יזמות סדרתית היא יזמות משמעותית של מיזמים, בדרך כלל של חברות הזנק, שנעשתה פעמים אחדות על ידי אותו יזם. במחקרים שונים^[1], נוהגים להגדיר יזם סדרתי, ככזה אשר הקים בעברו שלושה מיזמים, לפחות. יזמות סדרתית היא מקצוע, אך גם ובעיקר דרך חיים.

הגם שיזמות יכול שתהיה נטולת חדשנות, הרי שמרביתן המכריע של היזמויות הן של חדשנות והנחשבות למנוע צמיחה של משקים כלכליים^[2][3].

היזמים הסדרתיים אינם קבוצה הומוגנית אלא נחלקים לשתי קבוצות:

• יזמים סדרתיים הפועלים בטור, או יזמי "קפיצות הצפרדע" – היזמים אשר יוזמים מיזם, מקימים אותו, מעלים אותו על דרך המלך ומממשים השקעתם בו ורק אז עוברים למיזם הבא. קבוצה זו כוללת את מרבית היזמים הסדרתיים.
• יזמים סדרתיים הפועלים במקביל או יזמי "תיק השקעות" ("פורטפוליו"), או יזמי ה"להטוטנות" – היזמים המקימים אשכול של מיזמים ומנהיגים אותם כולם במקביל.

מספרם היחסי של היזמים הסדרתיים בקרב כלל היזמים מצוי בעלייה מתמדת במקביל להפיכתו של העולם לטכנולוגי יותר ולבגרות העסקית הכללית, מספרם גדל מכ־10% מכלל היזמים בשנות הש-80 לכ־30% בתחילת המאה ה-21^[4].

קווי האופי של היזם הסדרתי כוללים גם תכונות נרכשות אך בעיקר תכונות מולדות הטבועות בגנים^[5][6][7]. חלק מקווי אופי אלה נחשבים לשליליים. מחקר מתחום הפסיכולוגיה מצא קשר תדיר בין יזמים טכנולוגיים להפרעת היפומאניה^[8] ככלל, היצירתיות היזמית היא תוצר של מיומנות, כשרון ואישיות (בונו, 1996).

מאפייני היזמים למיניהם נחקרו רבות^{[9][10][11][12][13]}.

• הישגיות קיצונית.
• חריצות חסרת ליאות.
• יצירתיות, חדשנות וכושר המצאה.
• ראייה ויכולת הפשטה רב ממדיות.
• מנת משכל גבוהה.
• ידענות ויכולות למידה גבוהות.
• אופטימיות מוקצנת.
• מידה בלתי מבוטלת של אלטרואיזם בעשייה ולא מונעות למען התועלת האישית בלבד.
• נחישות, עקביות ודבקות במטרה.
• יכולת לעקוף ביצירתיות ומקוריות כל מכשול בדרכם - הכישרון "לצאת מהקופסה".
• כושר עיתוי גבוה.
• היעדר יחסי של החשש מכישלון והכישרון להפיק ממנו לקחים לעתיד.
• בעלי היכולת להוכיח את היעדר גבולות משאב הזמן וכי דווקא לאנשים עסוקים במיוחד יש די זמן לכול.

• היותם מכורים לעשייה עד כדי כפייתיות.
• אינדיבידואליות וכישורים בינאישיים מוגבלים.
• עקשנות חסרת פשרות.
• הם שוברי מסגרות כרוניים ואלרגיים לסמכות מכל סוג ושואפים להיות מניעים ולא מונעים על ידי אחרים.

כאמור, היזם הסדרתי הוא בעל היכולת ללמוד מהכישלון ולהפיק לקחים. מגזין הייזמות INC מתווה את מסלול הכשרה אופייני^[14]:

• מהמיזם הראשון - לומד את תולדות עיתוי הפרישה האופטימאלי.
• מהמיזם השני – לומד שאין להתאהב במיזם.
• מהמיזם השלישי – השלמת מיומנות היצירתיות במינוף המשאבים.
• מהרביעי-חמישי - מותר לעיתים גם להיכשל.
• מהשישי-שביעי – שהוא אינו "מציאה" כל כך גדולה ושאל לו לגייס עובדים הדומים לו מדי.
• לומדים בסוף - שהתהליך הופך קל ממיזם למיזם.
• לא לומדים לעולם - מתי להפסיק/לפרוש.

רק כשליש מהיזמים הסדרתיים הן נשים. מגמה זו היא בינלאומית וגם בישראל^[15].

העם היהודי כעם הרוח, היצירה והחדשנות הטכנולוגית, הוא מקור בלתי נדלה של רוח היזמות – בכלל, ובתוכה תופעת היזמות הסדרתית – בפרט וממצב את מדינת ישראל במקום גבוה במרבית המשתנים והמדדים של היזמות והחדשנות.

עם זאת, יש להתייחס פרטנית למהות היזמות הישראלית ולא רק למידת קיומה.

כאשר ההתבוננות היא על עצם ומידת קיום היזמות בישראל באופן כללי, קיום התופעה אינו ממקם את ישראל במקום גבוה בין ארצות העולם (מקום 25 ,בלבד, בשנת 2008, עם עסק אחד לכל 24 תושבים, על פי סקירת D&B - דן אנד ברדסטריט). שונה התמונה כאשר ההתבוננות היא על היזמות הטכנולוגית, אז ממוקמת ישראל במקום של כבוד במעלה הרשימה.

כיום בישראל ובעולם, יזמים סדרתיים ישראלים ויהודים רבים אשר "עשו זאת" – בעלי "מגע זהב" – מידאס, בהצלחה מספר פעמים והם חלק ותוצר התצרף של מדינת ישראל והיותה מובילת חדשנות ובכלל זה:

• הראשונה בעולם ברישומי פטנטים (היחס בין מספר הפטנטים לאוכלוסייה).
• הראשונה בעולם ביחס פטנטים - [קפיטה].
• הראשונה בעולם בהוצאה למו"פ ביחס לתל"ג - 4.5% בשנת 2006 (אחריה שוודיה 3.7%).
• הראשונה בעולם במספר המדענים והמהנדסים ביחס לכוח העבודה.
• הראשונה בעולם במספר חברות ההזנק לנפש (מעל 4,000 ל־7 מיליון תושבים).
• הראשונה בעולם במספר היחסי של חברות ההזנק בתחום הביוטק.
• הראשונה בעולם במספר הפרסומים המדעיים לנפש.
• המדינה מחוץ לצפון אמריקה אשר מספר החברות אשר מקורן ובסיס פעילותן מצוי בה ונסחרות בבורסת הטכנולוגיה נאסד"ק הוא הגדול ביותר בעולם.
• השלישית בעולם אחרי ארצות הברית וקנדה במספר היזמים לנפש. ממחקרם של דר' מירי לרנר ויואש אברהמי, אוניברסיטת תל אביב, פלטי 2000.
• מספר הישראלים מקבלי פרס נובל בתחום המדע והטכנולוגיה (8 נכון לשנת 2007) גבוה ב־20% משיעור המדענים באוכלוסייה.
• ממוקמים בה מרכזי פיתוח של 43 מתוך 50 ענקי הטכנולוגיה בעולם (2008).

מחקר כמותי אשר נערך על היזמים הסדרתיים הישראלים, מדד בקרבם במובהק רמת פטריוטיות גבוהה מאשר אצל אוכלוסיית אנשי העסקים הבכירים האחרים^[16].

רשימת היזמים הסדרתיים הישראלים ארוכה ומגוונת וכוללת כיום כבר עשרות, חלקם נחשבים למניחי יסודות היזמות בארץ: החל מאפי ארזי, יוסי גרוס (למעלה מ-30 חברות ביומד), יהודה וזוהר זיסאפל, ראובן ושי אגסי, שלמה קאליש, שלמה בן-חיים, אורני פטרושקה, רפי ומוטי ביאר, שלמה קרמר, גיורא ירון, גידי ברק (15 חברות הייטק), מיקי שחם (5 חברות, 4 מהן חברות הייטק), אמנון שעשוע, אביגדור וילנץ ועוד רבים טובים ומוכשרים.

מדיה וקבצים בנושא יזמות סדרתית בוויקישיתוף