אנא כבריה קלה זבוב מאיסותא.
שלא הגיע לעונת הפעוטות בן עשר למקרא יומא קמא דריש שתא.
יורד ברשות אדוני אבי נר"ו ומניה נקיטנא רשותא לאשתעויי דינא בהדי ריש גלותא.
וזה החלי בס"ד לירושלים תובב"א
— מגיד מראשית, שאלה א' חלק כ"ב
היה מגדולי דורו, והחיד"א קורא לו ”מופת דורנו הרב המופלא מהרח"א” (שם הגדולים מערכת גדולים אות ח, מהר"ר חיים אלפאנדרי הזקן). רבי אליעזר נחום משבח מאד את רבי חיים ואת ספרו "דרך הקודש".[1] הסכים לספרים רבים, ביניהם לספר עדות ביהוסף[2] לרבי יוסף אלמושנינו, ספר בני יעקב[3] לרבי יעקב ששון, ספרו של מרן החבי"ב, כנסת הגדולה,[4] ספר זרע אברהם[5] מאת רבי אברהם בן דוד יצחקי ועוד.
ראיתי את השאלה ואת אשר נגזר עליה מאת החכם השלם רב ועצום עצם מעצמי ובשר מבשרי, והנה אמת כי דבריו אינם צריכים חיזוק כי חזקים הם בעצמן כראי מוצק לא יבריחנו בן קשת ולא תחלפהו קשת נחושה
— מגיד מראשית סימן ע'
במצרים
נדד לארץ מצרים,[7] ושם ביקר בבית שהתגורר בו רבי חיים ויטאל, תלמיד האר"י. בביתו, ראה כתב יד של תיקוני הזוהר שהוגה בידי מהרח"ו, ועל פיו הדפיס הרב אלפאנדרי מהדורה חדשה של תיקוני הזוהר.[8]
במצרים פגש גם את רבי ישועה שבאבו, מרבני מצרים המוזכר תכופות בספר גנת ורדים.[7]
בארץ ישראל
צפת
עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, שם סבל מאד יחד עם יהודי עירו מידם הקשה של השלטונות, כנראה ממכתב ששלח בשנת תפ"ז (1727) יחד עם הרבנים רפאל מיכאל מלמד, רבי משה ששון, ורבי אברהם מוצירי, ובו ביקשו מקהילת פיזה לתרום להם על ידי השד"ר ששלחו.[9]
בירושלים
עבר לימים מספר לירושלים, וכך תיאר את עלייתו לעיר רבי ישראל מאיר מזרחי, מחבר ספר פרי הארץ:
ולא היו ימים טובים לישראל בימים האלה אשר עלה במעלו"ת להשתטח בנחלת ה' איש אשר רוח אלקין קדישין השתכחת ביה ריויה דמי לבר אלקין הרב המופלא סמא דחיי כמוה"ר חיים אלפאנדארי נר"ו מחיה חיים יחייהו וישב שמה ימים במספר ויאורו עיני ולבי שש באור תורתו ודנתי לפניו בקרקע כתלמיד לפני רבו עומד ומשמש באימה לפני א' עליון מלך רם ומתנשא
— פרי הארץ חלק א', קושטא תע"ז, הקדמה
בימים אשר שהה בירושלים הרצה לפניו הרב מזרחי תשובה שנתן לגבי בכור ראוי ומוחזק.[10]
פטירתו
תאריך פטירתו המדויק לא נמצא לפנינו, אך בספר יקרא דשכבי[11] מבואר שנפטר בסביבות חודש איירה'תצ"ג (1733).
צאצאיו ותלמידו
בנו היה רבי שלמה אליפאנדרי, שהיה דיין בקושטא,[12] ותלמידו המובהק היה רבי גדליה חיון, מיסד בית המדרש בית אל בירושלים.[13]
חיבוריו
שער ספר אש דת בכתב יד
אש דת - דרושים על פרשות התורה, ובסופו תשובות "מוצל מאש" לדודו ורבו, רבי יעקב. נדפס מחדש בירושלים תשמ"ח תחת הכותרת " הגר"ח אליפנדרי".
קונטרס קדושא דבי שמשא על דרך מבוא השמש להרב מנחת כהן נדפס בסוף ספר "רב יוסף" למהר"י קצבי.
דרך הקודש - על משניות דעשרה קדושות, נדפס בסוף ספר מגיד מראשית.
סדר משמרה (קושטא ת"פ) - קונטרס לתענית ערב ראש חודש.
הגהות על ספר בני חיי (אורטה קייואי, בעת"ה) מרבי חיים אלגאזי.
הגהות אור החיים על קונטרס שארית הנמצאה לרבי יוסף קצבי.
הדפיס את קובץ מגיד מראשית, המכיל תשובות מסבו, מאביו וממנו.
לקריאה נוספת
ספר הגר"ח אליפנדרי הנקרא אש דת, ירושלים תשמ"ח, תולדות רבינו
שם הגדולים מערכת גדולים אות ח' ערך רבי חיים אלפנדארי הזקן
