חסם נישואים

חסם נישואים (באנגלית: Marriage bar) הוא איסור חוקי או נוהלי על העסקתן על נשים נשואות, וכפיית התפטרות על נשים עם נישואיהן. חסמים מסוג זה התקיימו בעולם המערבי משנות ה-70 של המאה ה-19 ועד שנות ה-70 של המאה ה-20. לאיסור זה לא הייתה הצדקה כלכלית, ויישומו השרירותי הפריע לפעילותם התקינה של מקומות עבודה.

החל משנות ה-60 של המאה ה-20 נתפסים חסמי הנישואים כאפליה בשוק העבודה, ובמקומות שהתקיימו חסמים שכאלו הם נאסרו או בוטלו.

מאפיינים

קלודיה גולדין מחלקת את חסמי הנישואים לשני סוגים: חסם העסקה (Hire bar), אי-העסקת נשים בשל היותן נשואות, וחסם שימור (Retain bar), פיטורי נשים בשל נישואיהן. חסמים אלו לא בהכרח התקיימו במקביל.[1]

חסמי נישואים הושתו בתחילה במגזר הציבורי, והשתתם הובילה במקרים רבים ליישום חסמי נישואים גם במגזר הפרטי.[2] במגזר הציבורי הושתו חסמי נישואים הן כחלק מאסדרה ארצית והן כחלק מאסדרה מקומית.[3] במגזר הפרטי אומצו חסמי הנישואים על ידי חברות באופן וולונטרי.[4]

ככלל, חסמי נישואים לא הושתו על כלל שוק התעסוקה, אלא על מקצועות או על מגזרים ספציפיים.[2] במקרים מסוימים חסם הנישואים הושת רק על העסקה ישירה, ולא על העסקה קבלנית.

בחלק מהמקרים ניתנה נדוניה על ידי המעסיק לעובדת שפרשה עם נישואיה.[5]

בחברות שמרניות, כמו יפן, המשיכו חסמי הנישואים להתקיים גם לאחר הוצאתם מהחוק.[6]

סיבות והצדקות

במהלך השנים ניתנו כמה סיבות והצדקות להשתת חסמי נישואים. רבות מההצדקות נבעו מתפיסות שמרניות לגבי מעמד האישה. לפי תפיסות אלו, על הנשים לשמש כעקרות בית, והן אינן מסוגלות למלא את תפקידיהן במשק הבית ולעבוד מחוצה לו במקביל.[7][8]

סיבות נוספות שניתנו לחסמי נישואין התבססו על טענות כלכליות. החסמים מנעו מנשים לצבור ותק וניסיון שהיו מקטינים את התפוקה השולית שלהן לעסק בשל עליית שכרן, וכן מנעו מנשים זכויות כמו פנסיה.[9][10][11] בנוסף, הם שימשו לדחוק נשים משוק העבודה לטובת גברים נשואים ונשים רווקות וצעירות.[8]

היסטוריה

המהפכה התעשייתית הובילה לכניסת נשים לשוק העבודה, בתחילה בעבודות כפיים ובהמשך גם במשרות במגזר הציבורי. בתחילה, מצבן המשפחתי של נשים לא נתפס כגורם המשפיע על תנאי העסקתן, אך התבססות הנשים בעיסוקים השונים הובילה ליצירת חסמי נישואים. ב-1875 הכריז שירות הדואר הבריטי כי "אישה נשואה שאינה אלמנה אינה מתאימה להעסקה בכל תפקיד בשירות הדואר, וכל רווקה תידרש להתפטר אם תינשא." בעקבות כך, אימצו רוב מחלקות ממשלת בריטניה נוהל דומה. הנוהל לא היה מאוסדר עד שב-1894, בעקבות עתירה של הקלדניות במגזר הציבורי להעלאת שכרן, הוגדר שהעסקת נשים נשואות בשירות המדינה תעשה לשיקול ראש המחלקה ובאישור אוצר הוד מלכותו. בנובמבר 1895 פורסם למחלקות הממשלה מזכר שאיסדר את הסוגיה ולמעשה הציב חסם נישואים על העסקת נשים במגזר הציבורי בבריטניה.[12] החל מתחילת המאה ה-20 יושמו חסמי נישואים גם בארצות הברית, בעיקר כלפי מורות בחינוך הציבורי ופקידות.[1]

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הושתו חסמי נישואים במדינות רבות כתוצאה מהשפעת מלחמת העולם הראשונה על שוק התעסוקה.[7][13][14] בקנדה הושת חסם נישואים בשנת 1921, ובאירלנד הוא הושת בשנת 1924.[15] בנוסף על חסמי נישואים במגזר הציבורי, חברות במגזר העסקי השיתו חסמי נישואים בעת העסקת נשים.[16] השפל הגדול הוביל להשתת חסמי נישואים חדשים[8] ולהכבדת החסמים הקיימים.[16]

מלחמת העולם השנייה הייתה נקודת מפנה בהקשר של חסמי נישואים. העסקת נשים נשואות הפכה הכרחית בשל מחסור בעובדים, וחסמי הנישואים הצטמצמו משמעותית בארצות הברית, באוסטרליה ובמדינות אחרות.[13][17] לאחר המלחמה החל תהליך של ביטול חסמי הנישואים. ב-1946 בוטלו בוטלו חסמי הנישואים במגזר הציבורי בממלכה המאוחדת (למעט בשירות החוץ).[18] בשנות ה-50 בוטלו חסמי הנישואים במדינות רבות בהן קנדה, הולנד וספרד.[19] בשנות ה-60 וה-70 עברה השתת חסם נישואים תהליך של קרימינליזציה במדינות כארצות הברית (לאור חוק זכויות האזרח) והממלכה המאוחדת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 גולדין, עמ' 4.
  2. ^ 1 2 מוסקה ורייט, עמ' 2.
  3. ^ גולדין, עמ' 2.
  4. ^ Gerry Holloway (2005). Women And Work In Britain Since 1840. London: Routledge. p. 153.
  5. ^ כהן, עמ' 102.
  6. ^ Kunihiro Kimura (2010). "Sex-Based Discrimination Trends in Japan, 1965–2005*: The Gender Wage Gap and the Marriage Bar". In Miguel Angel Centeno; Katherine S. Newman (eds.). Discrimination in an unequal world. Oxford. p. 166. doi:10.1093/acprof:oso/9780199732166.003.0008.
  7. ^ 1 2 גולדין, עמ' 16
  8. ^ 1 2 3 מוסקה ורייט, עמ' 4.
  9. ^ מוסקה ורייט, עמ' 5.
  10. ^ גולדין, עמ' 18.
  11. ^ Lee Holcombe (1973). Victorian ladies at work. Hamden: Archon Books. p. 178.
  12. ^ Hilda Martindale (1938). Women servants of the state 1870-1938. London: Allen & Unwin. pp. 146–149.
  13. ^ 1 2 Linda Colley (2018). "For Better or for Worse: Fifty Years Since the Removal of the Marriage Bar in the Australian Public Service" (PDF). Australian Journal of Politics and History. 64 (2): 227–240. doi:10.1111/ajph.12465.
  14. ^ Maurine Weiner Greenwald (1989). "Working-Class Feminism and the Family Wage Ideal: The Seattle Debate on Married Women's Right to Work, 1914-1920". The Journal of American History. 76 (1): 118–149. doi:10.2307/1908346. JSTOR 1908346.
  15. ^ מוסקה ורייט, עמ' 3.
  16. ^ 1 2 גולדין, עמ' 6.
  17. ^ גולדין, עמ' 5.
  18. ^ מוסקה ורייט, עמ' 15.
  19. ^ Discrimination in Employment or Occupation on the Basis of Marital Status. I. 1962. International Labour Review. pp. 267.