בר כוכבא, בין השנים 132 ל-136[15]. מן התעודות ניתן ללמוד שתחומי שלטונו של בר כוכבא היו נרחבים יותר ממה שהיה מקובל עד כה, וכי הם כללו גם שטחים מסוימים בעבר הירדן המזרחי, בפראיה.
פפירוס נחל צאלים 8
פפירוסנחל צאלים 8 נמצא בעזבונו של יגאל ידין, והיא פורסמה לראשונה ב-1986 על ידי ברושי וקימרון. הם ציינו כי מוצאו של השטר אינו ידוע וכי "ייתכן שנתגלה במערות מורבעאת אבל קרוב יותר לשער, שנתגלה בנחל צאלים". הם לא פסלו אף את האפשרות שמוצא התעודה בנחל חבר. הנחתם התבססה על דברי הבדואים שמסרו את ה"השטר מכפר בביו" (לימים פפירוס נחל צאלים 8א'), כי הובא מנחל צאלים[11].
עדה ירדני הצליחה לקרוא מספר מילים נוספות בחלק התחתון של תעודה זו ולשייך לה חלקים נוספים שהיו מפוזרים בלוחות שונים במוזיאון רוקפלר. בפרסום הסופי של "אוסף נחל צאלים" פורסמו עוד 22 קטעים מתעודה זו שלא נכללו בפרסום של ברושי. על פי נוסחת התאריך בראש השטר, הוא נכתב "[ב ].. לאדר שנת תלת לחרות ישראל על ימי שמעון בן כוסבה נשי ישר[אל בכפ]ר ברו", כלומר בשנת 135 לספירת הנוצרים. מן התעודה עולה שיהונתן בן-עלי, תושב כפר ברו, מכר לשאול בן-חרשה, גם הוא בן אותו כפר, בית ו"דרת [=חצר] בית קורה", תמורת 36 דינרים[16]. מן התעודה עלה כי הסופר שכתב את פפירוס נחל צאלים 8 כתב גם את פפירוס נחל צאלים 8א'.
בשורות 1 ו 2, נזכר כפר ברו" כמקום כתיבת השטר. בכך, התבהר הספק באשר לקריאתה של מילה זו בפפירוס נחל צאלים 8א'. נוה הסביר כי האותיות "ו" ו- "יו", הן חלופות אורתוגרפיות המציינות o סופית, ולכן יש לקרוא Baro או Bero ולא Baru.[17].
פפירוס נחל צאלים 8א'
פפירוס נחל צאלים 8א' פורסם לראשונה על ידי מיליק בשנת 1954[18]. זהו שטר המכר היחיד בין שטרי המכר ממדבר יהודה שאינו שטר כפול. על פי נוסחת התאריך שבראש השטר, הוא נכתב "בעסר[ה] לאדר/איר שנת תלת לחרת ישראל בכפר בריו", כלומר בשנת 134 לסה"נ. בתעודה זו לא נזכר במפורש מניין מרד בר כוכבא, אך לאור הקרבה בתוכן ובסגנון בין שתי התעודות מכפר ברו, ניתן לקבוע כי גם בתעודה זו התייחס המניין למרד בר כוכבא. מן התעודה עולה שבתאריך י' באדר, חדד בן-יהודה מכפר בריו, מכר בית לאלעזר בן-אלעזר שכנו, המכונה "שטרא". ירדני פירשה מונח זה כשוטר. לא מן הנמנע שכינוי זה קשור למשלח ידו של
אלעזר בן-אלעזר כסופר, או "כותב שטרות"[19].
^Ilan T., Witnesses in the Judaean Desert Documents- Prosopographical Observations, SCI 20, 2001, pp. 175−176
^Yardeni A., Aramaic and Hebrew Documentary Texts, in: Cotton H. M. & Yardeni A., Aramaic, Hebrew and Greek Texts from Nahal Hever and other Sites, The Seiyal Collection II, DJD 27, Oxford, pp. 29-33.
^* נווה י', בשולי השטרות מכפר ברו, בתוך שי לחיים רבין, מ' גושן-גוטשטיין, ש' מורג וש' קוגוט (עורכים), ירושלים, עמ' 231-234.
^Milik J. T., Un Contrat Juif de l`An 134 Apres J.-C, RB, 61, 1954, pp. 182- 190.
^ירדני עדה, אוסף תעודות ארמיות, עבריות ונבטיות ממדבר יהודה וחומר קרוב, ירושלים, 2000, חלק 1 עמ' 71-73