דה האן נולד בשנת 1881 בכפרסמילדה (אנ'), במחוז דרנתה שבצפון-מזרח הולנד. משפחתו הייתה דתית ובה 18 ילדים. אביו, יצחק אייזיק הלוי, היה חזן ומורה בעל מזג סוער ונאלץ להחליף מדי פעם את הקהילה שאותה שירת, עד שהשתקע בעיר זאנדם (Zaandam) שליד אמסטרדם. אחותו של יעקב, קרי ואן ברוכן, הייתה סופרת שכתבה בין היתר את הספר "הבית הקטן שליד התעלה", המספר על בית הוריה.
דה האן נטש את הדת בגיל צעיר והשתלב בחברה ההולנדית. בבחרותו למד בסמינר להכשרת מורים. הוא היה מרקסיסט ובשנת 1903 הצטרף לתנועה הסוציאל-דמוקרטית ההולנדית והיה לאחד מראשי דובריה.
הוא נודע כעורך דין אך עסק גם בעיתונאות ובכתיבת שירה, ושלט בשפותרבות. דה-האן היה הומוסקסואל. הוא לא הצהיר על כך ברבים, אך חשף עובדה זו בכתביו, ולראשונה בספר "צינורות" שיצא לאור ב-1904. עם זאת, בשנת 1907 נשא לאישה את יוהנה ואן מרספין, רופאהנוצרייה שהייתה מבוגרת ממנו בתשע שנים.
יצירתו הספרותית
ספסל זיכרון לדה האן בזאנדאם, עליו מצוטטות שורות שיר שלו: "מה יפה ורחב נהר זאן. / נער הייתי בזאנדאם. / ירושלים: בעדינות כבחלום / אני נזכר כאן בנעורי ובכל חג יהודי."
בנוסף לכמה עבודות פחות חשובות (אוסף הסיפורים "Kanalje", או "תעלה קטנה", הרומן "Ondergangen", או "שקיעות" וטקסטים שהתפרסמו בכתבי-עת שונים), כתב דה האן שני רומנים גדולים שהכו גלים בזמנם ושערכם הספרותי אינו מוטל בספק.
ב-1904 יצא הרומן "צינורות" (בהולנדית: Pijpelijnetjes; משחק מילים על שם הרובע פּייפּ באמסטרדם, שבו מתרחשת העלילה) וחולל שערורייה. הספר הוקדש ל"אָלֶטְרִינוֹ הטוב" (ארנולד אלטרינו) שהיה רופא וידידו של דה האן, אך גם הוא נרעש למקרא הספר והנושא שבו עסק. פ' ל' טאק, עורכו הראשי של העיתון Het Volk ("העם"), שלח לדה האן מכתב פיטורין, ולמחרת היום שלח לו מכתב נוסף, ובו כתב לו כי הוא עדיין מוזמן "לשוחח עם מישהו קצת יותר מבוגר" – כלומר עם טאק עצמו. הסופר והפסיכיאטרפרדריק ואן אדן, שהיה גם הוא ידידו של דה האן, הוקיע את הספר. חבר אחר של דה האן, הסופר לודווייק ואן דייסל, הגיב תחילה בהזדהות, אך מאוחר יותר הלך והרחיק עצמו מעליו. לבסוף, דה האן פוטר אחר כבוד מעבודתו כמורה, ונזרק מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית.
גם אלטרינו וגם דה האן עצמו התאמצו ביותר למצוא את כל העותקים שהופצו לחנויות ולקנות אותם בחזרה. כבר באותה שנה הופיעה מהדורה שנייה מתוקנת, שנעדרה ממנה ההקדשה ונמחקו ממנה רמיזות לדמותו של אלטרינו. דה האן תכנן לכתוב חלק שני ל"צינורות", אך התוכנית מעולם לא יצאה לפועל. קטעים ספורים התפרסמו בכתבי עת, אך מלבדם הספר אבד למשך עשרות שנים. בינתיים, הוא פרסם את "מכתב פתוח ל-פ' ל' טאק", ובו בא חשבון עם העורך שלו לשעבר.
ב-1908 הופיע רומן שני בשם "פתולוגיות: הידרדרותו של יוהאן ואן פֵרֶה דה וית" (Pathologieën: De ondergang van Johan van Vere de With), שעסק גם הוא בהומוסקסואליות. ספר זה חולל פחות שערוריות מקודמו; אומנם בכמה מקומות בספר ניכרת נימה של סאדיזם, אבל הפעם מתייחס המספר לנושא ספרו בביקורתיות רבה יותר, כפי שמרמזת גם הכותרת.
לקראת סוף חייו של דה האן נשכחו הרומנים שלו, והוא הקדיש את רוב האנרגיה היצירתית שלו לכתיבת שירה. עוד ב-1900 פרסם שירים שכתב בנעוריו, אבל כעת התחילו להופיע כרכי שירה בשלים וחדשים, שברבים מהם הוא שב לנושאים הומוארוטיים. בה במידה העסיקה אותו גם היהדות והחיבוטים הקשורים בה, וכמה משיריו הארוכים (במיוחד Het Joodsche lied, "השיר היהודי", פואמה בשני חלקים) מתעמקים בנושא.
קובץ שיריו המפורסם ביותר הוא "מרובעים" (Kwatrijnen), מאות שירים קצרצרים בני ארבע שורות (בהשראת ה"רֻבַּאעִיַּ֫את" של עומר ח'יאם), המספרים בהדרגה את סיפור בואו של דה האן לארץ ישראל וחוויותיו בה. שירים אלה, שראו אור אחרי מותו של דה האן, רוויים נימה אישית ואינטימית ובעלי קצב ייחודי משלהם, ומציגים דמות של מספר רגיש, רגשן, עקשן וחד-עין. בזכות שירים אלה הוא נודע בשנים שלאחר מותו, עד שהרומנים המוקדמים שלו נתגלו מחדש. קובץ המכיל את כל שיריו יצא לאור לראשונה ב-1952.
באותה עת התפרנס דה האן מעבודתו כמרצה למשפטים בבית הספר המנדטורי למשפטים, מפרסום שירתו ומכתיבה בעיתון ההולנדי הנפוץ "Algemeen Handelsblad". כתבותיו עסקו בתיאור החיים בארץ ישראל והיו פופולריות בהולנד. בשנותיו בירושלים המשיך ביחסיו עם גברים, שאותם מצא בקרב נערים מערביי ירושלים, אם כי הסתיר את הדבר מחבריו החרדים. עולמו זה התבטא בספר שיריו בסגנון המרובעים, שבשל כך נקרא "המרובעים". הספר יצא לאור בהולנד מעט לפני מותו, בשנת 1924.
פעילותו לצד העדה החרדית
דה האן היה דמות יוצאת דופן בסביבתו; אירופאי משכיל ומודרני בלב העדה החרדית. הוא העמיד את כישוריו לרשות העדה החרדית, תרגם את תזכיריה ואת תזכירי אגודת ישראל (שהייתה אז קשורה אליה) לאנגלית, והושיט לאגודה ייעוץ משפטי. במשך הזמן הפך למנהל המדיני הרשמי של האגודה, וזאת ללא כל תמורה. הוא העריץ את רבה של ירושלים, יוסף חיים זוננפלד, שבברכתו פעל, ועד מהרה הפך לסמן קיצוני בחוגי החרדים.
הוא תקף באופן קבוע את הציונות ואת מנהיגיה. דה האן תיאר את הרב אברהם יצחק הכהן קוק ואת מנהיגי היהדות הדתית-לאומית של תנועת המזרחי כפושעים. הוא הגיש תלונות ותביעות משפטיות תכופות נגד הרב קוק, ביניהן תביעה באשמת זיוף תעודה, שבגינה נאלץ דה האן לשלם הוצאות בית משפט ושכר טרחת עורכי-דין.[2] במשפט תביעה שהתנהל עם שופט שנחשב בעיניו כציוני, הוא הפנה אליו עורף, לעג וקילס, ואף החליף כל פעם את השפה (אנגלית, ערבית ועברית).[3]
מתנגדיו האשימוהו גם שפעל על מנת לסכסך בין היישוב היהודי לבין הערבים. הוא נאבק במרץ ובביטויים קשים נגד היישוב הציוני המאורגן, והחשיבם כ"אנשים מסוכנים, שבגלל שאיפותיהם יעוררו את הערבים כנגדנו",[4] והאשימם בכל תגובות הזעם והתוקפנות של הערבים. הוא השווה את התנהגות הציונים כלפי הערבים להתנהגותם של האנטישמים כלפי היהודים.[5]
דה האן ניצל את קשריו הדיפלומטיים והאישיים כדי להפיץ את השקפתו ביחס לתנועה הציונית. הוא פרסם את דעותיו בעיתונות האירופאית הכללית, כגון בדיילי אקספרס הלונדוני ובהנדלסבלאט ההולנדי.[6] במאי 1921 כתב לעיתון הולנדי:
עם בלתי רגיל אנחנו. מוחים נגד חותרי הסירות הערבים שמסרבים להוריד את העולים היהודים מהאוניות אל נמל יפו. אנו מוחים נגד החרם הערבי. אולם רגיל וידוע שאף ערבי אינו רשאי להתגורר בתל אביב; שערבי לא יתקבל כאורח בבית מלון יהודי. אין אנו זוקפים גבה כאשר חברות מוסיפות סעיף בתקנון שלהן לפיו הן רשאיות לעבוד רק עם עובדים יהודים בלבד. היהודים אינם רוצחים, אינם שודדים, אינם מציתים. כל שהם מבקשים הוא לכבוש את הארץ בדרכי שלום. אבל הערבים אינם רוצים להיות נכבשים בדרכי שלום...
אני סועד במלון היהודי וחוקר:
"יש ערבים במלון?"
"לא אדוני, אני לא מכניס אותם. הם מלוכלכים."
"ואם יבוא אחד נקי?"
"הם לא מוכנים לשלם את המחירים שלנו. לא אקבל אותו. אני לא מכניס ערבים."
וכך אנו חיים בשקט ובשלווה עד המרד הבא.
— פיליטון שנשלח לעיתון הולנדי, מאי 1921. תרגום: אירית באומן
דה האן היה במגע מתמיד עם ההנהגה הערבית, ובקשרי ידידות עם האמיר עבדאללה מרבת עמון (לימים עבדאללה הראשון, מלך ירדן).[8] הוא חתר לתוכנית שתהיה מוסכמת על ידי התנועה הערבית בכך שלא תקפח את הזכויות של היהדות החרדית בארץ ישראל ותיתן תנועה חופשית של יהודים בארצות ערב (כולל ארץ ישראל), ואילו היהודים יוותרו על הדרישה לזכויות מדיניות בארץ ישראל.[9] הוא הרכיב משלחת חרדית בראשות הרב זוננפלד שיצאה ב-י"ט באדר א'ה'תרפ"ד לעבר הירדן, להתייצב בפני האמיר עבדאללה, ולהיפגש עם אביו של עבדאללה, חוסיין בן עלי, שביקר אז בעבר הירדן. המשלחת הייתה משקל-נגד למשלחת ציונית בראשות הקולונל פרדריק קיש שיצאה להיפגש עם אנשי השושלת ההאשמית. הוא השתתף בכל הפגישות והארוחות הרשמיות, כולל סעודה עם הנציב העליון הרברט סמואל.[10] משלחתו של דה האן הגישה תזכיר שלפיו אגודת ישראל היא גוף עצמאי המייצג יהודים רבים ברחבי העולם ולכן יש לקבל ממנו חוות דעת נפרדות בשאלות העומדות על הפרק. עוד הביע התזכיר רצון בשלום ובשיתוף פעולה בין כל התושבים לבניין הארץ.[11] במעמד זה הוא השיג מהמלך חוסיין סכום נכבד לעניי העדה החרדית.[10]
הרצח
במאי 1923 קיבל דה האן מכתב איום ובו דרישה שיעזוב את ארץ ישראל עד 24 במאי או שיירצח:
כמה תמים הוא יום העשרים וחמישה בחודש כשלא נרצחת בעשרים וארבע בו. לא בזכות המכתב. כי כך היה כתוב בו: 'דה האן! בזאת אני מודיע לך כי אם לא תעזוב את ארצנו לפני 24 בחודש זה, תיירה ככלב שוטה...גם אם יקיפו אותך שוטרים ובלשים, נשיג אותך כדי למלא את המצווה הקדושה 'ובערת הרע מקרבך'..' ומכתב נבון ונדיב זה כתוב כמובן עברית, לשון תחייתנו הלאומית, ובסגנון שאיני יכול לתאר את יופיו בהולנדית, שפה שאינה מתחייה
— פיליטון 25 במאי 1923
.[12] ב-1 ביולי1924 הוא אמור היה לצאת ללונדון עם משלחת מטעם העדה החרדית, במטרה לפעול נגד אישור החוק למתן מעמד לקהילות היהודיות בארץ ישראל, שלדעת העדה החרדית היה בו כדי לתת יתרון ליישוב הציוני. השמועה אמרה שבכוונתו לפעול בלונדון גם לביטול הצהרת בלפור (דה האן עצמו הכחיש[13] טענות על פעילות בכיוון הזה, שעלו בעקבות פגישה קודמת).
היסטוריונים שחקרו את אירוע ההתנקשות סבורים שאברהם תהומי (זילברג), איש "ההגנה" ולימים ממקימי האצ"ל, יזם את הפעולה. גם בערוב ימיו, עשרות שנים אחרי הרצח, סירב תהומי להודות בפה מלא שביצע את מעשה הרצח. בריאיון לשלמה נקדימון ב-1983 הודה באחריות מסוימת למעשה ובכך שבוצע בידי "ההגנה".
תהומי פנה לממונה עליו, זכריה אוריאלי, והלה אישר לו את הפעולה לאחר התייעצות עם בכירים ממנו. במהלך השנים הועלו השערות באשר לזהות אותם בכירים. הוזכרו בעיקר שמותיהם של יוסף הכט, שעמד בראש "ההגנה", ושל יצחק בן-צבי. בספר תולדות ההגנה מופיעה עדותו של הכט שהוא יזם את הפעולה, ורק לאחר שבוצעה הודיע לבן צבי. בשנת תשט"ז פורסם בשבועון העולם הזה שרחל ינאית בן-צבי הייתה שותפה לתכנון. תהומי הכחיש זאת במכתב לעיתון,[15] וכן לימים לחוקר עודד ארצי.[16]
תהומי הכחיש את דעתו של עודד ארצי, שלפיה ביצע את הרצח בשמו של תא מחתרתי בשם "המפעל". תא זה, שהורתו ב"חבורת אודסה", התגבש בשנים 1923–1924 והיה בעל מאפיינים המזכירים את מחתרת "הקיבוץ".[17] התא מנה 13 חברים מקרב קבוצת השרון, אנשי העלייה השלישית שזוהו עם מפלגת הפועל הצעיר, ומפקד התא היה אליהו בן חורין (בינדר). לדעת ארצי, בן חורין הוא שנתן את הפקודה, וצוות הביצוע כלל את תהומי ואת זאב משי.[18]
בשנת 2019 נחשף מכתב של תהומי משנת 1979, שבו אישר כי בן צבי השתתף בהחלטה על הרצח.[16] הביצוע הוטל על תהומי ועל אברהם גיורא קריצ'בסקי.
זכרו והשפעתו
קברו של דה האן בהר הזיתים
בתנועה הציונית
רצח דה האן נחשב לרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל בעת החדשה, וזעזע את היישוב. בעיתונות פורסמו מאמרי הסתייגות חריפים, אך גם מאמרים שלא שכחו את אופיו ועברו. מייד אחרי מותו, התפרסמה כתבה בעיתון הארץ:
מת מיתה משונה אדם מוזר ותמוה, שעורר את הציבור והכאיב לו במשך חודשים ושנים רצופות, אדם חוטא ואומלל, שכולו היה חידה סתומה, אדם בעל כישרונות מזהירים ורוח אפילה, איש המלחמה והמחתרת, עשוי לבלי חת ומלא נכלי מזימות של חולשה אוכלת במחשך, מקנא לאמונות ולדעות הקדושות בעיני רבים, ומחלל את הקודש על ידי תכסיסים פסולים... ד"ר דה-האן הרבה להרע לחיינו הציבוריים, ופגיעתו היתה בהם רעה ומלאה חתחתים ותקלות, הוא הכניס לחיינו הציבוריים את יסוד ההרס והשטנה והשנאה שאינה יודעת גבול, את המלחמה הקיצונית שאינה בודקת באמצעים ואין עמה אחריות, מתוך עקשנות נלחם מיום ליום ברוב היישוב העברי בארץ ישראל
בירושלים נרצח דה-האן... מלחמה היתה לו בארץ ובבוניה, מלחמה למוות ולחיים, מלחמה עד חורמה! ומה הפלא אם שטנה מסוכנת זו ואם בגידה לאומית זאת עוררה כנגדו את הלבבות, וכל החי והבריא בישראל רחש לו שאט נפש ושנאת בוז. ומה הפלא, אם המעשים המסוכנים הללו עודדו את מישהו מהמקריבים שעה שעה, ימים ושנים את נפשם על מזבח התחיה לנקום את נקמת עמו וארצו...
בשבועון מטעם ההסתדרות הציונית הוצדק הרצח על סמך היתר הלכתי לפגוע במלשינים.[21][22] מנגד שיבח ראש עיריית ירושלים מוסא כאזם אל-חוסייני את דה האן "המנוח היה מפורסם בחכמתו..במבטו החד.. ובתוכניתו שהייתה צריכה להביא לידי הסכמה עם מנהיגי התנועה הערבית, בהיותה מבוססת על יסודות מוצקים, הייתה הסכמה זו מבטיחה גם ליהודים החרדים את אותן הזכויות שהציונים והועדים שלהם מקפחים אותן"
אני לא ראיתי בו מלשין שפל וקטן-נפש, אך אדם עמוק, משורר וחקרן שהרע והטוב משמשים בו בערבוביה, ושלבסוף בעקב חיים שבורים ורצוצים, בעקב ענויי נשמה נרדפת, גבר בו הרע על הטוב. … דה-האן הלשין לשם שמים, כך לפחות האמין הוא. דעתו לא הייתה צלולה ביותר ואין להטיל עליו אחריות רבה על מעשיו
— אורי קיסרי, הזכרת נשמות, דבר, 28 בדצמבר 1926 (בחלקו השני של המאמר, המוצג לאחר לחיצה על "בעמוד הבא" שבקצהו השמאלי התחתון)
בלט בחריפותו הפובליציסט איש תנועת העבודהמשה בילינסון, שכתב: ”דגל התנועה אל יהיה נכתם, לא בדם נקיים, ולא בדם חייבים, אחרת - תהא תנועתנו בכל רע, כי הדם מושך אחריו דמים. הדם תמיד מתנקם ואם פוסעים פעם בדרך זו, שוב אין יודעים אנה אפשר להגיע”.
באור זה רואה אני גם את ההשתקה סביב רצח דה-האן, שהיה כנראה הרצח הפוליטי הראשון בארץ. דה-האן היה, בלי ספק, אדם שחיבל במפעל הציוני, אבל רק הלך רוח מיוחד יכול להגיע מכאן עד להחלטה לרצוח אותו ועד לנכונות רוב ההנהגה היישובית - פרט לכמה יוצאים מהכלל כמו בילינסון וגליקסון - לקבל ולהפיץ את הבדיה שערבים רצחו אותו, ואף להדגיש את החשדות בקשר לסטיותיו המיניות, כמניע אפשרי המטשטש את זהותם האמיתית של הרוצחים
דה האן נקבר בהר הזיתים ובהלוויה השתתפו אלפים.[23] בחלק מן החוגים החרדים הפך דה האן לקדוש מעונה. באגודת ישראל העולמית, שמלכתחילה לא שבעה נחת מפעילותו של דה האן, שהייתה קיצונית מדי לטעמה, נשמעו קולות הסתייגות ממנו עם פרסום ספריו ההומוסקסואליים לאחר מותו, והתנועה נמנעה מהנצחת שמו.
הרב זוננפלד והרב דיסקין, מחשובי הרבנים של ירושלים, ניסחו את הכתוב על מצבתו[24]. בין היתר כתבו שם: ”... אשר זנח אחריו כל חמודות תבל וישלך נפשו מנגד וילחם כארי כגבור בלי חת ויגן בכל לבו ונפשו לחזוק ובסוס עדת החרדים פעה"ק תו"ב וכנפול לפני בני עוולה נפל חלל בדמי ימיו ובמבחר שנותיו”. הרב יוסף חיים זוננפלד אף הכריז: ”מובטחני כי מי שמדבר בגנותו של דיהאן אפילו בדבר קט, אין לו חלק לעולם הבא”.[25] מסורת זו נמשכת עד היום.
Die te Amsterdam vaak zei: ‘Jeruzalem’
En naar Jeruzalem gedreven kwam,
Hij zegt met een mijmrende stem
‘Amsterdam. Amsterdam.’
אי-שקט
מי שבאמסטרדם אמר רק "ירושלים"
וירושלימה הגיע בכוח אותם
הֲגָאִים, אומר בכיליון העיניים
"אמסטרדם, אמסטרדם".
"מרובעים", 1924. שיר זה מופיע על לוח הזיכרון לזכרו של דה האן באמסטרדם.
הסופר ארנולד צווייג כתב ב-1932רומן המבוסס על פרשת חייו של דה האן בשם "דה פרינט שב הביתה" (תורגם לעברית בשם "דה וריאנט שב הביתה"). בספר "נוצות" מאת חיים באר יש דמות המבוססת על דמותו של דה האן.
בשנות השבעים, עם התחזקותה של התנועה לזכויות ההומוסקסואלים בהולנד, נתגלו שני הרומנים הגדולים שלו ויצאו לאור במהדורות חדשות. "צינורות" עובד גם למחזה בשנות השמונים של המאה ה-20. אף על פי שהיה משורר מוערך, לא נקרא רחוב על שמו של דה האן עד 1993, בשל המחלוקת שנקשרה בשמו. בשנה זו, נקרא רחוב על שמו ברובע פּייפּ (Pijp) באמסטרדם, הרובע שבו מתרחשת עלילת "צינורות". ברחוב זה גם לוח זיכרון לזכרו של דה האן, ועליו חקוק שירו "אי-שקט" (ONRUST).
אחת מצלעות ההומומונומנט באמסטרדם, ועליה חלק ממילות שירו של דה האן "שיר לדייג צעיר".
במאה ה-21 מועלה זכרו של דה האן על ידי קהילת הלהט"ב כמשורר ואיש רוח שנרצח, אומנם על רקע פוליטי, אך בטענה שדמו הותר ביתר קלות בשל נטייתו המינית.[26] שורה משירו של דה האן, "שיר לדייג צעיר" – "כזו כמיהה ללא גבול לידידות", חקוקה על אחת משלוש צלעות ה"הומומונומנט" באמסטרדם – אנדרטה המציינת את זכרם של כל ההומוסקסואלים שנרדפו לאורך הדורות בשל נטייתם.
רשימת ספריו
שירה
1910 – שירים
1914 – שירים ליברטיניים
1915 – "השיר היהודי", כרך ראשון
1917 – שירים
1919 – "קרתגו חדשה"
1921 – "השיר היהודי", כרך שני
1922 – ירושלים
1924 – מרובעים
1952 – כל השירים בהוצאה מדעית
1982 – אנתולוגיה משיריו
פרוזה
1904 – צינורות (הודפס בפעם האחרונה ב-2006)
1904 – "תעלה קטנה" (יצא לאור מחדש ב-1977)
1907 – שקיעות (יצא מחדש ב-1984)
1907 – 1910 – "משפטי חיווי": מכתמים שהופיעו בעיתון "דה אמסטרדמר" ובירחון הפלמי "התעוררות", וקובצו לראשונה לספר ב-1954
1908 – פתולוגיות (הודפס בפעם האחרונה ב-2003)
1983 – "סיפורים עצבניים" (Nerveuze vertellingen), הופיעו לראשונה בעיתונים וכתבי עת שונים בתחילת המאה העשרים
תיעודי
1913 – "בבתי סוהר רוסיים"
1916 – עבודת דוקטורט במשפטים
בעת שהותו בארץ-ישראל פרסם דה האן מאות טורים ורשמי-מסע בעיתון "אלחמן האנדלסבלאד", שבהם שָׁטַח את חוויותיו, רשמיו, דעותיו על העדות השונות בארץ (כולל ביקורת על התנועה הציונית); כמו כן מוזכרים בכתביו אישים ידועים מהתקופה: טרומפלדור, ז'בוטינסקי, ביאליק (שאותו העריץ, ואף הקדיש לו שיר) ואחרים. רשימות אלו טרם ראו אור בכרך אחד, אך כמה כרכים קטנים שלהן ראו אור:
יוחנן אלדד, "דה-האן: מהשירים הליברטיניים לשירה יהודית", מחקרים על תולדות יהדות הולנד, ה'תשמ"ח-1988.
מ. מ. גרליץ, מרא דארעא ישראל, כרך ב', הוצאת ירושלים, ה'תשס"ג.
מבחר מתוך "המרובעים" של דה-האן, "עשרה מרובעים על אהבת ציון ועל אהבת נערים", התפרסם בגיליון 4 (ספטמבר 2006) של כתב העת הו! בעריכת דורי מנור (מהולנדית: רונן סוניס ואירית באומן).
Es kopiJenisminuman kopi Komposisikopi dan es [sunting di Wikidata]lbs Es kopi adalah minuman kopi yang disajikan dingin atau ditambah es batu.[1] Es kopi dapat dibuat dari kopi biasa ataupun dari espresso.[1] Es kopi pertama kali dibuat di Prancis dan disebut sebagai mazagran.[2] Mazagran tersebut dibuat dari kopi dingin dan air soda.[2] Cara tradisional untuk membuat es kopi adalah dengan merendam biji kopi yang telah digiling semalaman lalu keesokan hari...
Coordinated dissemination of false information It has been suggested that this article be merged into Disinformation. (Discuss) Proposed since October 2023. Disinformation attacks are strategic deception campaigns[1] involving media manipulation and internet manipulation,[2] to disseminate misleading information,[3] aiming to confuse, paralyze, and polarize an audience.[4] Disinformation can be considered an attack when it occurs as an adversarial narrative cam...
Indian cinematographer This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This biography of a living person needs additional citations for verification. Please help by adding reliable sources. Contentious material about living persons that is unsourced or poorly sourced must be removed immediately from the article and its talk page, especially if potentially libelous.Find sources: Abina...
703 Flyover Raya Bogor Halte TransjakartaHalte Flyover Raya Bogor arah Tanah Merdeka pada Februari 2024LetakKotaJakarta TimurDesa/kelurahanSusukan, CiracasKodepos13750AlamatJalan Raya Bogor dan Jalan TB SimatupangKoordinat6°18′55″S 106°51′56″E / 6.3152943°S 106.86561°E / -6.3152943; 106.86561Koordinat: 6°18′55″S 106°51′56″E / 6.3152943°S 106.86561°E / -6.3152943; 106.86561Desain HalteStruktur BRT, median jalan bebas...
Failed-to-launch Iranian Earth observation satellite Nahid-1Mission typeCommunicationOperatorIranian Space Agency Spacecraft propertiesManufacturerIranian Space AgencyPowerSolar Start of missionLaunch date4 March 2023[1]RocketQaem 100Launch siteShahroud Space CenterContractorIRGC End of missionDisposallaunch vehicle failureDestroyed4 March 2023 (2023-03-05) Orbital parametersReference systemGeocentricRegimeLow Earth Nahid-1 (Persian: ناهید, meaning Venus) was an ...
National minority in Croatia Croatian Serbian redirects here. For the language, see Serbo-Croatian. Serbs of CroatiaСрби у ХрватскојSrbi u HrvatskojFlag of Serbs of Croatia as defined by the Serb National CouncilTotal population123,892 (2021)[1]LanguagesCroatian and Serbian (standard varieties of Serbo-Croatian)ReligionSerbian Orthodox ChurchRelated ethnic groupsSerbs of Bosnia and Herzegovina, Serbs of Vojvodina, Serbs of Montenegro, Kosovo Serbs Part of a series onSerb...
Lodève Vue générale Blason Administration Pays France Région Occitanie Département Hérault(sous-préfecture) Arrondissement Lodève(chef-lieu) Intercommunalité Communauté de communes du Lodévois et Larzac(siège) Maire Mandat Gaëlle Lévêque 2020-2026 Code postal 34700 Code commune 34142 Démographie Gentilé Lodévois Populationmunicipale 7 289 hab. (2021 ) Densité 315 hab./km2 Population agglomération 10 002 hab. (2016) Géographie Coordonnées 43°...
ХристианствоБиблия Ветхий Завет Новый Завет Евангелие Десять заповедей Нагорная проповедь Апокрифы Бог, Троица Бог Отец Иисус Христос Святой Дух История христианства Апостолы Хронология христианства Раннее христианство Гностическое христианство Вселенские соборы Н...
Senior diver rating in US Navy The United States Navy master diver is the highest warfare qualification obtainable by a member of U.S. Navy diving community. A master diver is an enlisted person who typically has the most experience and knowledge on all aspects of diving and underwater salvage. Designation A master diver is qualified to wear the master diver badge. An enlisted member who obtains master diver status is authorized to have the warfare designator (MDV) after his/her rating design...
João Félix João Félix con l'Atlético Madrid nel 2019 Nazionalità Portogallo Altezza 180 cm Peso 65 kg Calcio Ruolo Attaccante Squadra Barcellona CarrieraGiovanili 2007-2014 Porto2014-2015Atletico Giugliano2015-2018 BenficaSquadre di club1 2018-2019 Benfica26 (15)2019-2023 Atlético Madrid96 (25)2023→ Chelsea16 (4)2023-→ Barcellona26 (7)Nazionale 2017-2018 Portogallo U-182 (2)2017-2018 Portogallo U-192 (0)2017-2019 Portogallo U-2110 (4)201...
This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) The topic of this article may not meet Wikipedia's notability guideline for books. Please help to demonstrate the notability of the topic by citing reliable secondary sources that are independent of the topic and provide significant coverage of it beyond a mere trivial mention. If notability cannot be shown, the article is likely to be merge...
French singer and songwriter (1924–2018) Aznavour redirects here. For other uses, see Aznavour (disambiguation). National Hero of ArmeniaCharles AznavourՇահնուր Վաղինակ ԱզնաւուրեանAznavour in 1961BornCharles Aznavourian(1924-05-22)22 May 1924Paris, FranceDied1 October 2018(2018-10-01) (aged 94)Mouriès, FranceBurial placeMontfort-l'Amaury (Yvelines), FranceCitizenship France Armenia (from 2008) Occupations Singer-lyricist actor public activist diplomat Years...
A sign designating an entrance to Stony Brook University's west campus The campus of Stony Brook University in Stony Brook, New York, consists of 213 buildings over 1,454 acres (588 ha) of land. It is the largest public university in the state of New York in terms of land area.[1] The campus was moved to Stony Brook in 1962 after originating in Oyster Bay, New York. The campus is divided into numerous sections, with County Route 97 (Nicolls Road) dividing the university's West a...
أممية بروليتاريةمعلومات عامةصنف فرعي من أممية جانب من جوانب ماركسية النقيض الليبرالية الدوليةقومية برجوازية تعديل - تعديل مصدري - تعديل ويكي بيانات الأممية البروليتارية، ويشار إليها أحيانا بالاشتراكية الدولية، هي شكل اشتراكي من الأممية، ترى أن الرأسمالية هي نظام عالمي،...
Мисс Мираангл. Miss World Каролина Белявска - Мисс Мира 2021-2022 (Польша) Дата ежегодно с 1951 года Итоговых мест 1 Победительница Каролина Белявска Страна-победитель Польша Сайт missworld.com «Мисс Мира» (англ. Miss World) — проводимый ежегодно международный смотр красоты, старейшее �...
Slick Rick Основная информация Имя при рождении англ. Richard Martin Lloyd Walters[3] Дата рождения 14 января 1965(1965-01-14)[1][2] (59 лет) Место рождения Mitcham[вд], Мертон, Большой Лондон, Англия, Великобритания[3] Страна Великобритания США Профессии рэпер, певец, м�...
PDF AssociationAbbreviationPDFaPredecessorPDF/A Competence CenterFormation2006TypeRegistered association[1]PurposePortable Document Format StandardizationHeadquartersBerlin, GermanyRegion served InternationalMembership >150 members in ~30 countriesExecutive DirectorDuff JohnsonMain organBoard of DirectorsWebsitehttps://www.pdfa.org The PDF Association promotes the adoption and use of International Standards related to PDF technology by assisting enterprise content management (ECM),...
Helicopter which is built or converted for use by military forces This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources in this article. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Military helicopter – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (October 2007) (Learn how and when to remove this message) A UH-60 Black Hawk operated by the Royal Jordanian...
.jpg)
