יהוסף הנגיד

רבי יהוסף בר שמואל הלוי הנגיד
ארמון אלהמברה, מיוחס לארמונו של יהוסף הנגיד
ארמון אלהמברה, מיוחס לארמונו של יהוסף הנגיד
לידה 15 בספטמבר 1035
י"א בתשרי, ד'תשצ"ו
גרנדה, הטאיפה של גרנדה
נרצח 30 בדצמבר 1066 (בגיל 31)
ט' בטבת ד'תתכ"ז
גרנדה, הטאיפה של גרנדה
תקופת הפעילות 1056 – 30 בדצמבר 1066 (כ־10 שנים)
השתייכות רבני ספרד, ראשוני הראשונים
תחומי עיסוק לימוד תורה, פיוטים ושירה
בני דורו רש"י, הרי"ף, שלמה אבן גבירול, יוסף טוב עלם, יצחק אבן גיאת
שם השושלת אבן נגרילה הלוי (יהוסף בן שמואל בן יוסף הלוי)
אב שמואל הנגיד
חותנים רב ניסים גאון
וזיר גדול, ראש ממשלה ומשנה למלך
1057–1066
(כ־9 שנים)
מונרך בתקופה באדיס בן חבוס
תפקידים נוספים הווזיר הגדול של טאיפת גרנדה
ראש הקהילה

רבי י(ה)וסף[1] בן שמואל הלוי הנגיד (נקרא גם בשם: "יוסף אבן נגרילה"; בערבית: اأو حسين بن ٱلنغريلة; 1035–1066) היה רב מראשוני הראשונים וראש הקהילה בספרד של ימי הביניים. שימש גם בתפקידים פוליטיים בכירים כוזיר גדול, משנה למלך וראש ממשלה בטאיפה של גרנדה שבספרד המוסלמית,[2] משרה השנייה בדרגתה רק למלך גרנדה, אותה ירש מאביו רבי שמואל הנגיד והוא אז בן 20 שנה. חתנו ותלמידו של רב ניסים גאון. נרצח במהלך טבח דמים שנעשה ביהודי גרנדה, ב-30 בדצמבר 1066.

ביוגרפיה

יהוסף נולד לרבי שמואל הנגיד, בטאיפה של גרנדה, שבאל אנדלוס. במהלך חייו הוא פרסם את כתביו של אביו בקבוצת מאמרים מיוחדת, וסיפר על עצמו בהקדמה של אותה אסופת מאמרים. בן תשע הוא ליווה את אביו לקרב אך במהרה התגעגע לעיר מולדתו גרנדה, וכבר בגיל כה צעיר חיבר שיר על כך. את מירב השכלתו הוא קיבל מאביו. בימי בחרותו חלה, ולאחר שהחלים נסע ללמוד בישיבת קירואן מפי ראש הישיבה רב ניסים גאון. לאחר מכן חזר לגרנדה שם נישא לביתו של רב נסים.

עם מותו של אביו, רבי יהוסף החליף אותו כנגיד וראש הקהילה היהודית של גרנדה כ-9 שנים עד לשנת ד'תתכ"ד.[3] במות אביו מינה אותו מלך גרנדה, באדיס בן חבוס ליורש משרתו – הוזיר הגדול של הממלכה, והוא אז בן 20 שנה. רבי יהוסף הצליח בתפקידיו בגביית מיסים, בהפעלת מינהל תקין ובניהול מדיניות החוץ. עם זאת לא זנח את העיסוק בתורה, השמיע שיעורים וחיבר שירים. הוא העסיק יהודים עשירים כסוכני המלך וקומם את האוכלוסייה הערבית נגד שלטון הווזירים היהודים.

מותו

ערך מורחב – פרעות גרנדה

לימים חלה הרעה ביחסיו עם המלך ועם האוכלוסייה. רבי יהוסף נרצח במהלך טבח דמים שנעשה ביהודי גרנדה, ב-30 בדצמבר 1066 (ט' בטבת ד'תתכ"ז) יחד עם 500 יהודים[4]. הוא אמנם ניסה להשחיר את פניו לבל יכירוהו, אולם המוסלמים מצאו אותו, הוציאוהו ממחבואו והרגוהו. הם סחבו את גופתו דרך חוצות העיר וצלבוהו על שער העיר.

הראב"ד הראשון כתב שצום תשעה בטבת, שלא נאמר מה טעמו, נקבע מראש ברוח הקודש על הפרעות בגרנדה.[5] שולמית אליצור ביארה שהיהודים בני התקופה התפעלו מצירוף המקרים ולפיכך כתב כן.[6]

לאחר מותו

תלמידיו היו רבני ספרד והנהיגו את הדור שלאחריו לאחר פטירתו.[7]

משורר מוסלמי מהתקופה שחיבר שיר אנטי-יהודי שהצדיק את הטבח, כתב בין השאר על יהוסף: "הקוף הראשי שלהם עשה את ביתו משיש והוביל אליו את מיטב מימי המעיינות". על בסיס שורה זאת ומקורות ספרותיים נוספים, יש היסטוריונים של האמנות ששיערו שאחד המבנים המרכזיים במתחם המפואר אלהמברה שימש כביתו של יהוסף.[8]

חיבוריו

לאחר פטירתו, ספריו וכתביו התפזרו בעולם. רבי יצחק בר ברוך ידידם של רבי יהוסף ורבי שמואל קנה הרבה מספריהם שהתפזרו[7].

משיריו השתמר עד ימינו רק חלק קצר בן חמש שורות של שיר אחד, אותו הוא כתב "בטרם נסיעה" ליעד לא ידוע.

משפחתו

בנו, אברהם הוכרח להמיר דתו על ידי המלך באדיס בן חבוס – עקב סירובו, נתלה למוות[9]. אשתו ובנו עזריה, הצליחו להימלט אל ידיד המשפחה, רבי יצחק אבן גיאת. האחרון, מינה את עזריה לראש הקהל בלוסנה ושאר קהילות בספרד בעודו נער, אך מינוי זה לא ארך הרבה זמן ועזריה נפטר בעודו נער צעיר, כך גם אמו.[10]

  • אביו, רבי שמואל הנגיד
  • אחיו, אליסף בר שמואל הלוי, יהודה בר שמואל הלוי
  • בנו, אברהם בר יהוסף הלוי
  • בנו, עזריה בר יהוסף הלוי
  • סבו, יוסף הלוי (קיימים מספר דעות לזהותו של יוסף[7])
  • דודו, יצחק בר יוסף הלוי
  • חמיו, רב ניסים גאון


תקופת חייו של הרב יהוסף הנגיד על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בחלק מהספרות הקדומה נקרא 'יוסף' ובחלקה 'יהוסף', כנראה על שם סבו (אריק מאר "רבינו שמואל הנגיד", חלק א')
  2. ^ Arthur F. Menton, The Book of Destiny – Toledot Charlap – Chapter XXV: 'Shmuel HaNaggid was born in Cordoba in 993'., ‏2021 (באנגלית)
  3. ^ ספר 'סדר הדורות' על פי 'צמח דוד'
  4. ^ ספר 'סדר הדורות'
  5. ^ ספר הקבלה, עמ' 73
  6. ^ שולמית אליצור, למה צמנו?, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים תשס"ז, עמ' 191.
  7. ^ 1 2 3 'סדר הדורות'
  8. ^ Esperanza Alfonso. "Ibn Naghrella, Jehoseph ha-Nagid." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014
  9. ^ 'סדר הדורות' בשם 'שלשלת הקבלה' דף ל"ט ב'
  10. ^ 'סדר הדורות' ערך ד' אלפים תתט"ו