טריאתלון הוא ענף ספורט אולימפי המשלב שלושה סוגי ספורט: שחייה, רכיבה על אופניים וריצה. המשתתפים בענף זה נקראים טריאתלטים.
ברוב תחרויות הטריאתלון מתבצעים שלושת המקצים ברצף והמעבר בין מקצה למקצה, על כל הכרוך בו, מהווה חלק בלתי נפרד ממשך התחרות. האימונים של טריאתלטים, להבדיל משחיינים, רוכבים למרחקים דומים, מכילים אלמנטים של תכנון ושימור כוחות על מנת לחלקם באופן יעיל לאורך התחרות.
אירוע ספורטיבי הדומה לטריאתלון בוצע לראשונה על ידי מועדון האתלטיקה של סן דייגו בשנת 1974, והתקיים במתכונת של ריצה-רכיבה-שחייה. בהמשך שונה סדר המקצים, בעיקר בשל שיקולי בטיחות.
תחרות הטריאתלון הגדולה הראשונה, שנקראה "טריאתלון איש הברזל", התקיימה בשנת 1978 בהוואי. כיום מתקיימות באופן סדיר מספר תחרויות "איש ברזל" ברחבי העולם. המרחק המקובל בהן נקבע לפי אורכו של המסלול המקורי בהוואי, כדה פקטו.
האירוע המודרני הראשון של שחייה/אופניים/ריצה שנקרא טריאתלון התקיים במישן ביי, סן דייגו, קליפורניה ב-25 בספטמבר 1974. המירוץ היה יוזמה וגם הונחה על ידי ג'ק ג'ונסטון ודון שאנון, חברי מועדון האתלטיקה של סן דייגו, בנוסף גם הספונסר שלהם היה מועדון האתלטיקה. 46 מתחרים השתתפו באירוע. דווח שהתחרות לא הושפעה מאירוע צרפתי. למרות שהמירוץ של שנה אחרי באי פיאסטה, קליפורניה, לפעמים נקרא הטריאתלון הראשון באמריקה.
בטריאתלון טיפוסי, מתייצבים המשתתפים לתחרות כשעה לפני הזמן, על מנת לארגן את "אזור ההחלפה". האזור כולל מעמד לאופניים ולידו שטח קטן להנחת בגדים, קסדה, נעליים וכדומה. בתחרויות בהן נקודת הסיום של הרכיבה שונה מנקודת הזינוק, יהיו שני אזורי החלפה: משחייה לאופניים (הנקרא T1 = Transition 1) ומאופניים לריצה (הנקרא T2 = Transition 2). לאחר שאזורי ההחלפה מוכנים, מבוצעת הזנקת התחרות.
השחייה - ברוב התחרויות מתבצע מקצה זה באגם, בנחל, או בים הפתוח. ההזנקה מבוצעת בהתאם לסוג התחרות ולמספר המשתתפים בה: בהזנקה אחת של כל המשתתפים (בדרך כלל בתחרויות איש ברזל ובתחרויות מועטות משתתפים) או בהזנקות קבוצתיות כל מספר דקות, כאשר לרוב הקבוצות נבדלות זו מזו בגיל (בדרך כלל בתחרויות קצרות עם מספר גבוה מאוד של מתחרים חובבים). השחייה מתבצעת לרוב מסביב למסלול סגור המסומן על ידי מצופים, כאשר נקודת הסיום קרובה ככל האפשר לאזור ההחלפה.
ההחלפה הראשונה - מהמים רצים המתחרים אל שטח ההחלפה, שבו הם מחליפים את ציוד השחייה בבגדי רכיבה מהר ככל האפשר. בשל הכללת זמן ההחלפה בתחרות, התפתחו עם השנים בגדים מיוחדים לטריאתלון אשר מתאימים גם לשחייה וגם לרכיבה, ובכך חוסכים את זמן החלפת הבגדים. כיום כוללת ההחלפה בקרב טריאתלטים מקצוענים רק הסרתם של משקפי השחייה וכובע השחייה וחבישת קסדת אופניים ומשקפי רכיבה. נעלי הרכיבה החדישות מחוברות לדוושות האופניים והמתחרה נועל אותם למעשה תוך רכיבה. מאזור ההחלפה יוצא המתחרה בריצה עם האופניים, עד מחוץ לשטחי ההחלפה, שם ניתן לעבור לרכיבה.
הרכיבה מתנהלת גם היא לרוב סביב מסלול סגור, ובסיומה מתבצעת ההחלפה השנייה הכוללת הצבת האופניים במעמד, הסרת הקסדה, ונעילת נעלי ריצה. לאחר מכן יוצאים המתחרים למקצה הריצה.
חוקי התחרות העיקריים
המתחרים: נהוג להבדיל בין טריאתלטים "מקצוענים" לבין "חובבים", המהווים את רוב המתחרים בטריאתלון. עוד בשלב ההרשמה המתחרים נחלקים לפי קטגוריות מין וגיל, בדרך כלל במרווחים של חמש שנים בין קטגוריות הגיל. חלוקה זו משמעותית בעיקר עבור החובבים, ומאפשרת להם להשוות את הישגיהם לאלה של בני אותו גיל ומין.
בתחרויות רבות, ובמיוחד במרחקים הגדולים, קיימת מגבלה על הגיל המינימלי המותר בהשתתפות (בדרך כלל 18).
תחרות הטריאתלון הנה אישית ואסור למתחרה להיעזר בכל אדם שהוא, מתוך התחרות או מחוצה לה. יוצאות מכלל זה ה"תחנות" המפוזרות לאורך המסלול ומציעות למתחרים מזון ושתייה.
רוכבים מעוניינים לרכוב בסמיכות לרוכב אחר, על מנת להקטין את החיכוך עם האוויר: במשך שנים רבות נחשבה רכיבה בסמיכות (דראפטינג) לעבירה הגוררת פסילת משתתף, אך עם הפיכת הענף לספורט אולימפי הוסר האיסור על כך בחלק מהתחרויות.
בתחרויות טריאתלון מושם דגש רב על בטיחות לכל אורך התחרות: הכניסות והיציאות משטחי ההחלפה נעשות בצורה מבוקרת, ציוד בטיחות לרכיבה על אופנים ותקינותם המכנית נבדקים בטרם כל תחרות ומהווים תנאי להשתתפות בתחרות.
הבדלי טכניקה בין טריאתלון לבין שחייה, רכיבה וריצה
בשל היות הטריאתלון תחרות משולבת, נדרשת התאמה של טכניקות השחייה, הרכיבה והריצה הרגילות לתנאים הבלתי רגילים של טריאתלון. התאמת הטכניקות משמעותית מאוד להישגי המתחרים.
שחייה
השימוש ברגלים בשחיית טריאתלון קטן משמעותית מאשר בתחרות שחייה רגילה, בשל הצורך לשמור את הכוח ברגליים למקצה הרכיבה והריצה.
מתחרים רבים משנים מדי פעם תוך כדי התחרות את סגנון השחייה שלהם על מנת להתמודד עם מערבולות וגלים, וכן לשם שמירת אנרגיה למשחה הארוך.
השחייה, שמתבצעת לעיתים בדבוקה, שונה לחלוטין משחייה במסלול מופרד בבריכה, ועל המתחרה להיזהר שלא להיפגע ולא לפגוע במתחרים אחרים, לשמור על נתיב קרוב ככל האפשר לסימון ולשם כך להרים את הראש מדי פעם על מנת שלא לסטות מהמסלול. כמו כן עשויה השחייה לכלול צלילות לצורך התחמקות מגלים, וכן "תפישת גלים" בדרך חזרה אל החוף על מנת להגביר את המהירות תוך שימור אנרגיה.
טריאתלטים רבים כוללים באימוני השחייה שלהם שחייה בים פתוח לשם ההתנסות בתנאי השחייה השונים לחלוטין מאלה של בריכת שחיה. היות שלעיתים קרובות טמפרטורת הים קרה מאוד, הביא הדבר לפיתוח חליפות שחיה מיוחדות עבור טריאתלטים. חליפות אלה הנקראות Aquablade, שומרות חום, מגבירות את כוח הציפה ומקטינות את החיכוך עם המים – שני גורמים המגבירים את מהירות השחייה. כיום השימוש בחליפות שחייה חוקי כמעט בכל תחרויות השחייה וההיתר להשתמש בהן לרוב נקבע בבוקר התחרות לפי טמפרטורת המים, מכיוון שהן מהוות יתרון יחסי.
רכיבה
שלא כמו במרוצי אופניים, בהרבה תחרויות טריאתלון אסורה עדיין ההיצמדות לרוכב (דראפטינג). הדראפטינג נעשה בדבוקה (שני רוכבים ומעלה) ומטרתו לחסוך באנרגיה (עד כ-25%) ומאמץ על השרירים כאשר הראשון בדבוקה הוא ש"חוסם" את מרבית הרוח. איסור זה אינו קיים במשחקים האולימפיים ובתחרויות המאורגנות על ידי ה-ITU, ואף ישנן לא מעט תחרויות מאורגנות בארץ שמאפשרות רכיבה מסוג זה (במקצי הנוער בעיקר). בשל האיסור על הרכיבה בדבוקה, רמת הקושי של הרכיבה בטריאתלון גבוהה יותר - בדומה לתחרויות אופנים שהן " מרוץ נגד השעון". בעת רכיבה בטריאתלון יעדיפו טריאתלטים רבים סיבוב מהיר יותר של הדוושות ושימוש בהילוכים נמוכים בהשוואה למקובל במרוצי אופנים, וזאת על מנת להפחית את העומס על שרירי הרגלים הפעילים בריצה אשר תחל בסיום הרכיבה.
ריצה
המאפיין הייחודי הבולט ביותר של מקצה הריצה בתחרות טריאתלון נובע מהיותו המקצה האחרון. שרירי הגוף עייפים מאוד עוד בטרם תחילת הריצה. ההשפעה של עייפות זו, יחד עם שינוי צורת התנועה של הגוף מהתנועה המונוטונית של רכיבה לריצה, חזקה מאוד ומתוארת לפעמים על ידי טריאתלטים כיוצרת הרגשה של מעין "ריצת חלום" או "רגלי בטון" - תחושה שהרגלים נעות אך הגוף אינו מתקדם. תחושה זו עוברת לאחר כמה מאות מטרים של ריצה, כאשר הגוף מתרגל לתנועת הריצה. לשלב הראשון של הריצה מתווסף לפיכך גם קושי נפשי. על מנת להתגבר עליו כוללים הטריאתלטים באימוניהם תרגולים של מעבר זה.
תחרויות מפורסמות
מאות, אם לא אלפי תחרויות טריאתלון מתקיימות מדי שנה בכל העולם. להלן מספר תחרויות הנחשבות למפורסמות או למעניינות במיוחד:
איש הברזל קונה (Kona), הוואי. נחשבת משנת 1979 כאליפות העולם הבלתי רשמית. מקצה הרכיבה חוצה 180 ק"מ של מישורי בזלת באי הגדול של הוואי, מקום בו הטמפרטורה בשעות הצהריים עשויה להגיע עד 43 מעלות צלזיוס, והרוחות מגיעות למהירות 90 קמ"ש. מרוץ זה מהווה אתגר גם לטריאתלטים מנוסים.
"הבריחה מאלקטרז", סן פרנסיסקו, קליפורניה. זוהי תחרות לא סטנדרטית הנפתחת ב-2.4 ק"מ שחייה מסביב לאי אלקטרז - בקור העז של מימי מפרץ סן פרנסיסקו, רכיבה של 29 ק"מ וריצה של 13 ק"מ במסלול הכולל הרבה עליות ומורדות, כולל קטע טיפוס של 400 מדרגות. בשנים האחרונות התווסף לתחרות קטע "ריצת חימום" נוסף של 1.6 ק"מ מיד לאחר השחייה.
Wildflower הוא מרוץ חצי איש ברזל המתקיים מדי שנה בסביבות ה-1 במאי באגם סן אנטוניו שבדרום קליפורניה, מאז 1983. מתקיימת במקביל תחרות לשלושה מרחקים שונים, ומתאפיינת במסלול עם גבעות. זוהי אחת התחרויות הגדולות בעולם, בה משתתפים מדי שנה כ-6,000 טריאתלטים.
Life Time Fitness תחרות זו המתקיימת בסוף הקיץ במיניאפוליס ומציעה את הפרס הגדול ביותר מהווה מוקד משיכה לטובי הטריאתלטים מכל העולם.
איגוד הטריאתלון הישראלי מונה למעלה מ-2000 חברים שמחציתם מאוגדים באגודות ספורט שונות. האיגוד מארגן כ-15 אירועי טריאתלון ודואתלון במרחקים השונים בכל שנה. העונה מתחילה בחודש מרץ כאשר אליפות המדינה מתקיימת מדי סוף שנה באילת. קיימת פעילות נרחבת של נבחרות ישראל - בוגרים, נוער וילדים, כולל מחנות אימון ותחרויות בישראל ומחוצה לה, בכללן אליפויות אירופה והעולם.
תחרויות עיקריות בישראל
טריאתלון אילת: מתקיים מדי שנה בדצמבר מאז 1987. משמש כאליפות ישראל הרשמית. כיום משתתפים כ-1500 מתחרים, וכן כמה מבכירי הטריאתלטים בעולם. טריאתלון אילת שנערך בשנת 2007 צורף לסבב האליפות השנתי של איגוד הטריאתלון הבינלאומי (ITU)
טריאתלון גן-שמואל, אליפות הפועל בטריאתלון: ע"ש סרן ערן גרביה ז"ל, החל משנת 94 התחרות נערכת במרכז הימי בשדות ים, אולימפי, ספרינט, ילדים.
טריאתלון אשדוד.
טריאתלון עמק המעיינות.
ישראמן אילת: טריאתלון איש ברזל וחצי איש ברזל. מסלול האופניים בכביש 12 ותנאי מזג האוויר מאתגרים את המשתתפים בתחרות הקשה.
2 תחרויות אולטרמן - חוצה את ישראל מצפון לדרום. המרחק כולל 10 ק"מ שחייה, 415 ק"מ אופניים ו-80 ק"מ ריצה.
IRONMAN טבריה: בנובמבר של שנת 2021 הגיע מותג IRONMAN לישראל בדמות טריאתלון טבריה.
אגודות טריאתלון בישראל
בישראל מספר רב של אגודות טריאתלון רשומות. חלקן תחרותיות וחלקן עממיות. חלקן מתמקדות בפיתוח הישגי של ילדים ושל נוער, וחלקן מתמקדות בהבאת ספורטאי קבוצות גיל שונים להישגים שונים ומגוונים.
_pictogram.svg)
