רבי יששכר הוא החכם היחיד בתקופת חז"ל (הידוע לנו) הקרוי בשם זה (למעט יששכר איש כפר ברקאי אותו חז"ל דנו לגנאי).
מאמרותיו
דרש ר' יששכר דכפר מנדי: "כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן" (איוב יא: יא). בנוהג שבעולם אדם עושה גדישים גדישים של עבירות ועושה תשובה כביכול "וירא און ולא יתבונן"
מה בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם? רבי חמא ב"ר חנינא ור' יששכר מכפר מנדי: ר' חמא אמר: אין הקדוש ברוך הוא נגלה על נביאי אומות העולם, אלא בחצי דבור... אמר רבי יששכר דכפר מנדי: אין הלשון הזה ויקר, אלא לשון טומאה, היך מה דאת אמר: (דברים כג): כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה, אבל נביאי ישראל בדבור שלם, בלשון חיבה, בלשון קדושה, בלשון שמלאכי השרת מקלסין אותו, שנאמר (ישעיה ו): וקרא זה אל זה ואמר קדוש וגו'
כפר מנדא, שם עקביא בן מהללאל ורבי יששכר, רבן שמעון בן גמליאל, כולם תחת הכפר
— "יחוס הצדיקים", סביב שנת 1520 לספירה גרשון בן אליעזר הלוי סגל (אנ') בספרו "איגרת הקודש (גלילות ארץ ישראל)", סביב שנת 1624 לספירה יהודה פוליאשטרו בספרו "זכרון בירושלים", סביב שנת 1743 לספירה יעקב ברוך בספרו "שבחי ירושלים", סביב שנת 1785 לספירה
כפר מנדה, שם עקביא בן מהללאל ע"ה, ור' יששכר ורבן שמעון בן גמליאל ע"ה
חוץ לכפר מנדא, קבורת עקביא בן מהללאל ורבי יששכר דכפר מנדי
— חיים הלוי הורוויץ בספרו "חיבת ירושלים", סביב שנת 1835 לספירה
חוקרי המקומות הקדושים ישראל מאיר גבאי, ישראל הרצברג והארכאולוג ד"ר יוסי סטפנסקי סיכמו בספרם "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" את נושא קברו:
בקצה המזרחי-דרומי של הכפר העתיק נמצאת באר עתיקה שעליה ובסמוך לה היה מבנה עתיק הנקרא 'בנאת שועיב', הנראה עוד בתמונות שלפני 80 שנה. זהו כינוי לבנות יתרו, סימן זיהוי לקבר יהודי נערץ. בסמוך למבנה היו 3 ארונות קבורה כנ"ל. מקום זה הוא הנזכר אצל עולי הרגל כחוץ לכפר או תחת הכפר, בחדר יפה עם כיפה. ויקטור גרן מציין כי בהיותו שם בשנת 1852 היו שם עדיין נציבי עמודים פגומים, ושלושת הארונות היו נטולי מכסה. שלושת הארונות יוחסו לר' יששכר, עקביא בן מהללאל ורבן שמעון בן גמליאל.