יוזף יואכים רף נולד בלאכן, שווייץ לצדו של אגם ציריך. אביו, מנהל בית ספר ומורה למוזיקה פרנץ יוזף רף, נמלט לשווייץ בשנת 1810 לפני גיוס חובה בממלכת וירטמברג, שם נישא לקתרינה שמיד. בשנת 1838 עבר לשמריקון (אנ') ואחר כך לשווייץ. ההכנסה הצנועה כמנהל בית ספר, לא אפשרה לו להעניק לבנו יואכים שיעורי נגינה מקצועיים. למרות זאת, יואכים רף התאמן בנגינה על כינור, פסנתר ועוגב.[2]
כמלחין
היצירות הראשונות של רף הראו כישרון גדול. במאמץ להפוך את עצמו לעצמאי כלכלית ולהתפרסם כמה שיותר מהר, הוא "נקלע" להלחנה בלתי פוסקת שלא הועילה במיוחד להתפתחותו האמנותית. במכתב שרשם הצהיר שהוא רוצה לכפות את הקריירה שלו כמלחין בכוח.
לרוע מזלו של רף, אף מו"ל לא רצה לחתום איתו על הסכם ובכך רף לא הצליח כמלחין עצמאי ולא הרוויח כסף. בייאושו מפריצת הדרך שלא הגיעה והעובדה שהמלחין פרנץ ליסט לא נתן לו תמיכה ועידוד, פנה רף לבית אביו, עבר לגור בשטוטגרט ונאלץ לחיות כמורה למוזיקה.
בשטוטגרט הוא פגש את הפסנתרן והמלחין הנס פון בילוב, שבהמשך יהיה בן חסותו. לאחר שעבד בבית הוצאה לאור: ברייטקופף והרטל וכתב מכתב התנצלות נרחב לליסט, הוא נסע בשנת 1849 לויימאר לאסכולה של ליסט ועבד שם כמזכיר ועוזר אישי. רף בתקופה זו תזמר יצירות לתזמורת מאת ליסט, שלא זיכו אותו בהכרה אך זיכו אותו בהרבה ניסיון בהלחנה ותזמור. האופרה שלו "המלך אלפרד" התקבלה היטב על ידי הקהל. בוויימאר הוא פגש את דוריס ג'נאסט, אליה נישא בשנת 1859.
הוא גם הכיר שם את הכנר הווירטואוז יוזף יואכים, (שבדיוק למד אצל ליסט) התיידד איתו ועודד אותו להלחין. הלן רף, אחת מבנות המשפחה של יואכים רף כתבה: "כשנפגשו בפעם הראשונה, הם התבדחו על כך ששמותם דומים." שלושת המוזיקאים: רף, פון בילוב ויואכים, הלחינו מוזיקה קאמרית ומוזיקה לפסנתר ביחד.
השנים בוויסבאדן וההצלחה
רף עבר לגור אצל דוריס (אשתו לעתיד) בעיר ויסבאדן בשנת 1853. עם הלחנת הסימפוניה הראשונה שלו An das Vaterland, זכה בפרס הראשון בתחרות המוזיקה בווינה בשנת 1861. הופעתו הראשונה בווינה התקיימה ב-22 בפברואר1863 במוזיקפראיין.
הסימפוניה השלישית שלו (אנ') קידמה במהירות את תהילתו, וכך גם הסימפוניה החמישית שלו, שמושמעת מדי פעם גם היום. בויסבאדן, בילה רף עם עמיתו המלחין ריכרד וגנר עד 1877. בנוסף לפעילותו של רף כמורה לפסנתר ומרצה לתורת המוזיקה, הוא נחשב למלחין פורה במיוחד. ההצלחה של יצירותיו אפשרה לו לעבוד כמלחין עצמאי מתחילת שנות ה-70 של המאה ה-19.[3]
שנותיו האחרונות ומותו
בשנת 1878 הוא מונה למנהל הראשון של קונסרבטוריון הוך בפרנקפורט, אשר הודות להנהלתו שם צבר במהירות מוניטין בינלאומי. בכך גם הגשים את משאלתו היקרה ביותר לאורח חיים עצמאי. במשך חמש שנים הפגין את יכולותיו כמורה ומנהל והיה מוערך מאוד כמלחין ומנהל קונסרבטוריון. רף מינה שניים מנציגי האסכולה הגרמנית החדשה וכמו כן גם את השמרנים, כמורים בקונסרבטוריון הוך, מכיוון שהיה חשוב לו שיקול מאוזן של שני המחנות. (ראו: מלחמת הרומנטיקנים). בין תלמידיו הם אדוארד מקדואל ולזארו עוזיאלי (אנ').
יואכים רף נפטר מדום לב בדירתו בפרנקפורט בשנת 1882 בלילה שבין התאריכים 24–25 ביוני.[4] הלווייתו התרחשה ב-27 ביוני בבית העלמין הראשי בפרנקפורט (אנ') בתנחומים רבים מצד האנשים. השופט העירוני הכריז על הקבר של רף כקבר של כבוד (אנ'). אולם בהדרגה נעשה שקט סביב פטירתו של רף. יצירותיו, שעדיין היו באולמות קונצרטים בתחילת המאה ה-20, נפלו במהרה לשכחה. לרגל יום הולדתו ה-150, נחשפה אנדרטה במקום הולדתו בלאכן בשנת 1972.[5]
תהילה
יואכים רף תפס את מבטם של בני דורו בגלל הלחנתו הפורה והמעוררת השראה. במהלך חייו הוא היה נחשב לאחד המלחינים הגרמנים הטובים ביותר ונמצא באותה שורה יחד עם וגנר וברהמס על ידי פרשנים בני זמננו. יצירותיו כוללות אופרות, סונאטות, סימפוניות, קונצ'רטי, סוויטות ומוזיקה קאמרית.
יצירותיו הוצגו לעיתים קרובות במהלך חייו של רף. אולם במאה ה-20 הן נשכחו במידה רבה. היצירות שלו שלו נשפטו כבלתי טובות. מאז שנת 1970, ובמיוחד מאז שנות השמונים, התפרסמו יצירות רבות שלו.[6]
יצירות
יואכים רף הלחין 214 יצירות ממוספרות (אופוס) ועוד רבות יצירות לא ממוספרות (WoO)[7] רוב יצירותיו של יואכים רף נשכחו למעט יצירה קצרה שהלחין ולעיתים מבוצעת כהדרן.[8]
אופרות
המלך אלפרד (ליברית: גוטהולד לוגאו), אופרה הרואית גדולה בארבע מערכות. הוצגה לראשונה בויימאר בשנת 1851.