PROFILPELAJAR.COM

הרב יעקב אטלינגר
**Jakob Ettlinger**
לידה	17 במרץ 1798; כ"ט באדר תקנ"ח; קרלסרוהה, מרקיזות באדן
פטירה	7 בדצמבר 1871 (בגיל 73); כ"ה בכסלו תרל"ב; אלטונה, ממלכת פרוסיה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי באלטונה
מדינה	הדוכסות הגדולה של באדן
השכלה	אוניברסיטת וירצבורג
תקופת הפעילות	? – 7 בדצמבר 1871
השתייכות	יהדות אורתודוקסית בגרמניה
רבותיו	הרבנים אברהם בינג, אשר וולרשטיין ואברהם בנימין זאב המבורג
תלמידיו	הרש"ר הירש, רבי עזריאל הילדסהיימר
בני דורו	ידידו הרב יצחק ברנייס
חיבוריו	ביכורי יעקב; ערוך לנר; מנחה ערוכה; שו"ת בנין ציון; מנחת עני – דרשות
בת זוג	ננט (גיננדל) לבית וורמסר; בת שבע;
אב	הרב אהרון אטלינגר
אם	רחל אטלינגר
מספר צאצאים	11
חותנים	רבי קאופמן דורלאך-וורמסר; רבי מאיר מווירצבורג;
חתנים	רבי מרדכי הורוויץ, רבי ישראל מאיר פריימן, רבי משה אריה במברגר, משולם זלמן הכהן (גר')

הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער; בגרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871) היה רב, פוסק הלכה וסופר. רבה הראשי של אלטונה, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בגרמניה. מחבר הספרים "ערוך לנר" על התלמוד הבבלי, "ביכורי יעקב" על הלכות סוכה, ושו"ת "בנין ציון".

ביוגרפיה

נולד בקרלסרוהה לרב אהרון ולרחל רייכל, רב בית כנסת בעיר. למד תורה אצל אביו ואצל רב העיר, הרב אשר ולרשטיין (בנו של בעל השאגת אריה). המשיך את לימודיו בישיבת רבי אברהם בינג, אב בית הדין של וירצבורג שבבוואריה.

בשנת ה'תקפ"ה (1825) נישא לבת דודתו ננט (גיננדל), בתם של שרה אחות אמו ושל מנהיג קהילת קרלסרוהה (עיר הולדתו) רבי קאופמן דורלאך-וורמסר, וממנה נולדו לו 8 ילדים. בשנת ה'תר"ג (1843) נפטרה אשתו במהלך לידת בתם שרה.

לאחר פטירת אשתו, אטלינגר נישא בשנית בשנת ה'תר"י (1850) לבת שבע בת הרב מאיר מווירצבורג^[1], וממנה נולדו לו 3 ילדים. לאחר נישואיו למד בחברותא, במשך שלוש שנים, עם הרב אליעזר ברגמן^[2]. כמו כן למד בחברותא עם החכם יצחק ברנייס. הרב דוד ויסקאפף (אב בית דין וואלרשטין), שלמד עמו, העיד שהיה מסגף את עצמו ומתענה.

אטלינגר למד קבלה והתפרסם כמקובל בעל בקיאות בספר הזוהר. בשנת 1819 לאחר פרעות "הפ-הפ" נמלט לפיורדא, לבית המדרש של בעל "שער הזקנים" רבי אברהם בנימין זאב המבורג. תוך כדי לימודיו אצל רבי אברהם בינג בווירצבורג, למד גם באוניברסיטה של העיר, ובכך נעשו הוא וחברו החכם ברנייס, מראשוני הרבנים הגרמנים בעלי רקע אקדמי. בהמשך נאלץ לפרוש מהלימודים בעקבות הפרעות הנ"ל. היה בעל ידע מוזיקלי, וכתב תווים בלחן מקורי לפיוט מעוז צור^[3].

בשנת 1826 התמנה לרב המחוזות לאדנבורג ואינגולשטאדט והתיישב במנהיים. שם מונה לראש הקלויז של ר' אשר למלה ריינגנום והקים ישיבה שהכשירה תלמידים לרבנות, בהם הרש"ר הירש, הרב יעקב רוזנברג והרב אליקים געטשליק שלזינגר.

בשנת 1836, לאחר מותו של הרב המקומי רבי עקיבא ישראל ורטהיימר, אטלינגר מונה לרבה הראשי של העיר אלטונה, תפקיד שנשא עד סוף ימיו. גם שם הקים ישיבה, ומבין תלמידיו באלטונה היה הרב עזריאל הילדסהיימר. כאב בית דין, קיבל הכרה לשיפוט בעניינים אזרחיים על ידי השלטונות הדנים. סמכות זו בוטלה בניגוד לרצונו בשנת 1863.

בשנת 1844 התקיים בבראונשווייג הכינוס הראשון של רבנים רפורמים. רבי יעקב אטלינגר, שראה בכך איום על עתיד היהדות, הוביל מחאה של 116 רבנים נגד הרפורמה. מעבר לכך החל בכתיבה להסברת עמדת היהדות האורתודוקסית. כתיבת טענות הנגד האורתודוקסיות הוטלו על הרב אלכסנדר זוסמן אדלר, לימים רבה של ליבק. המאמרים פורסמו בחוברת "שלומי אמוני ישראל" וכתב העת בגרמנית, "שומר ציון הנאמן" שכלל מוסף בעברית. בכתב עת זה ראו אור מעל מאתיים גליונות במשך כעשר שנים.

רבי יעקב פעל לטובת היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל, וכהוקרה על כך קיבל את תואר הכבוד נשיא ארץ ישראל מהרבנים הספרדים והאשכנזים בירושלים.

ענוותנותו משתקפת בצוואתו, שבה ציווה שאחרי פטירתו לא ייקרא צדיק ושעל קברו ייחרטו רק שמות ספריו והשנים שבהן כיהן כרב באלטונה.

פטירתו

רבי יעקב אטלינגר נפטר בליל נר ראשון של חנוכה, כ"ה בכסלו ה'תרל"ב ונקבר באלטונה^[4].

הרב יוסף חיים זוננפלד, שהתגורר כל ימיו בירושלים בדירת "בית יעקב" שנתרם על ידי מעריצי רבי יעקב אטלינגר, היה מציין את יום הזיכרון של הרב אטלינגר מדי יום ראשון בחנוכה, תוך ציון העובדה שמספר ספרי ה"ערוך לנר" היו 8, ונפשו ידעה לקרוא לסדרת ספריו "ערוך לנר" כי ביום הזה נערכה העברת נר נשמתו לישיבה של מעלה וכבה נר גופו בעולם הזה.

אף שציווה לא להספידו, היו שהזכירו בצער רב את עובדת פטירתו בדרשותיהם, לפעמים תוך כריכת הדבר עם פטירת רבה של פרשבורג "הכתב סופר" מעט אחריו^[5].

תלמידיו

הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר, אב בית דין אייזנשטט וראש הסמינר לרבנים בברלין. מחבר שו"ת רבי עזריאל וחידושי רבי עזריאל על הש"ס.
הרב שמשון רפאל (הרש"ר) הירש, אב בית דין ניקלסבורג ופפד"מ. מחבר חורב ואגרות צפון ושו"ת שמש מרפא ופירוש על התורה ותהילים.
הרב אליקים געטשליק שלזינגר, יושב הקלויז בהמבורג.
הרב דר. יוסף הכהן אלטמן, אב בית דין קרלסרוהה.
הרב ליב בודנהיימר אב בית דין קרפלד.
הרב יוחנן ויטקובר. עורך ומחבר אגודת פרחים ועוד פיוטים ושירים.
הרב אליהו פלסנר אב בית דין אסטרווא ומחבר שו"ת בעניין נחירה ועוד.
הרב ליב עטלינגר [אחיו] ר"מ קלויז ר' למלה במנהיים ומחבר מעדני מלך.
הרב יעקב רוזנברג אב בית דין דיסלדורף ופולדא.
הרב דר. מאיר פייכטוונג אב בית דין נייטרא.
הרב אהרן אוירבך, אב בית דין בון. [אחי הנחל אשכול].
הרב דוב בער צאמבער - דיין בברלין

צאצאיו

לרב אטלינגר היו שלושה בנים:

ד"ר בן ציון עטלינגר, חתנו של הגביר ר' שמריהו צוקרמן ממוהילב^[6], בנו זה אף ההדיר חלק מכתבי אביו.
אברהם אטלינגר
אהרון ברוך אטלינגר

חמישה מחתניו היו רבנים ידועי שם:

הרב משולם זלמן הכהן (גר'), נשוי לבתו ריליין, כיהן כרב במאסטריכט ובשוורין ובכמה קהילות נוספות.
הרב ד"ר מרדכי [מרכוס] הלוי הורוויץ, נשוי לבתו אוגוסטה, רבה של פרנקפורט, מחבר שו"ת מטה לוי, אבני זיכרון ורבני פרנקפורט.
הרב ד"ר ישראל מאיר פריימן, נשוי לבתו הלנה, רבה של פילענע ואוסטרובו, מחבר הפירוש ענפי יהודה על ספר והזהיר.
הרב משה ליב הלוי במברגר, נשוי לבתו שרה, רבה של באד קיסינגן, בנו של רבי יצחק דב במברגר ה'יד הלוי'.
הרב הדרשן ד"ר יוסף איזקסון, נשוי לבתו אמילי, רבה של רוטרדם, אשר מספר תשובות בשו"ת בניין ציון נכתבו על ידו.

ספריו

רוב ספריו הוצאו לאור באלטונה.

ביכורי יעקב - על הלכות סוכה, 1836
ערוך לנר - פירוש לתלמוד, על מסכתות: ראש השנה, סוכה, יבמות, סנהדרין, מכות, כריתות, נדה 1850–1873
שו"ת בנין ציון החדשות, 1878, תרל"ח.
שו"ת בנין ציון השלם - ג' חלקים בעריכת: יהודה אהרן הלוי הורוויץ (ירושלים 1989, ועם הוספות שם 2002)
מנחת עני - דרשות על התורה, 1874
מנחת עני על הגדה של פסח, ירושלים 1974
שומר ציון הנאמן (צילום: גראסמאן, ניו יורק 1963)
מנחה ערוכה - דרשות, נאומים, מאמרים, כרוזים. ליקט וערך: יהודה אהרן הלוי הורוויץ. ירושלים 2008.
רואי השמש - מגנזי חכמי אשכנז והערוך לנר על ברכת החמה. ליקט וערך: יהודה אהרן הלוי הורוויץ. ירושלים 2009.

לקריאה נוספת

הרב יהודה אהרן הלוי הורוויץ, "מבוא לתולדותיו", בתוך: שו"ת בנין ציון השלם, ירושלים: תשמ"ט. חלק א' עמ' 1–52.
אדם פרזיגר, זהות אורתודוקסית ומעמדם של יהודים שאינם שומרי הלכה: עיון מחודש בגישתו של הרב יעקב עטלינגר. בתוך: אורתודוקסייה יהודית; היבטים חדשים. עורכים: יוסף שלמון, אביעזר רביצקי ואדם פרזיגר. ירושלים: מאגנס, תשס"ו.

קישורים חיצוניים

יעקב יוקב בן אהרן עטטלינגר (1798-1871), דף שער בספרייה הלאומית

ספריו

ספרי רבי יעקב יוקב עטלינגר, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
ערוך לנר - מס' סוכה, באתר היברובוקס
ערוך לנר - מס' ראש השנה, באתר היברובוקס
ערוך לנר - מס' יבמות, באתר היברובוקס
ערוך לנר - מס' סנהדרין, באתר היברובוקס
ערוך לנר - מס' מכות, באתר היברובוקס
ערוך לנר - מס' כריתות, באתר היברובוקס
ערוך לנר - מס' נידה, באתר היברובוקס
שו"ת בנין ציון, 1868, באתר היברובוקס

חייו

"עֶטְלִינְגֶר, יעקב", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ח, עמודים 51–52, באתר היברובוקס
הרב דוד הלחמי, רבי יעקב עטלינגר בעל "ערוך לנר" זצ"ל, שערים, 19 בדצמבר 1957
"יעקב אטלינגר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הרב יעקב עטלינגר באתר "MyTzadik"
פרקי חיים וקובץ מאמרים ומסמכים מחיי הרב עטלינגר, המעין, טבת תשל"ב, עמ' 24–62

הערות שוליים

^ אוה למושב עמ' 1
^ בעיתון הלבנון 27 דצמבר 1871 עמ' 5 נדפס מאמרו של רבי דוד וייסקופ האב"ד וואלרשטיין על דמותו של הרב יעקב אטלינגר אחר פטירתו, ובו כתוב כי בעל הערוך לנר "זכה לדיבוק חברים עם הצדיק המנוח והמפורסם לתהלה הגאון הגדול רבי אליעזר בערגמאן איש ירושלים ת"ו, והם התאחדו יחדיו זה בזה בהלכה ברורה כברזל בברזל יחד".
^ הקלטה של הלחן נמצאת ביוטיוב: https://youtu.be/QjXNYTKVmOI.
^ תמונת מצבתו, בפורום אוצר החכמה
^ ראו ב'יד שאול' מאת יוסף שאול נתנזון.
^ ספר אוה למושב, עמ' 117