יוסף אבן-אודם (23 ביולי 1907 – 27 ביולי 1962) היה רופא המושבה הרצליה ומנהל המרפאה העירונית שלה, מיום היותה לעיר. בלשן וחוקר.
קורות חייו
יוסף אבן-אודם (רובינשטיין) נולד בעיירה שאקי (sakiai) שבליטא, ב-23 ביולי 1907 (י"ב אב תרס"ז), לאסתר רובינשטיין ולסנטור הרב יצחק רובינשטיין (הרב הראשי בווילנה, וחבר הסנאט הפולני). סבו היה הרב חיים ירמיהו פלנסברג.
קיבל חינוך מסורתי בחיידר ובישיבות. למד רפואה באוניברסיטה וקיבל תואר דוקטור לרפואה.
עסק בפעילות ציבורית פוליטית-תרבותית בווילנה. היה מזכיר הוועד המנהל של הספרייה היהודית המפורסמת ספריית שטראשון.
עלה לארץ ישראל בשנת 1933, ולפי המלצת נחום סוקולוב קיבל עבודה בקופת חולים עממית ביבנאל, כפר תבור ומנחמיה. לאחר שנתיים-שלוש התיישב בהרצליה[1]. שימש כרופא המושבה במשך עשרים וחמש שנה, ומעת היותה לעיר שימש כמנהל המרפאה העירונית.
כתב מאמרים מדעיים-בלשניים רבים ב"הרפואה", ב"השדה" ועוד. פעל בחקירותיו הבלשניות וחידושיו הלשוניים להכנסת מילים לשפה העברית, בעיקר מילים בתחום הרפואה, כמו "רחם"[2]. המילים "יוקרה" ו"אגורה" הן פרי מוחו של אבן-אודם.
בינואר 1962 העניקה עיריית הרצליה את הפרס הספרותי והמדעי הראשון והגדול שלה מעת הקמתה, סכום של 1,000 לירות ישראליות ליוסף אבן-אודם. הפרס הוענק על בלשנותו וספריו החשובים, וכן לציון 25 שנה לשירותו כרופא המושבה, ומנהל המרפאה העירונית בהרצליה מהיותה לעיר.
נפטר ב-27 ביולי 1962 (כ"ה בתמוז תשכ"ב), ונקבר בהרצליה.[3]
על שמו נקרא רחוב אבן אודם בהרצליה.
בתו, אסתר גולדנברג, הייתה חברת האקדמיה ללשון העברית[4] ואשתו של חתן פרס ישראל גדעון גולדנברג.
ספריו
- "כתיב עברי חדש" (וילנה-תל אביב, 1933);
- "על שפת לשון" (1950);
- "לשון לימודים", ספר היסוד למונחי רפואה ומדעי הטבע בעשרה כרכים;
- "ילקוט קצר", ליקוט וקיצור ערכים שימושיים מתוך הספר "לשון לימודים";
- "בשוט לשון, (הרצליה, 1959), דין ודברים בענייני הלשון הרפואית העברית.
- "מילון רפואי חדש", יצא לאור על ידי הוצאת ר. מס, בשנת 1988, מכיל 714 עמודים[1]
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
