יוליוס פופר הטביע את חותמו על ההיסטוריה והגאוגרפיה של פטגוניה, העניק שמות לנופי המקום, טבע מטבעות[1] והדפיס בולי דואר. הוא גילה מרבצי זהב, המציא מכונה לשטיפת זהב מתוך החול, הפיק זהב בכמויות מסחריות ונאבק בכל הדרכים ביריביו השואפים לחמוס את רכושו והישגיו, לעיתים בנשק ביד ויש המאשימים אותו בהשתתפות ברצח עם.
בסיום לימודיו חיפש פופר עבודה ומצא בקונסטנטינופול, אך כעבור זמן לא רב עבר הלאה, למצרים, שם עבד בתחזוקה של תעלת סואץ. הוא המשיך בנסיעותיו דרך המזרח הקרוב עד הודו, סין ויפן. במהלך התקופה ניהל התכתבות עם המחלקה הגאוגרפית של האקדמיה הרומנית. בשנת 1881 שב לרומניה לביקור משפחתי קצר, כדי לראות את הוריו וכדי להסדיר את אזרחותו הרומנית לאחר הכרזת העצמאות של רומניה. השלטונות סירבו להעניק לו אזרחות בגלל היותו יהודי[3]. הוא ניסה ליצור קשרי עבודה עם מחלקת הגאוגרפיה ברומניה, אך צמאונו להרפתקאות הוביל אותו לסדרה חדשה של נסיעות.
הוא נסע לסיביר ומשם לאלסקה, המשיך לקנדה ולארצות הברית. בארצות הברית נשאר תקופה קצת יותר ארוכה בניו אורלינס, שם הועסק בתהליכי העיור ובתיעול העיר. כעבור שנה הגיע למושבה הספרדית של קובה, שם עבד בתכנון העיר הוואנה ונמלה. הוא המשיך למקסיקו, מקום בו עסק במיפוי והתחיל קריירה עיתונאית בביטאון המהגרים Diario de Los Forasteros.
בין ארגנטינה ובין צ'ילה היו חילוקי דעות בנושא מיקום הגבול ביניהן בארכיפלגארץ האש. בתחילת המאה ה-19 לשתיהן לא הייתה שליטה מעשית במקום ותושבי המקום היו ציידים נוודים בני העם הילידי סלקנאם, המכונה גם בשם אונאס.
בשנות הארבעים של המאה ה-19 ברנרדו או'היגינס שכנע את נשיא צ'ילה להוציא משלחת אל מצר מגלן. המשלחת יצאה ובשנת 1843 הקימה מבצר בשם פוארטה בולנס (בספרדית: Fuerte Bulnes). כעבור חמש שנים התפתח המבצר ליישוב הראשון בדרום פטגוניה, בשם פונטה ארנס והפך לראש גשר עבור תביעות הבעלות של הצ'יליאנים.
הנצחה
יוליוס פופר התחיל בעצמו את הנצחתו, כשהטביע מטעות זהב הנושאים את שמו, מטבעות הקרויים פופר בעולם הנומיסמטיקה[1].
בשנת 1986רומניה הנציחה את דמותו של יוליוס פופר בבול דואר, שהיה חלק מסדרה של שישה בולים המוקדשים לחוקרי האזור האנטארקטי[4][5]. בשנת 2007 הפיקה רומניה בול דואר נוסף עם תצלומו של פופר, לכבוד 150 שנה מאז נולד. בנוסף לבול הופקה גם מעטפת זיכרון עם מפה של ארץ האש[6]. על בול רומני נוסף הונצח הבול שהפיק פופר וגם הבול הזה זכה למעטפת זיכרון[7].
השדרה הראשית בעיר אושואיה קרויה על שמו של יוליוס פופר[8].
השראה
הרפתקאותיו של יוליוס פופר שבו גם את דמיונם של יוצרים, לכן נכתבו כמה ספרים על כך וגם הופק סרט:
ברומניה הופיע ספר (286 עמודים) בשם Estrellita şi regele Ţării de foc (אסתרליטה והמלך של ארץ האש) שנכתב על ידי בן משפחה של יוליוס פופר, הסופר היהודירומנייעקב פופר.
^כמקובל בין יהודי רומניה היו להם שם יהודי, ששימש אותם בבית הכנסת ושם לועזי בתעודות. השם הלועזי של חנה היה פרלה והכינוי שלה היה פפי.
^סעיף 7 בחוקה של רומניה איפשר הענקת אזרחות רומנית רק לנוצרים ובני דתות אחרות היו זקוקים לכך שהפרלמנט הרומני יצביע ויאשר אזרחות לכל אחד מהם בנפרד - זה קרה במקרים בודדים בלבד.