PROFILPELAJAR.COM

ברנהרד, נסיך ליפה-ביסטרפלד
Bernhard Friedrich Eberhard Leopold Julius Kurt Carl Gottfried Peter Graf von Lippe-Biesterfeld
	ברנהרד, נסיך ליפה-ביסטרפלד
לידה	29 ביוני 1911; ינה, האימפריה הגרמנית
פטירה	1 בדצמבר 2004 (בגיל 93); אוטרכט, הולנד
שם מלא	ברנהרד פרידריך אברהרד לאופולד יוליוס קורט קרל גוטפריד פטר, נסיך ליפה-ביסטרפלד
מדינה	גרמניה ; הולנד
מקום קבורה	הכנסייה החדשה (דלפט)
השכלה	Arndt-Gymnasium Dahlem (1929); אוניברסיטת פרידריך וילהלם; אוניברסיטת לוזאן ;
מפלגה	המפלגה הנאצית
בת זוג	יוליאנה, מלכת הולנד
שושלת בית ליפה-ביסטרפלד (ענף של בית ליפה)
תואר	נסיך ליפה-ביסטרפלד
אב	ברנהרד, נסיך ליפה
אם	ארמגארד פון קראם
צאצאים	ראו בהמשך
פרסים והוקרה
	הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (13 באוקטובר 1972); פרס הפליטים ננסן (1967); אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (24 בנובמבר 1969); Zilveren Anjer (1990); מפקד במסדר הצבאי של וילם (15 ביוני 1946); אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית; מסדר הכוכב היוגוסלבי הגדול; אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית; מסדר העננים מבשרי הטובות; מדליית הניצחון במלחמת העולם השנייה; הצלב הגדול של מסדר הצלב הדרומי; אביר הצלב הגדול של האריה ההולנדי; אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט; כוכב הארד; מסדר המושיע; אביר הצלב הגדול של מסדר האימפריה הבריטית; עיטור מסדר הכבוד של הכוכב הצהוב; אביר הצלב הגדול במסדר הוויקטוריאני המלכותי; אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית; צלב גדול של לגיון הכבוד ;
חתימה

ברנהרד פרידריך אברהרד ליאופולד יוליוס קורט קארל גוטפריד פטר, נסיך ליפה-ביסטרפלד (בגרמנית: Bernhard Friedrich Eberhard Leopold Julius Kurt Carl Gottfried Peter Graf von Lippe-Biesterfeld;‏ 29 ביוני 1911 – 1 בדצמבר 2004) היה בעלה של יוליאנה, מלכת הולנד.

ביוגרפיה

ילדותו

ברנהרד נולד ב-29 ביוני 1911 בינה שהשתייכה לאימפריה הגרמנית, לברנהרד, נסיך ליפה וארמגארד פון קראם. מכיוון שנישואי הוריו היו נישואים מורגנטיים, קיבל ברנהרד בלידתו רק את התואר "רוזן ביסטרפלד". בשנת 1916 העניק דודו לאופולד הרביעי, נסיך ליפה לאמו את התואר "נסיכת ליפה", והכשיר למפרע את הנישואים, ובעקבות כך קיבל ברנהרד את התואר "נסיך ליפה-ביסטרפלד"^[1].

לאחר מלחמת העולם הראשונה איבדה משפחתו של ברנהרד את השליטה בנסיכות ליפה ואת ההכנסות שנלוו לכך, אבל המשפחה עדיין נותרה עשירה. ברנהרד בילה את שנותיו הראשונות בטירת רקנוואלדה – בית האחוזה החדש של המשפחה במזרח ברנדנבורג, 30 ק"מ ממזרח לנהר האודר. ברנהרד קיבל את ראשית חינוכו בבית, וכשהיה בן עשר נשלח ללמוד בגימנסיה בציליכאו. לאחר מכן למד ברנהרד בגימנסיה בברלין, ובשנת 1929 סיים את לימודיו.

כילד סבל ברנהרד מבריאות לקויה, והרופאים חזו כי לא יחיה הרבה זמן. תחזית זו עשויה להיות הסבר לחייו הפרועים של ברנהרד, ולנהיגתו המופרעת בכבישים.

שנות נעוריו

ברנהרד למד משפטים באוניברסיטת לוזאן ובאוניברסיטת ברלין, שם רכש חיבה למכוניות מהירות, רכיבה על סוסים, וציד חיות בר גדולות. במהלך לימודיו כמעט נהרג בתאונת שיט ובהתרסקות מטוס, ובשנת 1938 נפגע בתאונת דרכים, לאחר שנהג במהירות של 160 קמ"ש, וסבל מצוואר שבור ומצלעות חבולות^[1].

במהלך לימודיו באוניברסיטה, הצטרף ברנהרד למפלגה הנאצית, והיה אף חבר באס אה ובאס אס, אך עזב אותם בשנת 1934 כאשר סיים את לימודיו.

לאחר מכן החל ברנהרד לעבוד אצל ענק הכימיקלים הגרמני אי גה פארבן, אז החברה הרביעית בגודלה בעולם, שם התחבר לאציל הרוסי הגולה הרוזן פאבל קוצביו ואשתו האמריקנית אלן טיו. לאחר שצבר מעט ניסיון, נעשה ברנהרד בשנת 1935 מזכיר הדירקטוריון במשרד בפריז.

בשנת 1936 הכיר ברנהרד במהלך אולימפיאדת החורף בגרמניה את יוליאנה, נסיכת הולנד, וב-8 בספטמבר אותה שנה נחגגו אירוסיהם. ההכרזה על אירוסיהם עוררה מחלוקת בהולנד על רקע המתח בינה לבין גרמניה הנאצית, אך ב-7 בינואר 1937 התחתנו השניים בהאג, ולפני הנישואין הוענקה לנסיך אזרחות הולנדית.

מלחמת העולם השנייה

ב-10 במאי 1940 הותקפה הולנד על ידי גרמניה, במסגרת המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה. במהלך הפלישה ארגן ברנהרד את שומרי הארמון, ואף ירה לעבר מטוסי קרב גרמניים. לאחר שהחליטה חמותו וילהלמינה, מלכת הולנד לברוח לבריטניה, הצטרפו אליה ברנהרד ויוליאנה, על אף שבתחילה חשב ברנהרד להישאר בהולנד. בני המשפחה הגיעו ללונדון, שם מונה ברנהרד לראש המשלחת הצבאית ההולנדית, ואילו אשתו וילדיו המשיכו לקנדה, שם שהו עד סוף המלחמה. ברנהרד היה חבר במפקדה העליונה של חיל המשלוח של בעלות הברית, ואף לחם כטייס קרב במהלך המלחמה. בשנת 1944 מונה למפקד הכוחות המזוינים ההולנדים, ואף היה נוכח בכניעת הכוחות הגרמניים בצפון-מערב אירופה ב-5 במאי 1945. ברנהרד נחשב בעיני העם ההולנדי לגיבור מלחמה, ואף הקומוניסטים העריצו אותו. בנוסף פעל ברנהרד רבות לשיקום המדינה לאחר המלחמה^[1].

לאחר המלחמה

לאחר המלחמה מונה ברנהרד כיועץ וכמנהל בחברות רבות, ואף היה חבר במועצת המנהלים של חברת התעופה KLM.

בשנת 1948 התפטרה וילהלמינה, מלכת הולנד מתפקידה, ואשתו יוליאנה, מלכת הולנד עלתה במקומה לשלטון. בשנת 1954 היה ברנהרד בין היוזמים של כנס בילדרברג, וכן היה מבין היוזמים של הקמת הקהילה האירופית.

בתם הרביעית של ברנהרד ויוליאנה, הנסיכה כריסטינה, נולדה עם לקות ראייה משמעותית, מה שהביא את יוליאנה להיעזר בשירותיה של מרפאת באמונה שנויה במחלוקת. הדבר הביא באמצע שנות החמישים לסכסוך בין יוליאנה לבין ברנהרד, אשר התגלגל עד למשבר חוקתי. המשבר יושב לבסוף, אך בעקבותיו פחת כוחה של יוליאנה.

בשנת 1961 היה ברנהרד בין המקימים של הקרן העולמית לשימור חיות הבר, ואף כיהן כנשיא הקרן עד לשנת 1976.

ב-1976 נקלע בית המלוכה למשבר נוסף כאשר התברר כי ברנהרד, קיבל שוחד של למעלה ממיליון דולר מחברת לוקהיד האמריקנית על מנת שישפיע על ממשלת הולנד לרכוש מטוסי קרב מתוצרתה. לאחר חשיפת הפרשה התפטר הנסיך מתפקידיו הציבוריים וויתר על הדרגות הצבאיות שנשא. בתמורה החליט הפרלמנט של הולנד כי הנסיך לא יעמוד לדין פלילי.

אחריתו

בשנת 1994 חלה ברנהרד בסרטן המעי הגס, והיה למשך תקופה בסכנת חיים. בשנת 1998 סבל ברנהרד מנפיחות בערמונית, ובשנת 1999 אף עבר ניתוח בעקבות כך. בשנת 2000 שוב אושפז ברנהרד בטיפול נמרץ בשל סיבוכים נוירולוגיים, אך שוחרר לביתו כעבור כמה ימים. ב-20 במרץ 2004 מתה אשתו יוליאנה, מלכת הולנד, וברנהרד השתתף בהלווייתה על אף היותו נסער וכאוב. במאי אותה שנה השתתף ברנהרד בחגיגות יום השחרור, וב-1 בדצמבר 2004 מת ברנהרד באוטרכט, כתוצאה מסרטן הריאה ומסרטן המעי הגס. ב-11 בדצמבר נערכה לברנהרד הלווייה ממלכתית מפוארת, וכמחווה לתפקידו הצבאי לשעבר בחיל האוויר המלכותי בהולנד, ערכו לכבודו שלושה מטוסי קרב F-16 ומטוס ספיטפייר מטס הצדעה חסר.