יורק (באנגלית: York האזנהⓘⒾ) היא עיר מוקפת חומה במחוז צפון יורקשייר שבצפון אנגליה, שבנויה בהצטלבות נהרות האוז והפוס. בשנת 2008, מנתה אוכלוסיית העיר מעל ל-195,000 נפש.
שמה של העיר "יורק" (מנורדית עתיקה: Jórvík, נגזר משמה הלטיני של העיר "Eboracum", "Eburacum" או "Eburaci". במאה ה-7 נשמע שם זה של השפעות שונות כמו "Eoforwic", ועם הכיבוש הדני במאה ה-9 התקבע השם "Jórvík". תחת הכיבוש הנורמני של אנגליה נהגה השם בצרפתית עתיקה ובנורמנית: "Everwic". במאות שלאחר הכיבוש נעשה יותר ויותר שימוש בשמות קרובים לשם יורק עד להתקבעותו של שם זה (שמוזכר לראשונה כבר במאה ה-13).
השם הרומי-לטיני המקורי ניכר עדיין בשמות מקומות וחברות מקומיות, וכך גם הארכיבישוף מיורק משתמש בשם "Ebor" כשם משפחה בחתימתו. שמה של העיר כפי שהוא מופיע בכתבי בעלי התוספות אף הוא כשמה הלטיני: "אברווך".
היסטוריה
בין השנים 71 ל-74 לספירה, בתקופתו של הנציב קריאליס בבריטניה, התיישב לגיוןרומאי בחוף המזרחי של בריטניה הגדולה ובנה את אבורקום - יורק של היום. אבורקום נבנתה מחדש מספר פעמים, הקיסר ספטימיוס סוורוס ביצר אותה בשנת 197 ואף מת בה בשנת 211. אבורקום נהרסה חלקית בידי אלקטוס, ושוקמה בידי קונסטנטיוס כלורוס שמת בה ב-306. אבורקום הייתה מקום מושב נציב בריטניה התחתונה באימפריה הרומית, והיישוב האזרחי בה קיבל תקפות של קולוניה לפני שנת 237 לספירה.
המאה החמישית לספירה התאפיינה בדעיכתה של יורק, והתיישבו בה שבטי האנגלים (Ængle) הגרמאניים. העיר השתקמה רק במאה השביעית לספירה ביוזמתו של המלך אדווין מנורת'מבריה, שאף קבע בה את מושבו. בשנת 627הוטבל אדווין לנצרות, וכתוצאה מכך יזם את בנייתה של הכנסייה הראשונה בעיר, משימה שהושלמה בימי בנו אוסוולד.
בשנת 1068 הוקמה בעיר מצודת עץ על ידי ויליאם הכובש. במקור, המלך הקים אותה על מנת לדכא מרד שפרץ בעיר לאחר הכיבוש הנורמני. לאחר מרד נוסף, הקים ויליאם מצודה נוספת בעיר. מאז הקמתה, הייתה הטירה מוקד כוח חשוב למלכי אנגליה והאצולה בצפון המדינה. במהלך המאה ה-13 שודרגו ביצורי הטירה על ידי הנרי השלישי ונבנתה המצודה כפי שהיא נראית כיום.
העיר יורק התפרסמה בהיסטוריה היהודית כאשר המון מוסת, שככל הנראה קיבל היתר מריצ'רד לב הארי, מלךאנגליה, התנפל על יהודי העיר בכוונה לבצע בהם שפטים. היהודים נמלטו והתבצרו במגדל קליפורד בעיר. כשהגיעו הפורעים למקום העמידו בפניהם את הברירה של התנצרות או מוות, והלכודים העדיפו לא ליפול לידי המרצחים ושחטו אלה את אלה.
בעקבות הפוגרום קיבלו על עצמם יהודי אנגליה שלא ללון בעיר, ומנהג זה מוזכר אף בספרי הלכה שונים, למשל בשאלה שנשאל הרב יצחק זילברשטיין: ”ישנה עיר באנגליה שקורים לה "יורק", ויש עליה חרם קדמון, שלא ילין שם איש יהודי, כי אנשי העיר טבחו שם מבעלי התוספות, [ושמעתי שהגאון ר' לייב גורביץ זצ"ל ביקש מתלמידיו, שכשהרכבת בו נסע תעבור בעיר יורק, יעירו אותו משנתו, כדי לא לעבור על החרם]”[2]
ברבות השנים חזרו יהודים להתגורר ביורק ובעיר פועלת קהילה יהודית קטנה [3]
.svg)
