יער הפנינים של גן הדהארמה (בסינית מסורתית: 法苑珠林; בסינית מפושטת: 法苑珠林; בפין-יין: fǎyuàn zhūlín, פָה יְוֵּ'אן ג'וּ לִין) היא אנציקלופדיה בודהיסטית שחוברה בסין בשנת 668 על ידי הנזיר דָאו שְׁה^[1], אשר חי בתקופת שושלת טאנג.

היצירה מורכבת מ-100 מגילות, ומשתמש ביותר מ-400 מקורות שונים. בין המקורות נמצאים טקסטים מתחומי הבודהיזם, הקונפוציאניזם, הדאואיזם, הצֶ'נְוֵיי ועוד.

היצירה כוללת טקסטים בודהיסטיים ולא-בודהיסטיים אשר אינם מופיעים במקורות אחרים, ולפיכך נחשבת מקור חשוב לידע עתיק בתחומים רבים. ציטוטים רבים ממקורות בודהיסטים שאבדו מאז הופכים אותה גם למקור ללמידה על ההיסטוריה של הודו בתקופת ימי הביניים, ועל השינויים הגאוגרפיים שחלו בה.

בתקופת שושלת סונג "יער הפנינים" הוגדרה כחלק מהקאנון הבודהיסטי, ובתקופת שושלת מינג שימש לשחזור אוספים עתיקים של "סיפורים מוזרים".

מדיה וקבצים בנושא יער הפנינים של גן הדהארמה בוויקישיתוף

הערך מכיל כתב מזרח-אסייתי. כדי לראות את הכתוב בצורה תקינה, יש להתקין גופן סיני במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, ראו עזרה.