עוצבת השרון – חטיבה 5 או בשמה הרשמי, "חטיבת גבעתי תש"ח" (נקראה בעבר "חטיבת גבעתי במילואים" וגם "חטיבה 17"), היא חטיבת חיל רגלים ממוכן במילואים בצבא ההגנה לישראל. החטיבה הוקמה בנובמבר 1947 כחטיבת גבעתי ובשנת 1956 הפכה מחטיבה סדירה לחטיבת מילואים והשתתפה בכל מערכות ישראל עד כה. משום כך נסי המערכה של חטיבת גבעתי ממלחמת העצמאות מתנוססים על נס חטיבה 5, וכן תג היחידה של חטיבה 5 זהה לתג החטיבה של גבעתי בתש"ח. ב-4 ביוני2017 הוחלט על הוספת שם לחטיבה, ומאז נקראת החטיבה "עוצבת השרון – חטיבה 5". בשנת 2020, כחלק מארגון מחדש בצה"ל, החטיבה הוכפפה תחת פיקוד עוצבת הפלדה (אוגדה 162). כחלק מתהליך זה, בוצע תיקון היסטורי ושם החטיבה שונה רשמית ל"חטיבת גבעתי תש"ח". לוחמי החטיבה מגיעים מחטיבת גבעתי ומחטיבת הנח"ל.[1]
בדומה ליחידות אחרות בצה"ל, לאחר מלחמת העצמאות גם חטיבת גבעתי, שמספרה היה 5, פשטה ולבשה צורה. בעוד שמרבית חטיבות החי״ש והפלמ״ח פורקו או הועברו לצבא המילואים, נשארה גבעתי אחת משלוש החטיבות הסדירות של צה"ל, היחידה תחת פיקוד המרכז. בקיץ 1956 הוחלט על פירוק החטיבה הסדירה. חלק מגדודי החטיבה הועברו לחטיבות סדירות אחרות (גדוד 51 הועבר כגדוד חי"ר לחטיבת גולני. וגדוד 52 הועבר לחטיבה 7, והוסב לחרמ"ש) וחטיבה 5 התמזגה בחטיבת מחוז 17 אשר נשאה באחריות המרחבית לגזרת השרון, ואשר המשיכה לשאת במקביל את מורשת "גבעתי". מאוחר יותר שונה שוב שם החטיבה המרחבית לחטיבה 5, שמה הרשמי הראשון של החטיבה במלחמת העצמאות, וככזאת לחמה במלחמת ששת הימים ועד להווה.
במלחמת ששת הימים החטיבה המרחבית בפיקוד אל"ם זאב שחם כללה 3 גדודי חי"ר: גדוד 171, גדוד 172, וגדוד 173. החטיבה כבשה את טולכרם, קלקיליה ואת מערב השומרון, עד למבואות שכם. לאחר מלחמת ששת הימים, ובמהלך מלחמת ההתשה ועד לערב מלחמת יום הכיפורים נותרה החטיבה כאחראית על הביטחון השוטף בכל שטח השומרון.
מלחמת יום כיפור
במלחמת יום הכיפורים החליף אל"ם יהודה גולן את אל"ם אריה וינברג שהועבר לפקד על "כוח אילון" באזור ראס סודר. החטיבה תוגברה בכוחות נוספים ונפרסה להגן על חלקה הצפוני של בקעת הירדן. החטיבה כללה 3 גדודי חי"ר: גדוד 171 בפיקוד סא"ל אברהם בר אוריין, גדוד 172, וגדוד 173. החטיבה הייתה בתהליך הסבה לחטיבה ממוכנת. החטיבה שתוגברה בגדוד 105 מגזרת אילת, החזיקה לאחר הפסקת האש את קו המים באזור העיר סואץ עד ליציאת צה"ל מהגדה המערבית של תעלת סואץ. החטיבה הייתה מגויסת כשבעה חודשים, במהלכם המשיכה את ההסבה לחטיבה ממוכנת.
ב-1988 החליט הרמטכ"ל, רב-אלוףדן שומרון, על פירוק החטיבה מסיבות תקציביות, ואולם ההחלטה שונתה לאחר לחץ של חיילים ומפקדים ביחידה. באפריל 1989 הוחלט על הסבת החטיבה לחטיבת חיר"מ.
בפסח2002 השתתפה החטיבה בפיקוד דידי ידידיה במבצע חומת מגן. משימת החטיבה הייתה כיבוש מחנה הפליטים ג'נין, שהתנהל תוך לחימה קשה בשטח בנוי. בבוקר 9 באפריל2002, יום השואה, נקלעה מחלקת הדרגון מהפלוגה המסייעת של גדוד נחשון לקרב קשה, בו נפלו 13 לוחמי ומפקדי הפלוגה. על תפקודה בקרב הוענק לפלוגה המסייעת של גדוד נחשון צל"ש אלוף. כמו כן הוענק לכמה מחיילי הפלוגה ציון לשבח אישי. הקרב הוכרע לאחר הפעלת דחפורי די-9 משוריינים.[2]
לאחר מתקפת הפתע על ישראל, הוקפצו חיילי החטיבה בצו 8 לגזרת הדרום, שם טיהרו את המרחב בין רעים בדרום לכפר עזה בצפון, ובין הגדר לכביש 232. בהמשך נכנסו קרקעית לרצועת עזה והשתתפו במאמץ התמרון באזור דרום הרצועה בשלוש גזרות שונות. בסוף חודש נובמבר נכנסה החטיבה לעיירה בית-חנון בצפון הרצועה. בסוף חודש דצמבר, צוות הקרב החטיבתי פעל תחת אוגדת עזה והוביל את מבצע עוז וניר להכנעת המחבלים בחירבת אחזעה, לצורך הגנת יישובי העוטף ויצירת מרחב חיץ בתוך רצועת עזה.[3] במהלך חודש ינואר 2024, פעלה החטיבה בצפון הרצועה תחת אוגדה 162 בשכונת שאטי, השמידה מנהרות, חיסלה מחבלים ומצאה אמל"ח ומסמכים.[4] בתחילת חודש פברואר סיימה החטיבה את המשימה בצפון הרצועה ושוחררה.[5]
במהלך המלחמה לחם גדוד 8111 תחת צק"ח קרייתי. במהלך הלחימה נהרגו 5 לוחמים מגדוד 8111[6] כאשר נקלעו לזירת מטענים בבית ספר שבו שהו מחבלי החמאס. ב-1 בינואר 2024, במהלך פעילות מבצעית בצפון הרצועה, הופעל מטען כנגד כוח מגדוד 7020. באירוע נהרג הלוחם עמיחי אוסטר ונפצעו 11 לוחמים נוספים מהגדוד.[7]
יחידות החטיבה
בחטיבה חמישה גדודים: שלושה גדודי חי"ר, גדוד סיור, וגדוד סיוע מנהלתי.
גדוד 8111 יהונתן
גדוד 8111 יהונתן מורכב ממפקדים וחיילים ששירתו בגדודי החי"ר הסדירים השונים בצה"ל. רוב חיילי הגדוד מחטיבת גבעתי.
הגדוד קרוי על שם דמותו המקראית של יהונתן בן שאול. סמל הגדוד מורכב מחלקים מסמל החטיבה (חטיבה 5) - שיח הצבר וההרים מייצגים את ההיסטוריה ומורשת החטיבה שלחמה בעיקר באזור הנגב, החרב מסמלת את היותו של הגדוד גדוד חי"ר לוחם, והקשת מסמלת את ההקשר לדמותו של יהונתן בן שאול, שגבורתו תוארה בקינת דוד: ”קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם” (ספר שמואל ב', פרק כ"ב).
גדוד 8110 יואב
גדוד 8110 נקרא גדוד יואב, שם המנציח את מבצע יואב, אחד המבצעים המרכזיים בהם השתתפה חטיבה 5 במלחמת העצמאות. בפסח 2002 היה הגדוד מגויס לתעסוקה מבצעית, אך בעקבות פתיחת מבצע חומת מגן הועבר ללחימה במסגרת החטיבה במחנה הפליטים בג'נין. במהלך הלחימה נהרגו שניים מלוחמי הגדוד ומספר לוחמים אחרים נפצעו.
גדוד 7020, "נחשון", זכה לשמו באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, על שם מבצע נחשון, אחד מהמבצעים העיקריים בהם השתתפה החטיבה במלחמת העצמאות. אין קשר בין גדוד המילואים 7020 לגדוד 90 - גדוד סדיר בחטיבת כפיר, שגם הוא נושא אותו שם. הגדוד הסדיר נקרא על שם נחשון בן עמינדב המקראי, והוקם כעשור לאחר גדוד המילואים. הגדוד השתתף במסגרת החטיבה במבצע חומת מגן בעיר ג'נין והפלוגה המסייעת שלו נפגעה קשה בקרב במחנה הפליטים. כאמור, בקרב נפלו 13 לוחמי ומפקדי הפלוגה. על תפקודה בקרב זכתה הפלוגה בצל"ש אלוף פיקוד המרכז.
סמל גדוד נחשון עוצב בהנחיית המג"ד דאז דן שוורצפוקס (לימים סגן מנהל בית החולים סורוקה ומנהל המרכז לרפואה דחופה), וכלל בתוכו את סמלי ארבע חטיבות החי"ר הסדירות מהן הגיעו הגיעו לוחמי הגדוד. סביב שנת 2020, סמל הגדוד עודכן על ידי המג"ד אורי ליפשיץ (רב קיבוץ טירת צבי ומראשי ישיבת שיח יצחק) וכולל כעת חרב בלבד.[8]
גדוד הסיור 6555
גדוד הסיור של חטיבה 5 הוקם בשנת 2004. הגדס"ר מאגד תחתיו את שלוש הפלוגות הייעודיות של החטיבה: הפלס"ר, הפלנ"ט, הפלחה"ן, הפלת"צ (פלוגת תצפית וצלפים), הפלוגה המסייעת ופלוגת הסיוע המנהלתי. סמל הגדס"ר מורכב ממספר סמלים המייצגים את הפלוגות השונות.
גדס"ם 5505
הגדס"ם- גדוד סיוע מבצעי, הוקם בשנת 2022 כדי לנהל מבצעים לוגיסטיים עבור החטיבה המתמרנת. הגדוד מנייד לוחמים בעומק שטח האויב ומספק מענה לאספקת ציוד, תחמושת, מזון ופינוי פצועים עבור כל גדודי החטיבה.
מפקדי החטיבה
מפקדי החטיבה:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסרים תאריכים, בעיקר בהתחלה.
מ-1947 ועד 2005 נהרגו למעלה מ-800 חיילי חטיבה 5. חללי החטיבה מונצחים בבית החטיבה שבמצודת יואב ליד אשקלון. בתאריך 24 במאי1995 נפתח בית החטיבה במעמד ראש הממשלה ושר הביטחוןיצחק רבין ובנוכחות כ-5,000 מחיילי החטיבה בעבר ובהווה, מקצתם אלופי צה"ל בסדיר ובמילואים. במצודת יואב, היא בית גבעתי, מונצחים יחדיו חללי חטיבת גבעתי על גלגוליה השונים ובהם גם חללי חטיבה 5.
בשנת 1969 הוקמה בצומת ניצני עוזאנדרטה לזכר חללי החטיבה במלחמת ששת הימים בתכנונו של מרדכי כפרי. האנדרטה ממוקמת במקום בו התארגנו לוחמי החטיבה בטרם יציאתם לקרבות על צפון מערב הגדה. האנדרטה כוללת שתי אבני בזלת המונחות זו על גבי זו, עליהן חקוקים סמל החטיבה והפסוק "כשחל וככפיר היו" ומוקדשת "למגיני מרחב השרון".