יחסי ארמניה–צרפת
|
ארמניה
|
צרפת
|
|
|
|
ארמניה |
צרפת
|
שטח (בקילומטר רבוע)
|
29,743 |
643,801
|
אוכלוסייה
|
2,964,819 |
66,591,382
|
תמ"ג (במיליוני דולרים)
|
24,212 |
3,030,904
|
תמ"ג לנפש (בדולרים)
|
8,166 |
45,515
|
משטר
|
רפובליקה |
רפובליקה נשיאותית למחצה
|
|
|
יחסי ארמניה–צרפת הם מערכת היחסים שבין הממשלות והעמים של רפובליקת ארמניה והרפובליקה הצרפתית. היחסים הדיפלומטיים בין המדינות כוננו ב-24 בפברואר 1992 לאחר נפילת ברית המועצות והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של ארמניה.
ייצוג
- ארמניה מיוצגת בצרפת בדרג השגרירות באמצעות שגרירות רשמית שהיא מחזיקה בפריז, בירת המדינה.[1] ארמניה מיוצגת בצרפת גם בדרג הקונסולרי באמצעות 2 קונסוליות בערים: מרסיי[2] וליון.[3]
- צרפת מיוצגת בארמניה בדרג השגרירות באמצעות שגרירות רשמית שהיא מחזיקה בירוואן, בירת המדינה.[4]
ב-2 באוקטובר 2009 מונה ויגן צ'יטצ'יאן לשגריר מיופה כוח של הרפובליקה של ארמניה בצרפת.[5]
ב-5 בנובמבר 2010, אנרי רינו, שגרירה מיופה הכוח של צרפת לארמניה, הציג את כתב האמנתו לנשיא סרז' סרקזיאן. ב-1 בדצמבר 2011 מונה ורדן סירמקס לקונסול הכללי של הרפובליקה של ארמניה במרסיי, העיר השנייה בגודלה בצרפת.[6]
רצח העם הארמני
צרפת הכירה רשמית ברצח העם הארמני בשנת 1998 יחד עם בלגיה.
ב-6 באוקטובר 2011, במהלך ביקור רשמי בבירת ארמניה, ירוואן, קרא נשיא צרפת ניקולא סרקוזי לטורקיה להכיר בטבח שביצעה בארמנים ב-1915 כרצח עם. הוא אמר כי "טורקיה היא מדינה גדולה, ועליה לבקר את ההיסטוריה שלה, בדיוק כמו שעושות מדינות אחרות בעולם, דוגמת גרמניה וצרפת. רצח העם הארמני הוא עובדה היסטורית וצרפת מכירה בה. הכחשה קולקטיבית גרועה אף יותר מהכחשה של בודדים, והיא אינה מקובלת. עלינו להיות חזקים ולהישיר מבט אל ההיסטוריה".[7]
ארמנים בצרפת
הארמנים בצרפת, המונים (נכון לעשור השני של המאה העשרים ואחת) בין 250,000 ל-750,000 איש, נשארו קרובים למוצאם התרבותי, אך בעת ובעונה אחת; הם השתלבו בצרפת ותרמו רבות לתרבות הפרנקופונית. דוגמאות לארמנים צרפתים מפורסמים הם: שארל אזנבור, אנרי ורנוויל ומישל לגראן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים