וסטרוויל הנוצרי, שמבית ספרו הדמוקרטי בבילטהובן דאג לשלומם של בני נוער פליטים מגרמניה הנאצית בשנות השלישים, ייסד קבוצת מחתרת "חלוצי-ציוני" בזמן כיבוש הולנד, בה חבריה היהודיים והלא-יהודיים הסתירו והבריחו יהודים מעבר לגבולות הולנד בדרכם לארץ ישראל. הקבוצה כונתה על שמו לאחר רציחתו בידי הגסטפו.
ביוגרפיה
נולד ב-25 בינואר 1899 בעיר ההולנדית זוטפן בשם יוהאן חרארד וסטרוויל והיה אחד מארבעת הילדים של משפחה דתית. הוריו היו חסידי כת דתית קטנה ששאבה השראה מהתנ"ך ומהברית החדשה. כת זו דגלה בקיום של אורח חיים פוריטני.
אביו של יופ שהיה קנאי בדתו הקדיש את כל זמנו למען הקהילה, מה שגרם להזנחת עסקי המשפחה לה היה בית דפוס קטן ולשקיעה בחיי עוני. כבר בהיותו ילד בלט אופיו המרדני של יופ שהתקומם נגד כפייה זו וכנגד הזנחת חיי המשפחה.
יופ נטש את הסמינר הדתי אליו נשלח על ידי הוריו לפני תום הלימודים והוסמך להוראה. בהיותו בן עשרים נישא לראשונה אך הנישואין לא עלו יפה. לאחר מכן נסע לאינדונזיה שהייתה מושבה הולנדית שם קיבל צו גיוס לצבא אך סרב בשל השקפת עולמו הפציפיסטית, נאסר וגורש. פעילות כנגד חוקים שלא היו לפי רוחו המשיכה גם בהולנד שם סירב לשאת תעודת זהות.
בשובו לאמסטרדם הקדיש את מרצו לעבודתו החינוכית, תוך יישום שיטות לימוד מתקדמות כשיטת מונטסורי. בשנת 1932 הצטרף לבית הספר וורקפלץ יחד עם אשתו השנייה וילי. לפני שהגיעו לשם הוחרם כל רכושם מאחר שיופ סירב לשלם מיסים. שכרם היו הארוחות שהיו סועדים עם מנהל בית הספר קייס בוקה [Kees Boeke] הקוויקר. יופ לימד בבית הספר ספרות, מתמטיקה וביולוגיה.
פעולות ההצלה
השקפת עולמו של יופ וסטרוויל עמדה בסתירה גמורה לפעולות הנאצים בגרמניה. פעילותו למען הפליטים וצירופם לבית הספר הייתה חלק מההתנהגות הטבעית כך גם התגייסותו למען הסתרתם והעברתם של חניכי קבוצת לוסטרכט מהולנד לספרד.
פעם אחר פעם ניצל יופ ממאסר, אך הוא לא הפסיק את פעולתו גם לאחר מאסרה של ויל אשתו. אז כבר התחקו הנאצים אחר חברי קבוצת וסטרוויל. יופ סייע בהצלתם של מעל 300 נערים ונערות. חלקם הוסתרו באוטרכט על יד חסידת אומות העולםהטי פאוטה.
לכידתו וההוצאה להורג
יופ נעצר ב-11 במרץ1944 תוך כדי ניסיון להבריח שתי אחיות יהודיות מקבוצת לוסטרכט את הגבול ליד העיר איינדהובן. מקום זה היה ידוע כמסוכן ביותר עקב תנאי הטופוגרפיה: השטח אפשר לשוטרי הגבול להיות בלתי נראים. כך החלו חמישה חודשים של עינויים וסבל נוראי בשעה שנחקר כדי שיסגיר את שותפיו. יש לציין כי מאחר שהאיש שאת זהותו הבדויה לקח לעצמו היה מבוקש על ידי הגרמנים על עבירות של חבלה ורצח, נאלץ לגלות את זהותו האמיתית. באותו זמן של תנאים וסבל בלתי אנושיים המשיך לעודד את חבריו לדרך. כשהוא מודע לאפשרות שירצח בידי הגרמנים חשב על אפשרויות בריחה אך מזלו בגד בו. בתאריך 11 באוגוסט 1944 הוצא יופ וסטרוויל להורג יחד עם שלושה אחרים כנקמה על התנקשות באיש אס אס. בן ארבעים וחמש היה במותו.
מתוך דברים שנשא בפני הקבוצה הראשונה שהוברחה לספרד
אתם עומדים על סף השחרור, בקרוב תגיעו לארץ החרות ותתגשם שאיפתכם לבנות את ארץ ישראל כמולדת לכל יהודי העולם. אני מאחל לאיש ואיש מכם אושר והצלחה. אך אל לכם לשכוח את חבריכם שנפלו בדרך ובקרבן חייהם סללו לכם את הדרך לחרות. זכרו את שושו וקורט הנימאן וכל החברים שנתנו נפשם על הצלת חבריהם. זכרו את סבל העולם ובנו את ארצכם כך שתהיה לכל היושב בה מקור של חופש וזכות קיום ולא תדעו עוד מלחמה. לכולכם אני מאחל מעבר מוצלח לחיי חרות ואושר.
הנצחת יופ וסטרוויל בישראל ובהולנד
במרץ 1947 הוחל בנטיעת יער על שם יופ וסטרוויל בין קיבוץ דליה לקיבוץ גלעד[1][2]. במקום - חניון לפיקניק וטבלות הנצחה ליופ וסטרוויל ולשאר חברי המחתרת ההולנדית שנספו במלחמת העולם השנייה. באמסטרדם פועל בית ספר יסודי הקרוי על שמו[3]. המלחין דדי צור כתב יצירה סימפונית לזכרו[4].
מרתה, בתו של וסטרוויל, הגיעה לישראל, נישאה לישראלי וקבעה את חייה בישראל[5]. היא הקימה משפחה ולה 3 בנות ו-6 נכדים.