יאיר רובין

יאיר רובין
יאיר רובין
יאיר רובין
יאיר רובין
לידה 14 ביוני 1943 (בן 81)
נשר, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1966
מספר צאצאים 1
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יאיר רובין - מתוך ההצגה "תולעים" - 2015

יאיר (קויה) רובין (נולד ב-14 ביוני 1943) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי.

יאיר רובין

ביוגרפיה

רובין למד משחק באוניברסיטת תל אביב.

קריירה

בתיאטרון

רובין החל את הקריירה שלו ב-1966 במחזה "בלדה לזוג מפוצל" מאת מאיר ינאי בתיאטרון "זוטא"[1], ואחר כך שיחק בתיאטרון "דורות" של חינה רוזובסקה במחזה "הזר והשחקנית"[2].

ב-1967 עבר לתיאטרון חיפה, שם שיחק במחזות "מארה סאד", "האב"[3], "תעלולי נישואין" ו"המכתב האבוד"[4].

ב-1968 השתתף במחזה "את ואני והמלחמה הבאה" של חנוך לוין (כמחליף לגד קינר).

ב-1969 השתתף במחזה "כח הכח" בתיאטרון בימות[5].

ב-1970 שיחק ב"הבימה" בתפקיד הראשי במחזה "חברים מספרים על ג'ימי", בתפקיד אהרן (ג'ימי) שמי, שבתפקיד אמו שיחקה חנה רובינא[6]. באותה שנה שיחק גם במחזה "המסיבה" מאת מאיר ינאי - בתיאטרון "עידן"[7].

ב-1971 שיחק במחזה "צנח לו זלזל" במועדון "צוותא"[8] ובמחזה "הבכחאי" בתיאטרון הקאמרי, טרגדיה יוונית מאת אוריפידס, שאותו תרגם ועיבד אריה זקס[9].

ב-1973, למרות ההצלחה כשחקן החליט רובין לעזוב את תל אביב לעבור לירושלים ומתוך אידאולוגיה להקים תיאטרון קהילתי בשכונות. לאחר מכן עבר להתגורר בנצרת עילית שם עבד כמדריך דרמה וביקש גם שם להקים תיאטרון שולים, בין תלמידי הדרמה שלו אז היה השחקן נתן רביץ[10].

ב-1974 שיחק בתיאטרון "הבימה", באולם "הבימרתף", במחזה מקורי מאת מוטי בהרב בשם "יום אחד לפני"[11].

ב-1981 העלה את הצגת היחיד "קרלוס - סיפורו של טרוריסט" מאת רן אדליסט[12].

בשנות ה-80 בנוסף למשחק פנה לעסקים, בין השאר שימש כסוכן ואיש יחסי ציבור של הצייר משה גבעתי, אך נקלע עמו לסכסוך[13].

ב-2015 חזר לשחק בתיאטרון לאחר הפסקה של שנים רבות, במחזה "תולעים". על תפקידו במחזה זכה בפרס השחקן הטוב בטקס "קיפוד הזהב"[14].

בקולנוע

שיחק בסרטי הקולנוע: השמלה (1969)[15], "תיק ירושלים" (1972)[16], המשכנע בע"מ (1973)[17], יהיה טוב סלומוניקו (1975)[18], מסע אלונקות (1977), צלילה חוזרת (1982), יסוריו של ד"ר וידר (1983), מכת שמש (1984), עתליה (1984), תורת המידות (1992)[19], שמיכה חשמלית ושמה משה (1995), אושר ללא גבול (1996), קשר דם (1996), בקרוב יקרה לך משהו טוב (2006), עד סוף הקיץ (2011).

בטלוויזיה

ב-1976 השתתף בסדרת תשדירי הטלוויזיה בנושא זהירות בדרכים, בולבול הקבולבול לצד איציק וייס. ב-1984 שיחק בסדרה אנשים במיל של הערוץ הראשון.

בשנת 2001 שיחק בסרט "זמזום" לצד אסי דיין וטינקרבל[20], שזכה בפרס עבור הסרט העלילתי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים של חיפה ב-2002[21].

בשנת 2002 התארח בסדרה בקצב הקצב, בתפקיד קפיטן ששודרה בערוץ 3[22].

בשנת 2011 השתתף בסדרה חסמבה דור 3 ששודרה בהוט 3 ובערוץ הילדים, בתפקיד אהוד השמן[23]. ב-2015 החל להשתתף בסדרה הקומית "מריו".

המועדון הישראלי לשפות

בשנות התשעים המוקדמות, היה בעלים של עסק למכירת ערכות ללימוד שפות, כאשר השפה העיקרית היא אנגלית. הערכה המרכזית הייתה מזוודה של ארבעה ספרים וקלטות נלוות, והיצרנית הייתה חברת גולייר האמריקאית.

המכירה התבצעה מדלת לדלת. בדרך כלל בשכונות בעלות פרופיל סוציואקונומי נמוך. למכירה היו שני שלבים, אחד שהיווה כעין סקר שוק ומיפוי לקוחות פוטנציאלים והשני שיעור עם המערכת והמכירה עצמה.

חיים אישיים

רובין היה נשוי לאשת הציבור טליה לבני ולהם בן, גיורא (גיגי). לאחר שנים בהן התגורר ברמת אביב, עבר ב-1997 למעלות-תרשיחא. כיום מתגורר בקיבוץ תובל שבמועצה האזורית משגב עם בת זוגו האמנית ג'ודי קראוז[24].

פילמוגרפיה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאיר רובין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ נחמן בן-עמי, עירוב תחומים - "בלדה לזוג מפוצל" מאת מאיר ינאי - בתיאטרון "זוטא", מעריב, 7 בפברואר 1966
  2. ^ א. כנרתי, בין הקלעים, למרחב, 10 באוגוסט 1966
  3. ^ "האב" לסטרינדברג -בתיאטרון חיפה, על המשמר, 20 בדצמבר 1967
  4. ^ נחמן בן עמי, יש ויש וחסר - "המכתב האבוד" בתיאטרון חיפה, מעריב, 29 ביוני 1969
  5. ^ יורם קניוק, אחרי בכורה -מסכת של צופי פקין, דבר, 16 בספטמבר 1969
  6. ^ הצגות בכורה, מעריב, 26 ביוני 1970
  7. ^ נחמן בן-עמי, מלאכה קלה - "המסיבה" מאת מאיר ינאי - בתיאטרון "עידן", מעריב, 29 ביולי 1970
  8. ^ 2 מחזות חדשים על בימת "צוותא", על המשמר, 2 ביוני 1971
  9. ^ סטאפן גלברט, "הבכחאי" כטואגדיה מודרנית, על המשמר, 3 בפברואר 1971
    יעקב העליון, "הצגה שלא תהיה דומה להצגה אחרת" - אומר אריה זקס על הצגתו "הבכחאי", מעריב, 31 בינואר 1971
  10. ^ הנה אתה בולבול הקבולבול, באתר בלינקר, ‏2016
  11. ^ ורדה צ'צ'יק, "יום אחד לפני", על המשמר, 22 במאי 1974
  12. ^ ויכוח עם קרלוס, מעריב, 4 באוקטובר 1981
  13. ^ רותי רובין, פיצוצים - "רימו אותי, ניצלו אותי, סחטו אותי", חדשות, 18 ביוני 1985
  14. ^ יאיר אשכנזי, "הטווס מסילואן" של תיאטרון יפו נבחרה להצגת השנה בפרינג', באתר הארץ, 14 בנובמבר 2015
  15. ^ הקולנוע ה"אחר" נותן אותותיו, מעריב, 11 בספטמבר 1969
  16. ^ א. חנני, תיק ירושלים סרט ישראלי חדש, מעריב, 11 בפברואר 1972
  17. ^ צביה בן-שלום, תרבות •אמנות - המשכנע בע״מ, על המשמר, 18 ביולי 1973
  18. ^ טלילה בן-זכאי, החמש של סלומוניקו, מעריב, 30 במאי 1975
  19. ^ אושרה שוורץ, סרטים ישראלים קצרים / אחד דל, אחד עשיר, חדשות, 12 באוגוסט 1992
  20. ^ רותה קופפר, מלאכים במושב, באתר הארץ, 29 בינואר 2003
  21. ^ נסים דיין, ‏מצאתי פנינה בחופה של חיפה, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2002
  22. ^ רוגל אלפר, שכיית חמדה תלושה, באתר הארץ, 17 בפברואר 2002
    אורי קליין, חדש על המסך, באתר הארץ, 29 בינואר 2002
    ניר קיפניס, ‏לא עומד בקצב, באתר גלובס, 4 בפברואר 2002
  23. ^ אתר למנויים בלבד מורן שריר, חסמב”ה ובריחת הסידן, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2013
  24. ^ לילי גלילי ואורי ניר, בלי רומנטיקה, בלי עוינות, באתר הארץ, 3 באפריל 2001