נולד בצפת, בנם של מזל-טוב והרב שלמה (סאלם) בן שמעון.
עקב המצב הכלכלי הקשה של העדה הספרדית ומוסדותיה בצפת, יצא לחוץ לארץ בשליחות רבני צפת, כשד"ר, כדי לעורר את אחיו לטובת ארץ ישראל והעיר צפת. בכל מסעותיו הרבים בעולם, דאג קודם כל לייסד ישיבה במקום ולהצמיח גדולי תורה בכל אתר ואתר.
בשנת תרס"א חזר לצפת ונתמנה לעמוד בראשות ישיבתו של שם "מרן הבית יוסף" (רבי יוסף קארו). ישיבה זו המשיכה להתקיים בצפת עד הרעש הגדול שבו נחרבו בתי המדרש בעיר, ולאחר שיפוץ המקום על ידי רבי יצחק גויטע מעיר טריאסט קבע בה מחדש את ישיבת מרן הבית יוסף.
עם כינונה של הרבנות הראשית בארץ ישראל מונה לרב ראשי ואב"ד צפת והגליל.[1] לאחר פטירתו נקרא על שמו רחוב בעיר העתיקה בצפת.
