"יִקְבֵי רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן" ("כְּשֶׁנָּמוּת יִקְבְּרוּ אוֹתָנוּ ...") הוא פזמוןעברי המתבסס על שיר השתייה הצרפתי הנודע "Chevaliers de la table ronde" ("אבירי השולחן העגול"), ולחנו הוא כלחן השיר המקורי.[1] מחבריו אלמוניים, והוא חובר כנראה בשנות ה-40 של המאה ה-20.[2]
על השיר
מילות השיר מכריזות בעליזות על היקב שנקרא "כרמל" במושבהראשון לציון, המלא וגדוש בחביות ובקבוקי יין אדום, המוגש כביכול לעוברים ושבים על ידי עלמות ועלמים בכוסות ובגביעים; בשל זמינות היין הֶערב ומגישיו החינניים, כדאי להקבר ביקב בראשון לציון, באופן מטפורי, כלומר לשכון בו לתמיד.
חשיבותו הכלכלית של היקב בראשון לציון בחברה היישובית הקטנה (כחמישים אלף נפש בשנת 1900), והיותו מקור לפרנסתו של מגזר יצרני רחב, אשר כלל משפחות איכרים ופועלים רבים, תרמו לצירופו של השיר "יקבי ראשון לציון" אל מחרוזת השירים הנהוגה על המפעל הציוני בארץ ישראל. נהגו לשיר אותו במסיבות, תהלוכות וחגיגות ביישוב והוא זכה לביצועים רבים, בדרך כלל מקהלתיים. בתקופת מלחמת העצמאות חוברה גרסה מקברית למילות השיר ולחנו, שהתייחסה לאבדות הרבות שספגו שיירות האספקה לירושלים הנצורה, וכוחות "ההגנה" וחטיבת הראל של הפלמ"ח.[3]