PROFILPELAJAR.COM

יצחק דב גילת
	יצחק דב גילת
לידה	ספטמבר 1919; ז'מאיצ'ו נאומייסטיס, ליטא
פטירה	1 בדצמבר 1997 (בגיל 78)
ענף מדעי	מדעי היהדות
מקום קבורה	בית העלמין ירקון
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט	אפרים אלימלך אורבך
מוסדות	האוניברסיטה הפתוחה; אוניברסיטת בר-אילן ;
תלמידי דוקטורט	ישראל משה תא-שמע

יצחק דב גילת (גיטלסון) (כ' באלול תרע"ט, 15 בספטמבר 1919 – ב' בכסלו תשנ"ח, 1 בדצמבר 1997^[1]) היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה

גילת נולד בסתיו 1919 בעיירה הקטנה נֶיישטוֹט-טַאוְוריג (נקראת גם ניישטוט-סוּגִינְט; בליטאית: Žemaičių Naumiestis; בפולנית: Nowe Miasto) שעל נהר שוסטה (Šustis) שליד העיר טאווריג בליטא (כיום במחוז קלַיְיפֶּדָה) בשם יצחק דב גיטלסון, בנם של ר' חיים מאיר גיטלסון ודבורה לבית רוֹזינג. אביו היה בוגר ישיבות טלז, סלבודקה וסלוצק, ותלמידו המובהק של ר' נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה". אחותו הייתה רחל נריה, אשת ציבור ואשתו של הרב משה צבי נריה.

גילת למד בישיבת קלם, ואחריה, בשנים תרצ"ב–תרצ"ה (1932–1935), בישיבת טלז. בשנת תרצ"ו (1936), כשהיה בן 16, עלתה המשפחה כולה לארץ ישראל. בארץ המשיך את לימודיו בישיבת חברון עד שנת ת"ש (1940), אז החל ללמוד תלמוד, היסטוריה של עם ישראל ולשון עברית באוניברסיטה העברית, אך במהלך המלחמה הפסיק את לימודיו. בשנים תש"ז–תש"י שימש מרכז הוועדה לעליית הנוער הדתי. בשנים תשי"א–תשי"ח היה מפקח על בתי ספר דתיים מטעם משרד החינוך והתרבות.

בספטמבר 1947 נישא לרות הורן, ולזוג נולדו שלושה ילדים: ישראל, יעקב ואריאל.

גילת חזר ללימודיו, וסיים תואר שני בתלמוד בשנת תשי"ג (1953). עשה דוקטורט באוניברסיטה העברית^[2] תחת הנחייתו של פרופ' א"א אורבך; הדיסרטציה שלו הוגשה ב-1965 (תשכ"ה), תחת הכותרת: "הלכותיו של ר' אליעזר הורקנוס: פרק בתולדות ההלכה", והיא הופיעה כספר כעבור שלוש שנים. החל ללמד באוניברסיטת בר-אילן בשנת תשי"ז. הועמד בראש המחלקה לתלמוד בתשכ"א, חמש שנים לפני שסיים את הדוקטורט שלו, וכיהן בתפקיד במשך שש עשרה שנים. ב-1973 התמנה כפרופסור מן המניין והופקד על הקתדרה ע"ש מקסימו לוי. כיהן כדקאן הפקולטה למדעי היהדות בשנים תשל"ג–תשל"ד. היה גם פרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד, בישיבה יוניברסיטי. היה עורך מדור התלמוד ב"אנציקלופדיה יודאיקה" בשפה האנגלית, וכתב בה חמישים ערכים.

היה יו"ר הוועד לתכנון הוראת תורה שבעל פה בבתי הספר הממלכתיים דתיים החל משנת תשל"ב, היה מרכז צוות התורה שבעל-פה באוניברסיטה הפתוחה משנת 1981 וחבר הוועדה האקדמית שלה בשנים תשמ"ה-תשמ"ט. היה חבר הוועדה לתכנון ולתקצוב, חבר המועצה של האיגוד הלאומי למדעי היהדות, חבר הנהלת הקרן למחקר בסיסי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר המועצה להשכלה גבוהה, חבר הוועד המנהל של מוסד ביאליק וחבר הוועד המנהל של בית התפוצות.

גילת נפטר בשנת 1997, בן 78 במותו.

בנו הבכור, ישראל צבי גילת, הוא פרופסור חבר בבית הספר למשפטים של המכללה האקדמית נתניה.^[3]

מחקרו

מחקרו של יצחק דב גילת עסק בתולדות ההלכה, שהיא תחום במחקר הבוחן את אורח החיים של היהודי הדתי ומנסה לענות על השאלה באיזו צורה התמודדה היהדות עם מסורתה מול המציאות ותנאי החיים המשתנים.

מחקריו בתולדות ההלכה פותחים בימי הבית השני ומתארים את התמורות שחלו בתקופת המשנה והתלמוד. הוא מראה שבראשית ימי הבית השני, בתחילת תקופת ההלכה הקדומה לא היו ספרים כתובים פרט לתנ"ך, אולם היא התאפיינה ביראת שמיים רבה. מכיוון שלא היו מוסדות הלכה מסודרים, איש הישר בעיניו יעשה, אך הישר בעיניו היה לנהוג כמנהג אבותיו. במצב זה אין הבחנה בין מצוות קלות לחמורות. החכמים נהגו לעשות סדר במצוות, מתוך כוונה להקל וקבעו את מידותיהן של המצוות, באיזה שיעור יש לעשותן. גילת גם גורס כי בעוד שההלכה הקדומה ראתה את מעשי האדם כחשובים, הרי שההלכה המאוחרת הקנתה חשיבות ראשונה במעלה לכוונות.

רבי אליעזר בן הורקנוס פעל בתקופת חורבן הבית בתווך שבין ההלכה הקדומה להלכה המאוחרת, חורבן הבית מנע מאנשים לנהוג כדרך אבותיהם והדבר חייב פסיקה חדשה. התוצאה של כך הייתה הקלה במצוות, מתוך התחשבות החכמים באנשים והתאמת ההלכה למציאות.

ספריו

משנתו של ר' אליעזר בן הורקנוס ומקומה בתולדות ההלכה. תל אביב: דביר, תשכ"ח.
פרקים בהשתלשלות ההלכה. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ב 1992.

ספרים שערך

מכתם לדוד: ספר זיכרון הרב דוד אוקס ז"ל (תרס"ח-תשל"ה)/ עורכים: יצחק דב גילת, אליעזר שטרן. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ח 1978.
עיונים בספרות חז"ל במקרא ובתולדות ישראל: מוקדש לפרופסור עזרא ציון מלמד/ עורכים: י"ד גילת, ח"י לוין, צבי מאיר רבינוביץ'. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ב 1982.
מלאת: מחקרי האוניברסיטה הפתוחה בתולדות ישראל ובתרבותו/ עורכים: שמואל אטינגר, יצחק דב גילת, שמואל ספראי. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ג–1983.
מחקרים במדרשי ההלכה ובספרות התלמודית/ מאת חיים יצחק לוין; עורך: יצחק דב גילת. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ז 1987.
מבוא לתורה שבעל-פה/ צוות הקורס: י"ד גילת – ראש הצוות ואחרים. רמת-אביב, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"א 1991–1996.

ספר לזכרו

ישראל משה תא-שמע, ישראל צבי גילת (עורכים), יד לגילת: אסופת מאמרים של יצחק דב גילת, ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ב 2002.

לקריאה נוספת

זאב פלק, "[על] יצחק ד. גילת, "משנתו של רבי אליעזר בן הורקנוס ומקומה בתולדות ההלכה" (תשכח)", קריית ספר מד (תשכ"ט 1969), 316–318.
יוסף תבורי, "ואלה תולדות יצחק - קוים לדמותו ולפועלו של פרופ' יצחק דב גילת ז"ל", מדעי היהדות 38 (תשנ"ח), 333–341.
יוסף תבורי, "יצחק דב גילת: תולדות ההלכה והלכה למעשה", בתוך: דב שוורץ (עורך), אוניברסיטת בר-אילן – מרעיון למעש, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו, כרך ב, עמ' 48–41.
יונה עמנואל, "[על] יצחק ד. גילת, "פרקים בהשתלשלות ההלכה" (תשנב)", המעין לג,א (תשנ"ג 2002) 42–49.