ויעקב איש תם יושב אהלים, יציב בארעא ודבורו בשמי מעלה עולים, על כל קוץ וקוץ היה דורש תילה תלים, קול יעקב בבתי כנסיות היה במתחילים, במעש[ה] המרכבה היה רבי דבי כולים, ה"ה מו' המופלג בכל כתרים וזר, מהור"ר יעקב בן מהור"ר אליעזר, עלה למעלה יום א' ו' ניסן תכ"ו, לפ"ק. תנצב"ה.
נולד לרבי אליעזר,[3] בגרמניה בוורמיישא.[4] ובצעירותו הלך לקרמניץ וגר שם שנים רבות, והרביץ תורה בנגלה ובנסתר. ונתפרסם שמו מאוד. ורבים מגדולי ישראל היה מתלמידיו. ובשנת ת"כ (1660) נסע לווינא עד לפטירתו ו' בניסןה'תכ"ו והוא קבור בבית הקברות היהודי ברוסאו (-זהה־גאסה).
אישיותו
גדולי דורו כותבים עליו בהערצה רבה. רבי יצחק מפוזנא כינה אותו: "ונהירנא אשר שמו היה נודע בשערים בשערי ציון המצוינים בהלכה בין רבנן קשישא, ואליו יבא דבר הקשה... וכל ימיו עסק בשק ובתענית בטהרה ובקדושה, ובכל מיני פרישה". רבי גרשון אשכנזי העיד עליו כי ”יתיב בתעניתא ארבעין שנין (ארבעים שנה) מערב שבת לערב שבת די לו בקב חרובין, ודבילה עגול, לא בא בפיו בשר פגול”.[5] רבי בנימין וואלף ב"ר יעקב סג"ל עפשטיין, אב"ד פרידבורג, שלמד אצלו בקרמניץ, העיד: "והיה דר בקהלתי ק"ק קרעמניץ, וזה דרכו, לא זז מכותל בית המדרש ועסק בתורה בטהרה ובתענית בכל יום ארבעים שנה, למד ושנה".
ספריו
שער ספרו "ספרא דצניעותא דיעקב"
לפי עדות בנו, חיבר הרבה חיבורים, "פירוש גדול על התורה וחמש מגילות", פירוש על תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, זוהר, "פירוש על האדרות", וספר שו"ת,[6] "קושיות ותירוצים על כתבי האריז"ל".[7] וכנראה כולם אבדו.
ספרא דצניעותא דיעקב, פשטים על התורה על פי דרוש, ועל פי הקבלה, אמשטרדם, תכ"ט.
פירוש מהלך האותיות, נדפס בתוך "ספר יצירה", וורשה, תרמ"ד, דף ל ע"ב.[8]
^לפי יעקב לייב שפירא משפחת עתיקות בישראל, עמ' 274, נולד בשנת ש"נ (1590), אבל לא הביא שום ראיה לזה.
^כנוסח מצבתו, דלא כחיים קנולר, ב"דבר יום ביומו" דף סג, ו"דור דור ודורשיו" שכתבו ט' תמוז תל"ח.
^לפי החוקר דב בר ואכשטיין ב"מצבת וינה", עמ' 463, נזכר בקהלת וורמיישא, בתוך קבץ על יד, ג, עמ' 11: "הפרנס והמנהיג החסיד מהר"ר אליעזר בן מהר"ר יעקב".
^לפי רבי חיים נתן דמביצר ב"כלילת יופי", ח"ב קכה, למד בצעירותו בלובלין, על פי צבי הירש קאיידנובר בספרו "קב הישר" פרק מה: "קבלה היא בידי בשם הגאון רבי יעקב תעמרליש מלובלין", אבל כבר הראה ר' פנחס זליג גליקסמן ברבינו אליקום געץ, עמ' טז שהיה שני ר' יעקב תעמרליש, וזה לא היה בלובלין.
^ר' שמואל קאיידנובר בשו"ת אמונת שמואל, סימן נג: "וגם כתובי' על ספרו ש"ת החסיד כמוהר"ר יעקב טעמירילש זצ"ל".
^עותק מהספר היה ביד ר' אפרים זלמן מרגליות ואחר שנשרף העותק בשנת תק"ן לא נשאר עותק אחר, אלף מרגליות, עמ' 258".
^תצלומים מכתב יד (מאוסף משפחת גרוס), עם תרשימים מכפות ידיים ואילן ספירות נמצא ב"אהל רא"ם", עמ' 316-317.
^ראה מה שכתב נפתלי אהרן וקשטיין, ב"מגילות יוחסין למשפחות רושגולד, מרגליות", הערה 30. ויוסף נחמיה הכהן קוואדראט, בקובץ בית אהרן וישראל, קסז, עמ' קיז-קכב.
^כן כתב ר' גרשון אשכנזי בהסכמה לספרו "ספרא דצניעותא דיעקב". וראו: אלעזר אליעזר ליפא גארטינהויז, אשל הגדולים, אות א, סעיף עו, ניו יורק תשי"ח, עמ' עז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
