לאחר נישואיו לבת העיר סלימן (אנ') פתח ישיבה בעיר חמאם-ליף (אנ'). לאחר מכן, בשנת ה'תרצ"ז, שב לסלימן, שימש בה ברבנות, פתח בה ישיבה גדולה שנקראת "ישיבת ר' פראג'י", והעמיד תלמידים רבים. באותה התקופה נוצרו קשרי ידידות בינו לבין רבה של ג'רבה, רחמים חי חויתה הכהן, שבא לרחוץ במעיינות המרפא בחמאם-ליף.
בראשית דרכו בצפת אסף סביבו את עולי תוניסיה בעיר, וחיפש מקום למניין תפילה. עמיתו הרב שמחה קפלן הציע לו להשתמש במבנה בית הכנסת של חסידות ויז'ניץ, ומאז מתקיים במבנה מניין של יוצאי תוניסיה, בשם הייחודי "בית כנסת ויז'ניץ-תוניס"[3]. לצד הרב משה דריהם, הרב פיטוסי הוא אחד משני רבני תוניסיה היחידים שכיהנו בדיינות בארץ.
בשנת 1956 נבחר הרב פיטוסי לכהן כחבר בוועד ארגון רבני הצפון[4], ובשנת ה'תשכ"ד (1964) נבחר במינוי זמני כחבר בבית הדין הרבני לערעורים, לצד הרב עובדיה יוסף[5]. באותה שנה נבחר כחבר במועצת הרבנות הראשית[6]. כן נתמנה, לצד הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שלמה שמשון קרליץ, הרב סלמן חוגי עבודי ועוד, לשמש כחבר ועדת הבחירות לדיינות של הרבנות הראשית[7]. לשם מילוי תפקידים אלה נדרש לעבור למרכז הארץ, אולם הוא העדיף להישאר בעירו צפת.
כמנהג רבים מרבני תוניסיה, נמנע הרב פיטוסי מלהעלות את רוב חידושי תורתו על הכתב. פסקי הדין שכתב בתקופה בה שימש כדיין בארץ ישראל נדפסו בידי צאצאיו בספר "שערי ישועה" (ירושלים תשע"ב).
לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, הציע בישיבת מועצת הרבנות הראשית לקבוע יום הודאה בג' בסיון, שבו "נחו היהודים מאויביהם", בדומה לפורים ולחנוכה. הוא הציע לומר באותו היום הלל בברכה בלילה וביום, ולקרוא בתורה את פסוק ח' בפרק י"ז שבפרשת שמות ("ויבוא עמלק"). בנוסף, חיבר תפילת "על הנסים" חדשה לאמירה בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון[8]. התנגד לכניסה להר הבית.
בשנת 1962, בעקבות חוסר סדר באזור הישן בבית הקברות של צפת, פסק יחד עם הרב שמחה קפלן שאין לקבור בחלק זה[9].
בחירת הרב דוד דיין כרב הספרדי של צפת
בשנת 1963 בחרו חברי מועצת העיר צפת ברב דוד דיין לכהן כרבה הראשי של העיר, לאחר שסברו שמעמדו של הרב פיטוסי לא ברור[10][11]. בחודש מרץ 1964 (ה'תשכ"ד) הגיע הרב דיין לצפת והוכתר בידי מועצת העיר לרבהּ הספרדי[12]. הרב הראשי האשכנזי, שמחה קפלן, התנגד להליך וטען שלמועצת העיר אין סמכות חוקית לבחור רב לתפקיד, ללא מעורבות המועצה הדתית. במשך 3 שנים ראתה המועצה ברב דיין כרבה הראשי של העיר. הרבנות הראשית לישראל, וכך גם שר הדתות ד"ר זרח ורהפטיג, לא הכירו בבחירת הרב דיין, אלא רק ברב פיטוסי כרב הראשי הספרדי היחיד[13].
בשנת 1967 הוקם גוף בוחר לרב ראשי ספרדי לאור צו על תנאי שהוציא בית המשפט העליון[14]. הרב קפלן בתגובה התנגד לכניסת הרב דיין לתפקיד ללא הסכמת הרב פיטוסי, וראה בכך תקדים בלתי ראוי. לבסוף, לאחר פטירת הרב פיטוסי הסיר הרב קפלן, חלקית, את התנגדותו מכהונתו של הרב דיין[15], ובינואר 1972 הוכתר האחרון לכהן רשמית כרב העיר.
חיים אישיים
נישא לעזיזה לוי, בתו של ראש הקהילה בסלימן (אנ') יוסף לוי, ממשפחה עשירה אשר סייעה בידו להתמסר ללימוד תורה. עושרו סייע בידו לפרנס את הרב רחמים חי חויתה הכהן, בתקופה של כשנתיים בה שהה במעיינות רפואה בחמאם-ליף (אנ').
בתו היחידה, שמחה, נישאה לרב כמוס שוואט, מוהל, חזן ורב קהילת יוצאי תוניסיה בנתניה[16].
לקריאה נוספת
יעקב אבן חן, הרבנות הראשית לישראל, ירושלים תשכ"ד, עמ' 54
משה רבי, 'הרב יהושע פריג'א פיתוסי': תולדותיו ופעליו', קול סיני 62 [ו, ג], כסלו תשכ"ז, עמ' 45–46
'פיתוסי ר' פרג'י יהושע', בתוך: רפאל בנימין כהן (עורך), מלכי תרשיש, נתיבות תשמ"ו, חלק "מילואים ותוספות" בסוף הספר
הרב דוד ברדא (עורך), אור הגנוז ד [ב,ב], אלול תשמ"ח, עמ' רצז והלאה
'רבי ישועה פראג'י פיתוסי', בתוך: שמעון ואנונו (עורך), ארזי הלבנון: אנציקלופדיה לגאוני ספרד, כרך י-ע, ירושלים תשס"ו, עמ' 1346–1347
אדיר הכהן, ספר אב הרחמים, כרך ב, תשע"א, עמ' 71–79 ('הכרת הטוב: רבה של צפת')
הרב בנימין מכלוף (צאצאו), 'קורות חיים', בתוך: שערי ישועה, ירושלים תשע"ב
הרב מאיר מאזוז, מגדולי ישראל, כרך ד, בני ברק תשע"ח, עמ' תקג-תקד
^המינוי לא קיבל משנה תוקף רשמי במשך זמן רב, ובשל כך לאחר מספר שנים הרב פיטוסי לא ראה עצמו בתפקיד. כשנשאל במכתב, לא השיב, אך בשיחה פרטית טען כי חדל מלשמש בתפקיד מאז מינויו לדיין בבית הדין הרבני האזורי בצפת.
