יוליאנה לואיז אמה מארי וילהלמינה (בהולנדית: Juliana Louise Emma Marie Wilhelmina; 30 באפריל1909 – 20 במרץ2004) הידועה בכינוי המלכה יוליאנה הייתה מלכתהולנד משנת 1948 ועד לשנת 1980. תקופת מלכותה התאפיינה מחד בשינויים משמעותיים שעברו במהלכה על המדינה והחברה ההולנדיות ובמשברים מרובים שעברו על בית המלוכה ההולנדי, ומאידך באהדה רבה שרחש הציבור ההולנדי למלכה עצמה.
ראשית חייה
המלכה יוליאנה הייתה בתם היחידה של וילהלמינה, מלכת הולנד, ושל הנסיך הנריק. ילדותה עברה עליה בארמוןהט לו באפלדורן ובארמון המלכותי בהאג, שבו הוקמה עבורה בגיל 6 כיתת בית ספר קטנה ובה שלושה ילדים נוספים. חמש שנים אחר כך החלה יוליאנה בלימודי תיכון מפי מורים פרטיים, על מנת להכינה עד לגיל 18 לתפקיד המלכה, אם יעלה הצורך בכך.
לאחר כיבוש הולנד על ידי גרמניה ב-1940 יצאו יוליאנה ומשפחתה לגלות מחוץ למדינה. הם שהו חודש בבריטניה ולאחר מכן עברה יוליאנה עם ילדותיה לקנדה, שם התגוררו בפרבר של הבירהאוטווה. הנסיך ברנהרד נשאר בלונדון עם המלכה וילהלמינה וחברי הממשלה הגולה של הולנד. באוטווה נולדה בתם השלישית של יוליאנה וברנהרד, מרגריט, (המושל הכללי של קנדה הסדיר את קבלתו של חוק מיוחד, שהכיר בחדרי הנסיכה יוליאנה בבית החולים באוטווה כשטח הולנדי אקסטריטוריאלי – שלולא כן לא הייתה מרגריט יכולה להיכלל בסדר הירושה לכתר ההולנדי).
לאחר ששבה להולנד במאי1945, הביעה יוליאנה את תודתה על הכנסת האורחים הקנדית כאשר שלחה לעיר אוטווה 100 אלף פקעותצבעונים. יוליאנה הוסיפה לתרום פקעות צבעונים לאוטווה מדי שנה עד לסוף חייה. לכבוד תרומה זו נוסד באוטווה ב-1953פסטיבל הצבעונים הקנדי השנתי, האירוע הגדול מסוגו בעולם.
לאחר המלחמה השתלבה יוליאנה במאמצי השיקום של המדינה ושימשה כנשיאת הצלב האדום ההולנדי. בתקופה זו באה לידי ביטוי גישתה הישירה והבלתי מתנשאת כלפי בני ארצה, אשר הפכה לתו מאפיין שלה בימי מלכותה.
בתה הרביעית של יוליאנה, הנסיכה כריסטינה, נולדה עם לקות ראייה משמעותית. הדבר הביא את יוליאנה להיעזר בשירותיה של מרפאת באמונה שנויה במחלוקת. הדבר הביא באמצע שנות החמישים לסכסוך בין יוליאנה (אז כבר מלכה) לבין בעלה, אשר התגלגל עד למשבר חוקתי. המשבר יושב, אך בעקבותיו פחת כוחה של יוליאנה.
תקופת מלכותה
יוליאנה הוכתרה למלכה ב-6 בספטמבר1948. היה זה לאחר שהמלכה וילהלמינה ויתרה על כתרה על רקע ביקורת על טיפולה בדרישת אינדונזיה לעצמאות, שנתפסה כאסון כלכלי להולנד. המלכה החדשה חתמה ב-1949 על מסמכי ההכרה ההולנדית בעצמאות אינדונזיה. חצי יובל אחר כך, בעודה מולכת, העניקה הולנד עצמאות גם למושבהסורינאם (ב-1975).
המלכה יוליאנה הרבתה לבקר בבתי ספר ומוסדות בהולנד כשהיא לבושה בפשטות לא-מלכותית, לא פעם למורת רוחם של יתר אנשי החצר המלכותית. בעקבות אסון שיטפון הים הצפוני בהולנד ב-1953 השתתפה המלכה במאמצי החילוץ כשהיא לובשת מעיל ונועלת מגפיים, מגלה חמלה ואכפתיות ומעודדת את האזרחים. ההערכה והפופולריות שצברה עקב כך אצל בני עמה סייעו לה להיחלץ ממשבר חוקתי נוסף ב-1963: בתה השנייה, הנסיכה איריינה, המירה בחשאי את דתה לנצרות רומית-קתולית ונישאה ללא הסכמת הממשלה לטוען לכתר הספרדי – פרשה שעוררה איבה ציבורית בהולנד כלפי בית המלוכה. מחאה ציבורית נוספת התעוררה ב-1965 עקב החלטת יורשת העצר, הנסיכה ביאטריקס, להינשא לדיפלומט הגרמני קלאוס פון אמסברג, והפעם עלו קריאות לביטול מוסד המלוכה בהולנד. הפופולריות שלו שבה ועלתה ב-1967 בזכות לידת בנה הבכור של הנסיכה ביאטריקס, הנסיך וילם-אלכסנדר – יורש עצר זכר ראשון לכתר ההולנדי מזה 116 שנים.
ב-1976 נקלע בית המלוכה למשבר נוסף כאשר התברר כי בעלה של המלכה, הנסיך ברנהרד, קיבל שוחד של למעלה ממיליון דולר מחברת לוקהיד האמריקנית על מנת שישפיע על ממשלת הולנד לרכוש מטוסי קרב מתוצרתה. לאחר חשיפת הפרשה התפטר הנסיך מתפקידיו הציבוריים וויתר על הדרגות הצבאיות שנשא. בתמורה החליט הפרלמנט של הולנד כי הנסיך לא יעמוד לדין פלילי.
במישור הבין-לאומי גילתה המלכה עניין בבעיות פליטים, בבעיותיהן של מדינות מתפתחות ובמיוחד ברווחת ילדים בהן. ב-1973 היא תרמה את הכספים שנאספו במסגרת חגיגות יובל הכסף למלכותה, שנערכו באותה שנה, לארגונים לרווחת הילד ברחבי העולם.
חייה לאחר פרישתה מכס המלוכה
ב-30 באפריל 1980, ביום הולדתה ה-71, ויתרה יוליאנה על כסאה ובתה ביאטריקס הייתה למלכה תחתיה.
לאחר פרישתה המשיכה יוליאנה להיות מעורבת במשך שנים רבות בפעילויות צדקה שונות. באמצע שנות התשעים התערערה בריאותה והיא לא נראתה בציבור מאז. היא סבלה משיטיון פרוגרסיבי.
יוליאנה נפטרה בשנתה עקב סיבוכים של דלקת ריאות ב-20 במרץ2004, בארמון סוסטדייק (Soestdijk Palace) שבעיירה בארן (Baarn). היה זה מספר שבועות לפני יום הולדתה ה-95.
גופתה של יוליאנה נחנטה והיא הובאה למנוחות לצד אמה המלכה במרתף הקבורה המלכותי שבכנסייה החדשה בעיר דלפט. בעלה הנסיך ברנהרד נפטר ב-1 בדצמבר באותה שנה ונטמן לצדה.
יום הולדתה של יוליאנה, ה-30 באפריל, נחוג בהולנד מדי שנה כיום המלכה (Koninginnedag) עד עלייתו לכס של נכדה וילם-אלכסנדר.