חיים ירמיהו פלנסברג

הרב חיים ירמיהו פלנסברג (בכתיב יידי: פלענסבערג; 1842ה'תרע"ד, 1914) היה רב ליטאי שעסק גם בפילוסופיה יהודית, ומחבר ספרים.

חייו

נולד בקיידאן. אמו לא זכתה לפרי בטן ובשל כך התגרשה מבעלה ונישאה לאלמן בשם אברהם פלנסברג. בגיל קרוב לחמישים נולד לה בנה הראשון, והיא קראה לו "חיים" על שם אביה, ו"ירמיהו" על שם ירמיהו הנביא שלדבריה נגלה אליה בחלום ובישר לה שתלד בן ובת. לאחר לידתו אכן נולדה גם בת לזוג. לאחר בר המצווה נסע ללמוד אצל הרב לייב חריף בריטובה. לאחר שנה הגיע לישיבת וולוז'ין ונתחבב על ראשה – הנצי"ב. בישיבה שהה עד גיל שבע עשרה.

משנת ה'תרל"ג (1873) החל לשמש ברבנות בדרשונישוק ולאחר מכן בבלבירישוק, ומשנת ה'תרמ"ט (1889) ועד מותו בשנת ה'תרע"ד (1914) שימש כרב הקהילה בעיר שאקי. בשנת ה'תרנ"ח (1899) הוציא את ספר השאלות ותשובות "שאלות חיים". מלבד ספר זה הוא כתב ספרי דרשות. כמו כן, עסק רבות בספרי פילוסופיה יהודית וגם הכללית. במיוחד הוא הקדיש זמן לספר "אור השם" של רבי חסדאי קרשקש. הרב פלנסברג היה הראשון שכתב לחלק מהספר פירוש בעברית. הרב פלנסברג ראה בדרך מחשבתו של רח"ק דרך מקורית שאינה נשענת על הפילוסופיה האריסטוטלית, והיא "הדרך שתעמוד לעד" לדבריו. ספרו, שהגיע לידיהם של אברהם אליהו הרכבי וד"ר אברהם ברלינר כנראה השפיע על הוגים רבים בהם הברון דוד גינזבורג שלימד ספר זה באקדמיה בסנט פטרבורג.[1] כמו כן הוא כתב בכתבי עת שונים כמו הלבנון, המגיד והמליץ. ידועה ביותר היא סדרה בת תריסר מאמרים שפרסם בשם "מורי נבוכי הזמן החדש" בכתב העת "הלבנון".

נפטר בכ"א בתמוז ה'תרע"ד, ונקבר בשאקי.

משפחתו

נישא לאיטה, אחות אשתו של הרב זכריה מנדל כ"ץ לימים רבה של ראדין.

בתו, אסתר רובינשטיין, פעילת ציבור בווילנה ואשתו של הרב יצחק רובינשטיין, רבה של וילנה. וחבר הסיים והסנאט בפולין.

נכדו ד"ר יוסף אבן-אודם היה הרופא של הרצליה ובלשן.


ספריו

הערות שוליים

  1. ^ נתן אופיר (אופנבכר), "ההתעניינות בספר אור ה' לר' חסדאי קרשקש בראשית המאה העשרים והיחס האוהד של הרב ח"י פלענסבערג, הרב הנזיר והראי"ה קוק", בתוך: אסתי אייזנמן וזאב הרוי (עורכים), אור השם מספרד – חייו, פועלו והגותו של ר' חסדאי קרשקש, מרכז זלמן שזר, ירושלים, תש"ף, עמ' 302-305.