יצחק (אִיגְנַאצִי) שִׁיפֶּר (בכתיב יידי: שיפער; Ignacy Schiper; 1884–1943) היה היסטוריון מפורסם, מזרחן ופוליטיקאי יהודי-פולני, מן הדמויות הבולטות באינטליגנציה היהודית בפולין שבין מלחמות העולם, חבר הסיים ופעיל ציוני.
קורות חיים
שיפר נולד בעיר טרנוב שבגליציה המערבית (אז תחת שליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית. למד באוניברסיטאות קרקוב ווינה. סיים את חוק לימודיו בפילוסופיה, וב-1907 זכה בתואר דוקטור למשפטים על עבודתו על מצבם הכלכלי של יהודי פולין בימי הביניים. עד מלחמת העולם הראשונה הרבה שיפר לנדוד בערי גליציה ועיירותיה כמרצה ומסביר מטעם מפלגתו, 'פועלי ציון צ.ס.'. בעקבות חילוקי-דעות עם צמרת מפלגתו עבר שיפר למפלגת הציונים הכלליים, והמשיך
למלא תפקידים בולטים בתנועה הציונית ובחיי הציבור בפולין.
יצחק שיפר נחשב בשנות השלושים של המאה העשרים למעמיק שבין ההיסטוריונים היהודים-פולנים חוקרי פולין. מחקריו הרחיקו עד לחיי היהודים בימי הביניים, והוא ניגש אליהם מצויד בשיטות מחקר כלכליות וסוציולוגיות חדישות. עבודת חייו הגדולה אמורה הייתה להיות "תולדות החיים הכלכליים של היהודים", אשר תהווה השלמה והמשך למפעלו של צבי גרץ – אולם השואה קטעה את תוכניותיו. במחקריו ובספריו על התרבות היהודית ביקש שיפר להבליט את שורשיה של הדרישה לאוטונומיה תרבותית עבור יהודי פולין.
בשנות ה-20 כיהן שיפר כחבר הפרלמנט הפולני (הסיים).
ערב מלחמת העולם השנייה התכוון שיפר לעלות לארץ ישראל, אולם המלחמה קטעה את תוכניותיו, והוא עבר עם שאר היהודים לגטו ורשה. בגטו עבד בארכיון היודנראט, והוסיף לכתוב את מחקריו.
בתקופת הגירושים והמרד ביקש שיפר להימלט, אולם נתפס ונשלח למיידנק, שם נפטר באופן טבעי ביולי 1943 זמן קצר לפני הטבח הגדול של נובמבר 1943 (לפי עדותו האישית של י, ליכטערמאן בספר הזיכרון "טארנע" ("טרנוב" ביידיש) בעריכת אברהם חומט, תל אביב תשי"ד, עמ. 878). לפי גרסה אחרת, הוא נספה בגטו בימי מרד גטו ורשה. נזכר רבות ברשימותיו של עמנואל רינגלבלום.
על שמו קרויה שכונת שיפר בפתח תקווה (ושם בית ספר יסודי על שמו), וכן רחוב בבאר שבע ובחולון.
ספריו
- Dzieje handlu żydowskiego na ziemiach polskich/ Ignacy Schipper. Warszawa: Nakładem Centrali Związku Kupców w Warszawie, 1937
- Żydzi w Polsce odrodzonej: działalność społeczna, gospodarcza, oświatowa i kulturalna/ pod redakcją Ignacego Schipera, A. Tartakowera i Aleksandra Hafftki. Warszawa: Nakł. Wydawn. "Żydzi w Polsce odrodzonej", 1932
- Żydzi Królestwa Polskiego w dobie powstania listopadowego. Warszawa: F. Hoesick, 1932
- Samorząd żydowski w Polsce na przełomie wieku 18 i 19-ego (1764-1831). Warszawa, 1931
- יידישע געשיכטע. באנד 1–4. ורשה: פארלאג "אחיספר", 1930.
- געשיכטע פון יידישער טעאטער=קונסט און דראמע: פון די עלטסטע צייטן ביז 1750/ יצחק שיפער. ווארשע: קולטור-ליגע, 1923-1928.
- די קולטור-געשיכטע פון די יידן אין פוילן בעתן מיטלאלטער/ יצחק שיפער. ווארשע: פארלאג ח. בזשאזא, 1926.
- תולדות הכלכלה היהודית/ יצחק שיפר. תל אביב: א.י. שטיבל, תרצ"ה-תרצ"ו.
- Der Anteil der Juden am europaeischen Grosshandel mit dem Orient: (bis zur Begruendung der modernen Kolonialwirtschaft/ Ignaz Schipper. Czernowitz: Buchdruckerei "Gutenberg". 1912
- Studya nad stosunkami gospodarczymi Żydów w Polsce podczas średniowiecza: praca nagrodzona pierwszą Nagrodą'/ Dr. Ignacy Shipper. Lwów: Nakładem Funduszu Konkursowego im. Wawelberga, 1911
- Anfaenge des Kapitalismus bei den abendlaendischen Juden im frueheren Mittelalter: (bis zum Ausgang des XII. Jahrhunderts)/ von Ignaz Shipper. Wien: W. Baumueller K.u.K., Hof- und Universitats-Buchhandler, 1907
- יצחק שיפר: כתבים נבחרים ודברי הערכה / ערך: שלמה אידלברג, ניו-יורק – ירושלים: עוגן (דפוס התחיה), תשכ"ז.
לקריאה נוספת
- יוסף קרוק, תחת דגלן של שלוש מהפכות - כרך ב', תל אביב, מחברות לספרות, 1970, עמ' 360, 387.
- ח. דן, "ד"ר יצחק שיפר, חייו ופעלו", הפועל הצעיר לט, 22 (תשכ"ח-1968), 22–24; לט, 23: 22–23.
- אריה טרטקובר, "חברי ההיסטוריוגרפיה היהודית הכללית (לזכרם של יעקב לשצינסקי ושל יצחק שיפר)", ברקאי לט, ריח (תשל"א-1971), 4–6.
- דוד רוזנטל, "דער מארטירער דר’ יצחק שיפער (1884–1943)", צוזאמען (תשל"ד-1974), 405–414.
- חנא שמרוק, "ספרו של יצחק שיפר על החסידות בפולין", צדיקים ואנשי מעשה (תשנ"ד), 13–21.
- י. ליכטרמאן, די לעצטע טעג פון ד"ר יצחק שיפער (ביידיש: "ימיו האחרונים של ד"ר יצחק שיפר"), "טארנע" בעריכת אברהם חומט, תל אביב תשי"ד עמ' 876-879.
קישורים חיצוניים
