האפיפיור יוחנן התשיעי (בלטינית: Ioannes IX; נפטר ינואר 900) היה האפיפיור מינואר 898 עד מותו 900.[1]
ביוגרפיה
מעט מאוד ידוע על יוחנן התשיעי לפני שהוא הפך לאפיפיור. הוא נולד בטיבולי בתאריך לא ידוע לאדם בשם רמפולדו, והוא הוסמך ככומר בנדיקטיני של האפיפיור פורמוסוס. בתמיכתו של בית ספולטו החזק הוא נבחר לאפיפיור בתחילת 898 לאחר מותו הפתאומי של האפיפיור תאודורוס השני.
כדי לצמצם את האלימות של הפלגים ברומא, יוחנן כינס כמה סינודים ברומא ובמקומות אחרים בשנת 898. הם לא רק אישרו את פסק-דינו של האפיפיור תאודורוס השני בהענקת קבורה נוצרית לפורמוסוס, אלא גם במועצה שהתקיימה ברוונה נקבע כי יש לשרוף את רישומי הסינוד של האפיפיור סטפנוס השישי. תיאורים היו אסורים, ואלה של אנשי הכמורה שהודחו על ידי סטפנוס הוחזרו לתפקידים שמהם הוא דחה אותם. המנהג של גזל ארמונות הבישופים או האפיפיורים עם מותם נצטווה להיפסק גם על ידי השלטונות הרוחניים וגם הזמניים.
כדי לשמור על עצמאותם, שאויימה על ידי הגרמנים, קראו הסלאבים של מוראביה ליוחנן לתת להם היררכיה משלהם. תוך התעלמות מתלונות ההיררכיה הגרמנית,[2] יוחנן אישר את הקידוש של מטרופולין ושלושה בישופים לכנסיית המורבים.
מאחר שמצא כי רצוי לבסס את הקשרים בין האימפריה לבין האפיפיורות, העניק יוחנן התשיעי תמיכה ללמברט מספולטו בהעדפתו של ארנולף מקרינתיה במהלך הסינוד של רומא, וכן גרם למועצה לקבוע כי מעתה ואילך צריך לקדש את האפיפיורים רק בנוכחות הנציגים הקיסריים. מותו הפתאומי של למברט ניפץ את התקווה שהברית הזאת הבטיחה.
יוחנן התשיעי נפטר בשנת 900, ובמקומו נבחר בנדיקטוס הרביעי לאפיפיור.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
