PROFILPELAJAR.COM

טירה
שם בערבית	الطيرة
מדינה	ישראל
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	מאמון עבד אלחי
גובה ממוצע	‎61 מטר
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	27,539 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	83
- צפיפות אוכלוסייה	2,318 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	97
תחום שיפוט	11,880 דונם
- דירוג ארצי	117
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת נתניה רגילה) טירה32°14′01″N 34°57′12″E / 32.2336651159352°N 34.9532064008939°E מפת __ טירה; [‌למפה דינמית של השרון‌] מדרום וממזרח: __ מועצה אזורית דרום השרון; מצפון וממערב: __ מועצה אזורית לב השרון; מצפון: __ טייבה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	5 מתוך 10
- דירוג ארצי	152
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3729
- דירוג ארצי	200
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.6%; ערבים-נוצרים: 0.1%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.3%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.6%; ערבים-נוצרים: 0.1%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.3%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	8.6%
גילאי 5 - 9	8.9%
גילאי 10 - 14	8.4%
גילאי 15 - 19	8.7%
גילאי 20 - 29	17.5%
גילאי 30 - 44	20.1%
גילאי 45 - 59	15.9%
גילאי 60 - 64	4.3%
גילאי 65 ומעלה	7.6%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	16
– יסודיים	9
– על-יסודיים	11
תלמידים	5,468
– יסודי	2,732
– על-יסודי	2,736
מספר כיתות	249
ממוצע תלמידים לכיתה	25.8
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל טירה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
	אתר העירייה

ערך זה עוסק בעיר במחוז המרכז בישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו טירה (פירושונים).

אין לבלבל ערך זה עם הערך "טירת הכרמל".

טִירֶה או אל-טירה (בערבית: الطيرة, תעתיק מדויק: אלטירה, בהגייה ערבית-ספרותית: טִירַה) היא עיר ערבית-מוסלמית במחוז המרכז בישראל, שרבים מקרב תושביה הם בני דת האסלאם מהזרם הסוני. העיר שוכנת מצפון לקיבוץ רמת הכובש ולעיר כפר סבא, ומדרום-מערב לעיר טייבה ולמחלף אייל, ונחשבת אחד מיישובי "המשולש" הערביים. המוח'תאר הראשון של טירה היה עבד אלראוף סמארה.

היא הוכרזה כעיר בשנת 1991.

אקלים

האקלים בטירה הוא אקלים ים תיכוני. בקיץ חם ולח, בסתיו ובאביב מתון ובחורף קר וגשום. מזג האוויר בטירה נחשב אידיאלי לחקלאים, שמגדלים סוגים שונים של פירות וירקות בפריפריה של העיר.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הכפר נוסד בידי תושבים מהכפר הפלסטיני באקה אל-חטב שבשומרון.^[5]

קרב טירה במלחמת העצמאות

מרבית חללי מבצע מדינה נפלו בקרב טירה. בבוקר ה-13 במאי 1948 יצא כוח המורכב ברובו מבני מושבי האזור (כפר הס, עין ורד ועוד) ומחיילי חטיבת אלכסנדרוני. מטרת הכוח הייתה לבצע חסימה מול טירה ולמנוע מכוחות ערבים להתערב בקרב בכפר סאבא הערבית. בטירה היו לוחמים מקומיים, לוחמים מטייבה ביחד עם לוחמים מצבא קאוקג'י.

כשהגיעו אנשי הכוח לפאתי טירה, הם צפו על הכפר ונראה להם כאילו הוא נטוש; בשלב זה נתקבלה הפקודה לכבוש את טירה. כבר בתחילת ההתקפה נתקל הכוח בשטח פתוח באש מכל העברים, שנורתה על ידי ערבים מטייבה הסמוכה. רוב הלוחמים נהרגו תוך זמן קצר, רק בודדים הצליחו לסגת, וכך הניסיון לכבוש את טירה נכשל. בשטח נשארו 23 גופות חללים. רק בהתערבות הצלב האדום הוחזרו הגופות לקבורה במצב קשה. ארבע גופות לא הוחזרו ויש עדויות שהן נגררו לטייבה, לטולכרם ולנור שאמס ושם כנראה נקברו. עד היום לא נמצאו גופות הנעדרים מקרב טירה.

למחרת היה כל השטח שממזרח לקלקיליה בידי כוחות ההגנה. לאחר הכיבוש הוחזק הכפר^{[דרושה הבהרה]} על ידי כוחות החי"ם. כעבור יומיים פתחו שוב הערבים בהתקפה עזה על הכפר. לעזרת הלוחמים נשלח כוח מגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני, אך ההתקפה נהדפה על ידי אנשי החי"ם המגינים עוד בטרם הגיעה התגבורת לזירת הקרב.

באותו לילה, לאחר התקפת הערבים, ערך גדוד 32 סדרת פשיטות כדי לרתק אותם; במסגרת זו הוא פוצץ גשרים במבואות קלקיליה וטולכרם, מיקש דרכים והטריד באש בסיסי אויב. נעשה ניסיון לכבוש את קלקיליה אך ניסיון זה נכשל.

אוכלוסייה

במפקד הבריטי שנערך בשנת 1922 נמנו בכפר 1,582 נפשות: 767 גברים ו-845 נשים, כולם מוסלמים.^[6] במפקד שנערך ב-1931 גדלה האוכלוסייה ל-2,192 נפשות: 1,115 גברים ו-1,077 נשים, כולם מוסלמים למעט שני נוצרים. הם התגוררו ב-380 בתים.^[7]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בטירה 27,539 תושבים (מקום 83 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 68.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,215 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[8]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

עסקים

בימי השבוע הרגילים הפעילות העסקית בעיר דלילה למדי. מרבית התושבים עובדים כיום מחוץ לעיר, ובעיקר בקרב המגזר היהודי. לעומת זאת, בימי שישי ובשבתות קיים בעיר שוק פופולרי (הממוקם באזור היציאה הדרומית לכיוון רמת הכובש והעיר כפר-סבא), כאשר רבים מתושבי השרון היהודים פוקדים את מסעדות העיר, בתי העסק שלה ושווקיה. תנועת הקונים ההמונית התקיימה במשך שנים ברציפות, פרט לתקופת האינתיפאדה^[^{דרוש מקור]}.

תחבורה

במסגרת הקמת המסילה המזרחית מתוכננת בכניסה המזרחית לעיר תחנת הרכבת טירה – כוכב יאיר, בנוסף צפוי להיבנות לצד תחנת הרכבת מסוף תחבורה ציבורית^[9].

תרבות

בעיר מתקיים מדי שנה פסטיבל רמדאן מרקט. באוגוסט 2023 חשף אתר התחקירים "הקול היהודי" כי בפסטיבל שנערך בשנת 2022 הושמעו תכנים פלסטינים לאומניים וסגן-ראש העיר הדגיש כי העיר טירה "חלק חי, פעיל ונמרץ מעמנו הפלסטיני".^[10] הזמרת למה אבו גאנם הקדישה במהלך פסטיבל רמדאן זה שירי הוקרה לאמהות המחבלים.^[11]