כביש הנפט או ציר הנפט הוא כביש רוחבי שנסלל בשנת 1941 בידי חברת הנפט העיראקית, ועל-כן זכה בשמו. כיום מסומן הציר ככביש 224 בחלקו המערבי המחבר את צומת הנגב לירוחם, קטע קצר בכביש 204 בתווך, וכביש 225 בחלקו המזרחי, מירוחם למכתש הגדול. לאלה מתווספת דרך עפר באורך של כשני קילומטרים בתוך המכתש הגדול.
אורכו הכולל של הכביש הוא כ-23 ק"מ, והוא מוליך מצומת הנגב אל אפיק נחל חתירה במרכזו של המכתש הגדול.
תולדות הכביש
לפי התאוריות הגאולוגיות היו סיכויים טובים להמצאות מלכודת נפט הכלואה מעל מי התהום שברכס חתירה בו שוכן המכתש הגדול. המכתש עצמו הוא מעין "קידוח טבעי" ענק המקרב את פני הקרקע אל מרבצי הנפט. בשנות ה-40 של המאה ה-20 החלה חברת IPC בחיפושי נפט במכתש הגדול, ולשם כך סללה את הכביש בשנת 1941, והקימה מחנה פועלים בהר אבנון שעל שפתו הצפונית של המכתש. החיפושים לא הניבו ממצאים ולבסוף הופסקו. הכביש המוליך מזרחה אל מעלה עקרבים, שימש משך שנים כדרך היבשתית היחידה לאילת.
בפברואר 1973 נפתח קטע כביש 40 ממשאבי שדה לשדה בוקר והמעבר על כביש 224 בדרך למצפה רמון התייתר[1]. בעקבות זאת נסגר כביש הנפט והתנועה לירוחם עברה על הקטע הצפוני של כביש 204[2] הדבר האריך מאוד את הדרך מירוחם לנאות חובב, ופגע באפשרויות התעסוקה של תושבי העיירה.
בנובמבר 1980, לאחר לחצים רבים של ראשי ירוחם[3], הוחל בשיפוץ כביש 224 לצורך פתיחתו מחדש[4], אולם לאחר שנתיים פשט הקבלן את הרגל לאחר השלמת שני שלישים מהכביש[5]. בעקבות זאת, הכביש נפתח, למרות שלא הושלם, ואנשי ירוחם המשיכו לדרוש את השלמתו[6]. באפריל 1986 החליטה הממשלה להשלים את סלילת הכביש[7].
לקראת סוף שנת 2008 נסגר כביש 225 לתנועה מפני ליקויים בטיחותיים ומשום שהכביש לא תוחזק שנים רבות, אך נפתח שוב לתנועה נוכח פניה של החברה להגנת הטבע לשר התחבורהישראל כץ בנימוק שהיות הכביש סגור לתנועה מונעת גישה לאחד הנופים היפים בארץ. במקביל החברה הלאומית לדרכים החלה במקצה שיפורים בטיחותיים בכביש.