הרב יואל לייב הלוי הרצוג (תרכ"ה, 1865 – תרצ"ד, 1934) היה רב בפולין, בבריטניה ובצרפת. אביו של הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
תולדותיו
נולד בלומז'ה שבפולין לרב נפתלי הירץ הרצוג ולאמו שרה בלומה. היה תלמידו של הרב נח יצחק דיסקין, אב"ד לומז'ה. נסמך לרבנות בידי רבו הרב דיסקין ובידי אחיו הרב אברהם שמואל דיסקין מוולקוביסק. נשא את מרים ליבה, בת הרב אריה ליבו. לאחר נישואיו שימש כרב בלומז'ה ונודע כדרשן. היה מתומכי תנועת חובבי ציון ואף נסע לביאליסטוק לפגוש את הרב שמואל מוהליבר[1]. בשנת תר"נ (1890) הוציא את חיבורו "הסבלני" על מגילת רות[2].
בשנת תרנ"ז (1897) היגר עם משפחתו לבריטניה, שם שימש כרב בעיר לידס. בשנת תרס"ב (1902) פרסם את חיבורו "תשובה כהלכה" על הלכות טרפה. ערב מלחמת העולם הראשונה עקר עם משפחתו לפריז, והתמנה לכהן כרב בית הכנסת אגודת הקהילות של יוצאי רוסיה ופולין שברחוב פאווה (Rue Pavee).
מאז תחילת שנות ה-20 החל להוציא בפריז את סדרת ספריו "אמרי יואל" על התורה. מלבד פירושים על הפרשה הם מכילים דרשות רבות שדרש בפני קהילתו.
נפטר בשנת תרצ"ד ובי"ד באייר תרצ"ה ארונו הועלה ארצה והוא הובא לקבורה בהר הזיתים. אשתו עלתה לארץ ישראל והתגוררה אצל בנה וכלתה בירושלים. נפטרה בגיל 84, בט"ז בשבט תש"ז (6 בפברואר 1947).
בשנת תשכ"ט יצא בהוצאת יד הרב הרצוג ספרו "גליוני יואל", הכולל הגהות, מראי מקומות והערות לתלמוד הבבלי והירושלמי.
משפחתו
נינו, יואל הרצוג (בנו של חיים הרצוג וחתנו של איש העסקים נסים גאון מז'נבה), נקרא על שמו. נין נוסף שלו הוא יצחק הרצוג, נשיא מדינת ישראל.
בתו אסתר, שנישאה לראובן גולדברג מהעיירה מיילץ (mielec) בגליציה, עלתה ארצה. נכדתו אנט חנה גולדברג נספתה בשואה. נכדו חיים גולדברג נפטר בצעירותו בשנת 1917 בפריז[3].
ספריו
- יואל הרצוג, אמרי יואל על ספר בראשית, לונדון, תרפ"א, באתר היברובוקס
- יואל הרצוג, אמרי יואל על ספר שמות, לונדון, תרפ"ב, באתר HebrewBooks
- יואל הרצוג, אמרי יואל על ספר ויקרא, לונדון, תרפ"ד, באתר היברובוקס
- יואל הרצוג, אמרי יואל על ספר במדבר, לונדון, תר"ץ, באתר היברובוקס
- יואל הרצוג, אמרי יואל על ספר דברים, לונדון, תר"ץ, באתר HebrewBooks
- יואל הרצוג, הסבלני – על מגילת רות, ווארשא, תר"נ, באתר היברובוקס
- גליוני יואל – הגהות ומראי מקומות והערות לתלמוד בבלי וירושלמי, יד הרב הרצוג, ירושלים, תש"ל
- תשובה כהלכה – תשובה בהלכות טרפות, לידס, 1902
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
