יגאל שוורץ

לידה	17 באוגוסט 1954 (בן 70)
ענף מדעי	ספרות ובלשנות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט	גרשון שקד
מוסדות	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב כנרת זמורה-ביתן דביר
תלמידי דוקטורט	תמר הס-סגמן, זהבה כספי, בתיה שמעוני, זיקינג זונג, אליסה קרנדינה, יפעת הכט, מעין הראל, שלומית זערור, יחיל צבן, מיכל גולדוויכט, מיכל ווזנר, אורית מיטל, גיש עמית, הדס שבת-נדיר, מאירה טורצקי, טלי לטוביצקי, חן שטרס, נירית קורמן, חן בר-יצחק, דקל שי-שחורי, תמי ישראלי, רינה ברוך, עלמה כהן ורדי, מי-טל נדלר, יפתח אשכנזי, תמר סתר

יגאל שוורץ (נולד ב-17 באוגוסט 1954) הוא פרופסור מן המניין לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מאז 2007 עובד גם כעורך ספרות בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר.

שוורץ נולד בשנת 1954 בישראל, בן לקטרינה (ברכה) ובלה (בן-ציון), ניצולי השואה מהונגריה. המשפחה התגוררה בבית ששכן בלב פרדס גדול (פרדס גוט)^[1] במזרחה של רמת גן, ליד כפר אז"ר. שוורץ למד בבית הספר היסודי "ארנון" ברמת גן, בפנימייה הצבאית שליד גימנסיה הרצליה ובתיכון "בליך" ברמת גן^[2]. מכיתתו יצאו גם הפרופסורים לספרות ישעיהו שן (אוניברסיטת תל אביב) ודוד פישלוב (האוניברסיטה העברית).

דחה בשנה את שירותו בצה"ל, ובתקופה זו עבד עם חבורות רחוב בנתיבות. לאחר השירות בצה"ל החל ללמוד ספרות ולשון עברית, יחסים בינלאומיים ובלשנות באוניברסיטה העברית^[2]. במקביל ללימודיו לתואר ראשון ושני ניהל את בית עגנון ולימד בגימנסיה רחביה.

בשנת 1985, לאחר שסיים את לימודי התואר השני, מונה לעורך בהוצאת כתר^[2], תפקיד שבו כיהן עד 1994. לפני כניסתו לתפקיד מיעטה הוצאת כתר להוציא לאור ספרות עברית ופרסמה ספרים פרי עטם של סופרים מוכרים אחדים, בהם יצחק בן-נר, רות אלמוג, שולמית לפיד ויהושע בר-יוסף. הצטרפותו של שוורץ חוללה שינוי והוא ערך סופרים רבים, בתחילה ללא מסגרת סדרתית ולאחר מכן ייסד את סדרת "צד התפר". במסגרת סדרה זו ראו אור ספרים של סופרים קנוניים (עמוס עוז, אהרן אפלפלד, רות אלמוג, יצחק בן-נר ואחרים), לצד סופרים שהיו בתחילת דרכם וזכו להכרה רחבה בהמשך דרכם (יואל הופמן, דן בניה סרי, אברהם הפנר, דוד שיץ, צרויה שלו^[3], אמנון נבות, איתמר לוי, מירה מגן, בתיה גור ואחרים). שוורץ המשיך לשמש כיועץ להוצאה במשך שנים רבות^[4].

כתב את עבודת הדוקטור באוניברסיטה העברית בהנחייתו של פרופ' גרשון שקד, שראה בו את תלמידו החשוב ביותר וממשיכו, בנושא: "אמנות הסיפור של אהרון ראובני" בשנת 1989^[5]. בשנת 1998, לאחר פרישתו של שקד לגמלאות, מונה שוורץ לראש החוג לספרות באוניברסיטה העברית. בשנת 2000 עבר למחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והפך אותה לחוג לספרות הגדול ביותר בישראל מבחינת מספר התקנים האקדמיים ומספר הסטודנטים^[6]. בשנות ה-90 ערך עם צרויה שלו את כתב העת הספרותי "אפס שתיים", שפסק מלהופיע^[7].

שוורץ עמד בראש המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון. הוא ראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית באוניברסיטה. במסגרת "מכון הקשרים" נערכים מחקרים ארוכי טווח בספרות עברית ומתבצעים פרויקטים מחקריים רבים ועתירי תקציב. כך, למשל, לאחר שמונה שנות עבודה ראה אור בשנת 2014 לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית שמצוי גם במהדורה דיגיטלית. הלקסיקון נערך על ידי יגאל שוורץ וזיסי סתוי, ולקחו בו חלק 138 חוקרי ספרות מישראל, מאירופה ומארצות הברית. כמו כן, ערך את כתב העת "מכאן" לחקר הספרות העברית ואת סדרת הספרים העיוניים "מסה קריטית", והוא עורך שותף של כתב העת האלקטרוני BGU (Israel) Review. שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד; אוניברסיטת מישיגן, אן ארבור; האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט; אוניברסיטת דושישה, קיוטו ואוניברסיטת קיימברידג', אנגליה. הרצה בכנסים ובסמינרים מחקריים בעשרות אוניברסיטאות בחמש יבשות, ופרסם עשרות ספרים ומאמרים בעשר שפות.

שוורץ זכה בפרסים, במלגות ובמענקי מחקר רבים: פרס דב סדן (1989); מלגת מחקר מיד יצחק בן-צבי (1990); פרס קרן הזיכרון לתרבות יהודית (1990, 1991); מלגת פוסט-דוקטורט באחוזת ירנטון (Yarnton Manor) באוקספורד (1991-1990); מלגת קרן יגאל אלון (1993-1991); פרס קרן לובין (1996); פרס צ׳רלס וולפסון (1997); פרס האקדמיה ללשון העברית על-שם ג׳ייקוב ארלנד (1998); מענקי מחקר מקרן סקירבול (2009-2003); מענקי מחקר מקרן קיסריה, אדמונד בנימין דה רוטשילד (2009-2003;  2014-2003); מענקי מחקר מהקרן הלאומית למדעים (2008-2004; 2021-2017); פרס שרת החינוך לספר מופת על ספרו ״מה שרואים מכאן״ (תשס״ה); פרס הנשיאה על הישגים מדעיים יוצאי דופן, אוניברסיטת בן-גוריון; פרס ס. יזהר על ספרו ״אמנות הסיפור של אהרן אפלפלד״ (2015). שוורץ כיהן בעשרות ועדות ציבוריות וממלכתיות ובעשרות ועדות לפרסים אקדמיים וספרותיים. הוא הדריך כשישים סטודנטים לתארים מתקדמים בארץ ובעולם, שימש כמופקד הקתדרה לספרות עברית בת זמננו על שם ש״י עגנון, מיסודם של שוחרי אוניברסיטת בן-גוריון בגרמניה (2022-2019). משנת 2009 חבר באקדמיה האירופית למדעים  ובשנת 2022  נבחר לפרופ׳ עמית, לכל ימי חייו, בקלייר קולג׳ (Clare College) באוניברסיטת קיימברידג׳.

משנת 2007 משמש שוורץ כעורך בכיר בהוצאת כנרת, זמורה, דביר. בהוצאה זו ייסד, יחד עם מוריה דיין-קודיש ודקל שי שחורי, את הסדרות "רוח צד" ו"רטרו". במהלך עבודתו עברו להוצאה סופרים ידועים מהוצאות אחרות, שעם חלקם עבד בעבר, כדי להמשיך לעבוד איתו, בהם אהרן אפלפלד, גבריאלה אביגור-רותם, סמי מיכאל, מירה מגן, חנה בת שחר, איריס לעאל, רות אלמוג ואחרים. להוצאת ספרים זו עברו גם סופרים אחרים כדי שיערוך אותם, בהם לאה איני, שמעון אדף, ענת עינהר ועוד. גם בהוצאה זו הוא הוציא לאור ספרי ביכורים של סופרים שזכו בהמשך להכרה, כגון הילה בלום, מתן חרמוני, אודי טאוב, ריטה קוגן ואחרים. בנוסף, ערך במסגרת ההוצאה את ספריהם של יהונתן גפן ויוכי ברנדס. בשנת 2019, במקביל לעבודתו בהוצאת כנרת, זמורה, דביר, החל לערוך שתי סדרות פרוזה בהוצאת פרדס. הראשונה "גומחה" (יחד עם מוריה דיין-קודיש ואחר כך עם לי ממן), והשנייה "חיי מדף" (יחד עם לי ממן). עם הסופרים שספריהם ראו אור בסדרות אלה נמנים שמעון אדף, סלין אסייג, איתמר לוי ויוסף לואידור. עד כה ערך שוורץ למעלה משלוש מאות ספרי פרוזה ועיון.

ביוני 2021 ייסד שוורץ בבאר שבע את בית הסופרים ע"ש עמוס עוז; פרויקט משותף של מכון הקשרים באוניברסיטת בן-גוריון, בתמיכת סטיוארט וטוני יאנג ועיריית באר שבע. בבית הסופרים, שנוהל בתחילה על ידי ד"ר נירית קורמן וכיום על ידי דנה בן זקן, מתרחשות פעילויות תרבותיות ואקדמיות ענפות. מכון הקשרים ובית הסופרים מקיימים קשרים מסועפים עם מכוני מחקר לספרות ותרבות ברחבי העולם. במסגרת זו נערכו עשרות סדנאות מחקר, כנסים וימי עיון על סופרים עבריים בפרט וספרות עברית בכלל, וכן על נושאים בתחום הספרות המשווה ולימודי הדתות. כנסים אלו נערכו, בין היתר, במוסדות הבאים: אוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת לונדון, אוניברסיטת קונסטנץ, אוניברסיטת רופרכט-קרל בהיידלברג, האוניברסיטה הבינלאומית בוונציה, אוניברסיטת נאפולי, INALCO בפריז, אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת פנסילבניה, אוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו, אוניברסיטת דושישה בקיוטו, אוניברסיטת בייג'ינג, אוניברסיטת מוסקבה, אוניברסיטת קייב, אוניברסיטת ירוואן בארמניה ועוד.

שוורץ נשוי בשלישית, והוא אב לשני בנים ובת מנישואיו הקודמים. עם בתו זהר הוא כתב את ספר הילדים "ממה באמת עשוי הירח" (2010). בעבר התגורר בנווה שלום, והיום הוא גר באופקים.

• לחיות כדי לחיות: אהרון ראובני - מונוגרפיה. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1993.
• קינת היחיד ונצח השבט: אהרן אפלפלד - תמונת עולם. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1996.
• תרגום: Aharon Appelfeld: From Individual Lament to Tribal Eternity, Brandeis University Press, 2001
• מה שרואים מכאן: סוגיות בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית החדשה. אור יהודה: דביר, 2005^[8].
• הידעת את הארץ שם הלימון פורח: הנדסת האדם ומחשבת המרחב בספרות העברית החדשה, דביר 2007^[9].
• תרגום: The Zionist Paradox: Hebrew Literature & Israeli Identity, Brandeis University Press, 2014
• מאמין בלי כנסייה: ארבע מסות על אהרן אפלפלד, דביר 2009^[10].
• ממה באמת עשוי הירח, יחד עם זהר שוורץ, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, מאי 2010^[11].
• זמר נוגה של עמוס עוז - פולחן הסופר ודת המדינה, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2011^[12].
• האשכנזים: המרכז נגד המזרח, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן / כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2014^[13].
• תרגום: The Rebirth of Hebrew Literature, Pegisha - Encounters, Jewish Studies vol. 9, Peter Lang Edition, 2016
• תרגום:《希伯来文学的再生》，浙江人民出版社，2022年。
• אמנות הסיפור של אהרן אפלפלד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב / כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2014.
• מקהלה הונגרית, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2014. בעקבות שיחותיו עם הסופרת רות אלמוג על זכרונות הילדות שלו כתבה אלמוג את הסיפור הקצר "גמדים על הפיז'מה", שנכלל בקובץ סיפוריה "תיקון אמנותי" משנת 1993. כעבור עשרים שנה כתב שוורץ את "מקהלה הונגרית", שתחילה מובא בו סיפורה של אלמוג, ולאחריו מופיעה התייחסותו הנרחבת של שוורץ לכל משפט בסיפור זה^[14].
• מקוננת במכנסי נמר: אמנות הסיפור של צרויה שלו, יחד עם שי צור ונופר רשקס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב / ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2017^[15].
• מעת לעט: היסטוריה, ביוגרפיה וספרות. הוצאת כנרת זמורה-ביתן, דביר / המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2017^[16].
• מגש הכסף: הרגע שבו נולדה הסיפורת הישראלית, הוצאת קדימה (סדרת 'פרויקטים'), 2020^[17].
• מכאן ומכאן: מסות ומאמרים על ספרות ישראלית, חיפה: פרדס הוצאה לאור, 2020.
• למה לחתול יש מגפיים? קריאה במעשיית החיות של שארל פרו, ירושלים ותל אביב: מאגנס ומכללת לוינסקי, 2021^[18].
• ללכת ברחובות הפנימיים: היקום של יואל הופמן, יחד עם נילי רחל שרף גולד, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2024.
• ג'ק ואפון הפלא או למה אני מעריץ את האנגלים וגם החלילן מהמלין או סיפורם של אלה שנשארו מאחור, חיפה: פרדס הוצאה לאור, 2024.
• נתונים בנדידה, חיפה: פרדס הוצאה לאור, 2024.

• רשימת ספרי ספרות יפה וספרי מחקר בעריכתו
• אהרון ראובני - מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו/ ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה: יגאל שוורץ. תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992.
• ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה: מאמרים מוגשים לגרשון שקד. עורכים: יהודית בר-אל, יגאל שוורץ ותמר ס.הס. תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2000.
• Tre generazioni di scrittori a confronto - Saggi sulla letteratura israeliana. a cura di Yigal Schwartz & Gabriella Steindler Moscati. Napoli 2009
• לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, עורכים: זיסי סתוי ויגאל שוורץ, בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2014.
• לקסיקון הקשרים לספרות ישראל, אוניברסיטת בן-גוריון (אתר האון-ליין של לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים)
• נסיך ומהפכן: עיונים בפרוזה של סמי מיכאל. עורכים: יגאל שוורץ ויפתח אשכנזי. תל אביב, הוצאת גמא, 2016^[19].
• רונית מטלון, סיפור שמתחיל בלוויה של נחש, אחרית דבר: יגאל שוורץ, סדרת רטרו, כנרת זמורה ביתן דביר, 2018.
• מילת הכבוד של הרחוב - עיונים בשירתו של רוני סומק, עורכים: נועה שקרג'י, יגאל שוורץ, קציעה עלון. תל אביב, הוצאת גמא, 2019.
• תומר לויסמן, בשדה הקרב של הזיכרון. עורך: יגאל שוורץ, הוצאת כנרת, זמורה, דביר, 2020.
• נורית גרץ, מה שאבד בזמן. עורכים: שלומציון קינן ויגאל שוורץ, הוצאת כנרת, זמורה, דביר, 2020.

• חביבה ישי, חנה סוקר-שווגר, חיים וייס ומוריה דיין-קודיש (עורכים), מן הפרדס: פואטיקה, היסטוריה, מיתולוגיה - מחקרים מוגשים ליגאל שוורץ, חיפה ובאר שבע: פרדס ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכאן: כתב-עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית כד (מאי 2023).

• אבנר הולצמן, עין בעין: על עשרים חוקרי ספרות, הוצאת כרמל, ירושלים, 2018, עמ' 302–321

מדיה וקבצים בנושא יגאל שוורץ בוויקישיתוף

• יגאל שוורץ, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אבנר הולצמן, יגאל שוורץ, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• רשימת הפרסומים של יגאל שוורץ, בקטלוג הספרייה הלאומית
• הספרים של יגאל שוורץ, באתר "סימניה"
• בילי מוסקונה-לרמן, הנבחרת של יגאל שוורץ נגד כל העולם, מעריב, 21 בדצמבר 1990
• אביבה לורי, שוורץחייע, באתר הארץ, 15 ביוני 2005
• יגאל שוורץ, מסע אחר, באתר ynet, 5 בפברואר 2008
• נרי ליבנה, יגאל שוורץ, מבכירי עולם הספרות הישראלי, חושף את סודו הגדול, באתר הארץ, 5 ביוני 2014
• קובי מידן מראיין את יגאל שוורץ, בתוכנית "חוצה ישראל" של הטלוויזיה החינוכית, באתר YouTube‏, 19 בנובמבר 2014
• איה אליה, שהאחרון יכבה את האור, באתר "ידיעות אחרונות", 27 בנובמבר 2017
• עופרה רודנר, יגאל שוורץ בוחן כיצד מעשיות וסיפורים עממיים מלמדים על המקום והקהילה, באתר הארץ, 15 ביוני 2023
• יגאל שוורץ, דף שער בספרייה הלאומית
• יגאל שוורץ, בלקסיקון הספרות העברית החדשה