יואכים רף
Joseph Joachim Raff

לידה	27 במאי 1822 לאכן, שווייץ
פטירה	24 ביוני 1882 (בגיל 60) פרנקפורט, הקיסרות הגרמנית
מקום קבורה	בית הקברות המרכזי של פרנקפורט
מוקד פעילות	שווייץ
סוגה	אופרה, סימפוניה
שפה מועדפת	גרמנית
כלי נגינה	פסנתר
www.raff.org
פרופיל ב-IMDb

יוזף יואכים רף (בגרמנית: Joseph Joachim Raff;‏ 27 במאי 1822, לאכן (אנ'), שווייץ – 24 או 25 ביוני 1882, פרנקפורט) היה מלחין, מורה למוזיקה ופסנתרן גרמני-שווייצרי.^[1]

יוזף יואכים רף נולד בלאכן, שווייץ לצדו של אגם ציריך. אביו, מנהל בית ספר ומורה למוזיקה פרנץ יוזף רף, נמלט לשווייץ בשנת 1810 לפני גיוס חובה בממלכת וירטמברג, שם נישא לקתרינה שמיד. בשנת 1838 עבר לשמריקון (אנ') ואחר כך לשווייץ. ההכנסה הצנועה כמנהל בית ספר, לא אפשרה לו להעניק לבנו יואכים שיעורי נגינה מקצועיים. למרות זאת, יואכים רף התאמן בנגינה על כינור, פסנתר ועוגב.^[2]

היצירות הראשונות של רף הראו כישרון גדול. במאמץ להפוך את עצמו לעצמאי כלכלית ולהתפרסם כמה שיותר מהר, הוא "נקלע" להלחנה בלתי פוסקת שלא הועילה במיוחד להתפתחותו האמנותית. במכתב שרשם הצהיר שהוא רוצה לכפות את הקריירה שלו כמלחין בכוח.

לרוע מזלו של רף, אף מו"ל לא רצה לחתום איתו על הסכם ובכך רף לא הצליח כמלחין עצמאי ולא הרוויח כסף. בייאושו מפריצת הדרך שלא הגיעה והעובדה שהמלחין פרנץ ליסט לא נתן לו תמיכה ועידוד, פנה רף לבית אביו, עבר לגור בשטוטגרט ונאלץ לחיות כמורה למוזיקה.

בשטוטגרט הוא פגש את הפסנתרן והמלחין הנס פון בילוב, שבהמשך יהיה בן חסותו. לאחר שעבד בבית הוצאה לאור: ברייטקופף והרטל וכתב מכתב התנצלות נרחב לליסט, הוא נסע בשנת 1849 לויימאר לאסכולה של ליסט ועבד שם כמזכיר ועוזר אישי. רף בתקופה זו תזמר יצירות לתזמורת מאת ליסט, שלא זיכו אותו בהכרה אך זיכו אותו בהרבה ניסיון בהלחנה ותזמור. האופרה שלו "המלך אלפרד" התקבלה היטב על ידי הקהל. בוויימאר הוא פגש את דוריס ג'נאסט, אליה נישא בשנת 1859.

הוא גם הכיר שם את הכנר הווירטואוז יוזף יואכים, (שבדיוק למד אצל ליסט) התיידד איתו ועודד אותו להלחין. הלן רף, אחת מבנות המשפחה של יואכים רף כתבה: "כשנפגשו בפעם הראשונה, הם התבדחו על כך ששמותם דומים." שלושת המוזיקאים: רף, פון בילוב ויואכים, הלחינו מוזיקה קאמרית ומוזיקה לפסנתר ביחד.

רף עבר לגור אצל דוריס (אשתו לעתיד) בעיר ויסבאדן בשנת 1853. עם הלחנת הסימפוניה הראשונה שלו An das Vaterland, זכה בפרס הראשון בתחרות המוזיקה בווינה בשנת 1861. הופעתו הראשונה בווינה התקיימה ב-22 בפברואר 1863 במוזיקפראיין.

הסימפוניה השלישית שלו (אנ') קידמה במהירות את תהילתו, וכך גם הסימפוניה החמישית שלו, שמושמעת מדי פעם גם היום. בויסבאדן, בילה רף עם עמיתו המלחין ריכרד וגנר עד 1877. בנוסף לפעילותו של רף כמורה לפסנתר ומרצה לתורת המוזיקה, הוא נחשב למלחין פורה במיוחד. ההצלחה של יצירותיו אפשרה לו לעבוד כמלחין עצמאי מתחילת שנות ה-70 של המאה ה-19.^[3]

בשנת 1878 הוא מונה למנהל הראשון של קונסרבטוריון הוך בפרנקפורט, אשר הודות להנהלתו שם צבר במהירות מוניטין בינלאומי. בכך גם הגשים את משאלתו היקרה ביותר לאורח חיים עצמאי. במשך חמש שנים הפגין את יכולותיו כמורה ומנהל והיה מוערך מאוד כמלחין ומנהל קונסרבטוריון. רף מינה שניים מנציגי האסכולה הגרמנית החדשה וכמו כן גם את השמרנים, כמורים בקונסרבטוריון הוך, מכיוון שהיה חשוב לו שיקול מאוזן של שני המחנות. (ראו: מלחמת הרומנטיקנים). בין תלמידיו הם אדוארד מקדואל ולזארו עוזיאלי (אנ').

יואכים רף נפטר מדום לב בדירתו בפרנקפורט בשנת 1882 בלילה שבין התאריכים 24–25 ביוני.^[4] הלווייתו התרחשה ב-27 ביוני בבית העלמין הראשי בפרנקפורט (אנ') בתנחומים רבים מצד האנשים. השופט העירוני הכריז על הקבר של רף כקבר של כבוד (אנ'). אולם בהדרגה נעשה שקט סביב פטירתו של רף. יצירותיו, שעדיין היו באולמות קונצרטים בתחילת המאה ה-20, נפלו במהרה לשכחה. לרגל יום הולדתו ה-150, נחשפה אנדרטה במקום הולדתו בלאכן בשנת 1972.^[5]

יואכים רף תפס את מבטם של בני דורו בגלל הלחנתו הפורה והמעוררת השראה. במהלך חייו הוא היה נחשב לאחד המלחינים הגרמנים הטובים ביותר ונמצא באותה שורה יחד עם וגנר וברהמס על ידי פרשנים בני זמננו. יצירותיו כוללות אופרות, סונאטות, סימפוניות, קונצ'רטי, סוויטות ומוזיקה קאמרית.

יצירותיו הוצגו לעיתים קרובות במהלך חייו של רף. אולם במאה ה-20 הן נשכחו במידה רבה. היצירות שלו שלו נשפטו כבלתי טובות. מאז שנת 1970, ובמיוחד מאז שנות השמונים, התפרסמו יצירות רבות שלו.^[6]

יואכים רף הלחין 214 יצירות ממוספרות (אופוס) ועוד רבות יצירות לא ממוספרות (WoO)^[7] רוב יצירותיו של יואכים רף נשכחו למעט יצירה קצרה שהלחין ולעיתים מבוצעת כהדרן.^[8]

• המלך אלפרד (ליברית: גוטהולד לוגאו), אופרה הרואית גדולה בארבע מערכות. הוצגה לראשונה בויימאר בשנת 1851.
• שמשון (ליברית: יואכים רף), טרגדיה מוזיקלית בחמש מערכות, פורסם לראשונה: 1865.
• הסיסמה (טקסט: יואכים רף), אופרה קומית בשלושה מערכות, פורסמה לראשונה בשנת 1867.
• דאם קובולד (ליברית: פאול רבר), מוקדש לדוכסית סופיה מסקסוניה. אופרה קומית בשלושה מערכות אופ. 154, נכתבה בשנת 1869. פורסמה לראשונה בוויימאר בשנת 1870.
• בנדטו מרצ'לו (אמנות ואהבה), (טקסט: יואכים ראף, 1875), אופרה לירית בשלושה מערכות, נכתבה בין השנים WoO 47, 1877–1878, בכורה בקונצרט בשנת 2002.
• Die Jeaersuchtigen (טקסט: יואכים רף, 1880), נכתבה בין השנים 1881–1882. האופרה עדיין לא פורסמה.

• מזמור 121 לסופרן, אלט, מקהלה ותזמורת אופ. 8 (1848, נאבד).
• Te Deum למקהלה ותזמורת, WoO 16 (1853).
• היפהפייה הנרדמת, אפוס אגדות לסולו, מקהלה ותזמורת, WoO 19‏ (1854, לא פורסם).
• תתעורר! (עמנואל גייבל), סולו, מקהלה ותזמורת, אופ. 80.
• תחיית גרמניה, חזנות למקהלה גברית ותזמורת, חזנות למלאת 50 שנה לקרב לייפציג, אופ. 100, (1862).
• "תהילים", לסופרן, מקהלה ותזמורת, 8 חלקים, המוקדש לפרנץ ליסט, אופ. 141, (1867).
• שני שירים למקהלה מעורבת ותזמורת, אופ. 171, (1871).
• שיר בוקר, למקהלה מעורבת ותזמורת, אופ. 188. (1873).
• "אישה ישנה" לסופרן, מקהלה ותזמורת, אופ. 186. (1873).
• זמני היום, למקהלה, לפסנתר ולתזמורת, אופ. 209, (1877)
• Die Sterne, למקהלה ולתזמורת, WoO 54, 1880.
• סוף העולם – שיפוט – עולם חדש. אורטוריה המבוססת על דברי כתבי הקודש, במיוחד התגלות סנט ג'ון. למצו-סופרן, בריטון, מקהלה ותזמורת, אופ. 21, (1879–1881)

• סימפוניה מס' 1 בדו מז'ור, אופ. 96 ("לארץ המולדת") (1859–1861)
• סימפוניה מס' 2 בדו מז'ור, אופ 140 (1866)
• סימפוניה מס' 3 בסול מז'ור, אופ. 153 ("Im Walde") (1869)
• סימפוניה מס' 4 בסול מינור, אופ. 167 (1871)
• סימפוניה מס' 5 בסול מז'ור, אופ. 177 ("לנור") (1872)
• סימפוניה מס' 6 בדו מינור, אופ' 189 ("חי – מסודר, סובל - שנוי במחלוקת, נפטר – מחזר") (1873)
• סימפוניה מס' 7 בדו מז'ור, אופ. 201 ("בהרי האלפים") (1875)
• סימפוניה מס' 8 במול מז'ור, אופ. 205 ("צלילי אביב") (1876)
• סימפוניה מס' 9 במי מינור, אופ. 208 ("בקיץ") (1878)
• סימפוניה מס' 10 במי מינור, אופ. 213 ("בזמן הסתיו") (1879)
• סימפוניה מס' 11 במי מינור, אופ. 214 ("החורף") (1876)

• סוויטה לתזמורת מס' 1 במול מז'ור, אופ. 101.
• סוויטה לתזמורת מס' 2 "בדרך ההונגרית", אופ. 189.
• סוויטה איטלקית לתזמורת, WoO 35.
• סוויטה לתזמורת מתורינגיה.
• פתיח ל"המלך אלפרד".
• פתיח ל"לבנדטו מרצ'לו".
• פתיחה ל"למות על תנאי".
• פתיחה לקנאים.
• פרלוד הסערה לפי שייקספיר, WoO 49.
• פרלוד לאת'לו לפי שייקספיר, WoO 52.
• פרלוד מקבת לפי שייקספיר, WoO 50.
• פרלוד לרומיאו ויוליה לפי שייקספיר, WoO 51.
• פתיחת היובל, אופ. 103.
• פתיחת הפסטיבל, אופ. 117.
• פתיחת הקונצרט, אופ. 123.
• "אלוהינו הוא טירה חזקה", פתיחה לדרמה ממלחמת שלושים השנים, אופ. 127.
• סינפונייטה, אופ. 188 לעשרה כלי נשיפה (1873).
• אלגיה לתזמורת, WoO 48.
• "בערב", רפסודיה לתזמורת, אופ. 163.
• תזמורת השאקון של באך, WoO 39.

• "La Fée d'Amour",קונצ'רטו לכינור ולתזמורת, אופ. 67 (1854).
• "Ode au printemps", קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת, אופ. 76 (1857).
• קונצ'רטו לפסנתר בדו מינור, אופ. 185 (1873).
• קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת בדו מז'ור, אופ. 200 (1875).
• קונצ'רטו לכינור ולתזמורת בדו מינור, אופ. 180.
• קונצ'רטו לכינור מס' 1 בדו מינור, אופ. 161 (1871).
• קונצ'רטו לכינור מס' 2 במי מינור, אופ. 206 (1877).
• "אונגרישר" קונצ'רטו לכינור ולתזמורת, אופ. 203 (1876).
• "Berceuse" קונצ'רטו לכינור ולתזמורת אופ. 203 (1876).
• "Cavatina" קונצ'רטו לכינור ולתזמורת אופ. 85 (1859)
• קונצ'רטו לצ'לו מספר 1 בדו מינור, אופ. 93 (1874).
• קונצ'רטו לצ'לו מס' 2 בסול מז'ור, (1876) 46, WoO.

• סונאטה לכינור מס' 1 "סונטה גדולה", אופ. 73.
• סונאטה לכינור מס' 2 במול מז'ור, אופ. 78.
• סונאטה לכינור מס' 3 בדו מז'ור, אופ. 128.
• סונאטה לכינור מס' 4 במי מינור, אופ. 129, "סונטה כרומטית בתנועה אחת".
• סונאטה לכינור מס' 5 בסול מינור, אופ. 145.
• "שווייץ" סונאטה לכינור ופסנתר, אופ. 57.
• שני קטעי פנטזיה לכינור ופסנתר, אופ. 58.
• מוזיקה לכינור ולפסנתר, אופ. 59.
• מוזיקה לכינור ולפסנתר, אופ. 63.
• שישה מורקו לכינור ולפסנתר, אופ. 85.
• סונטילס לכינור ולפסנתר, אופ. 99.
• וולקר, שיר טון מחזורי לכינור ופסנתר, אופ. 203.
• קטעי פנטזיה לכינור ופסנתר, אופ. 86.
• מוזיקה לויונצ'לו ולפסנתר, אופ. 59.
• שלישיית פסנתר מס' 1 במי מינור, אופ. 102.
• שלישיית פסנתר מס' 2 בדו מז'ור, אופ. 112.
• שלישיית פסנתר מס' 3 במי מינור, אופ. 155.
• שלישיית פסנתר מס' 4 בדו מז'ור, אופ 158.
• רביעיית פסנתר מס' 1 בדו מז'ור, אופ. 202.
• רביעיית פסנתר מס' 2 במי מינור אופ. 202.
• חמישיית פסנתר "חמישייה גדולה", אופ. 107.

• רביעיית מיתרים מס' 1 בדו מינור, אופ. 77.
• רביעיית מיתרים מס' 2 במול מז'ור, אופ. 90.
• רביעיית מיתרים מס ' 3 במי מינור, אופ. 136.
• רביעיית מיתרים מס' 4 במי מינור, אופ. 137.
• רביעיית מיתרים מס' 5 בדו מז'ור, אופ. 138.
• רביעיית מיתרים מס' 6 בסול מינור, אופ. 192, חלק 1 "סוויטה בצורה ישנה יותר".
• רביעיית מיתרים מס' 7 בדו מז'ור, אופ. 192 חלק 2, "הטוחן היפה".
• רביעיית מיתרים מס' 8 בדו מז'ור, אופ. 192 חלק 3, "סוויטה בצורת קאנון".
• מנגינה ל-2 כינורות, 2 ויולות ו2 צ'לים בדו מינור, אופ. 177.
• טוקטה ל-4 כינורות, 2 ויולות ו2 צ'לים במול מז'ור, אופ. 176.

• אלבום ליריקה, אופ. 13.
• גרנדה סונאט במי מינור, אופ. 14.
• 6 שירים, אופ. 15.
• רומנטיקה במי מז'ור, אופ. 41.
• מבשר האביב, אופ. 55.
• 9 מנגינות שווייצריות, אופ. 60.
• סוויטה מס' 1 במי מינור, אופ. 69.
• סוויטה מס' 2 במי מז'ור, אופ. 71.
• סוויטה מס' 3 במי מינור, אופ. 72.
• סוויטה ו-12 מורקו פורט פיטס עיקריות, אופ. 73.
• בלדה, שרזו ומטמורפוזות, אופ. 74.
• סוויטה מס' 4 בדו מינור, אופ. 91.
• Cachucha-Caprice, אופ. 76.
• Valse-Impromptu, אופ. 94.
• פולקה דה לה ריין, אופ. 95.
• 3 סונטינות, אופ. 99.
• 5 אג'לים, אופ. 105.
• פנטזיה פולנית, אופ. 106.
• Valse-Caprice, וואלס, אופ. 116.
• רפסודיה ספרדית, אופ. 120.
• עלים ופרחים, אופ. 135.
• פנטזיה, אופ. 142.
• ברקרול, אופ. 143.
• ואלס במי מז'ור, אופ. 155.
• סוויטה מס' 5 במי מינור, אופ. 162.
• סוויטה מס' 6 בסול מז'ור, אופ. 163.
• לה סיקרנלה, אופ. 165.
• דואט בשני חלקים, אופ. 166.
• סונאטת פנטזיה, אופ. 168.
• דואט בשני חלקים, אופ. 169.
• וריאציות על נושא מקורי, אופ. 179
• זיכרון ונציה, אופ. 198.
• ארבע יצירות לפסנתר, אופ. 196.
• סוויטה מס' 7 בדו מז'ור, אופ. 204.
• פנטזיה Wwo 15.
• דואט ארוך ב-12 חלקים, אופ. 82.
• הומורסק בצורת ואלס, אופ. 155.
• תמונות מסע (3 דפים), אופ. 169.
• מכון הריקודים, אופ. 177.

• שאקון במי מינור, אופ. 150.
• פנטזיה בדו מינור, אופ. 207.^[9]

• האסכולה הגרמנית החדשה
• מלחמת הרומנטיקנים
• קונסרבטוריון הוך
• תורת המוזיקה
• הלחנה

• אתר האינטרנט הרשמי של יואכים רף (באנגלית)

מדיה וקבצים בנושא יואכים רף בוויקישיתוף

• יואכים רף, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• יואכים רף, באתר ספוטיפיי
• יואכים רף, באתר AllMusic (באנגלית)
• יואכים רף, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• יואכים רף, באתר Discogs (באנגלית)
• לשמיעת כל הסימפוניות של יואכים רף
• מאמר אודות יואכים רף
• אגודת יואכים רף.
• ארכיון של יואכים רף (מכתבים, תמונות) כולל מידע עליו
• ספר ביוגרפיה אודות יואכים רף.
• ספר ביוגרפיה של יואכים רף (נמצא בספרייה בירושלים) (בגרמנית)
• הספד של יואכים רף. ההספד העתיק ביותר שקיים על מלחין קלאסית, משנת 1882. (גישה למנויים בלבד).
• סימפוניה מס' 11 מאת יואכים רף, באתר יוטיוב
• יואכים רף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• יואכים רף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)