זיגפריד טרביטש (גרמנית: Siegfried Trebitsch; 22 בדצמבר 1868, וינה – 3 ביוני 1956, ציריך) היה סופר, מחזאי ומתרגם אוסטרי. הוא ידוע בעיקר מתרגומיו לגרמנית של יצירות מאת ג'ורג' ברנרד שו.
ביוגרפיה
זיגפריד טרביטש נולד בווינה למשפחה יהודית עשירה לפי זיכרונותיו " לא לימדה אותו שום דבר על יהדות ונוצרות"[1]. הוא נכנס לעסקים של המשפחה עד לשנת 1903 כאשר החליט לערוך נסיעה לארצות אירופה ואמריקה.
את היצירה הראשונה של טרביטש יצאה לאור בשנת 1889. בשנת 1890 הוא תרגם מחזה שנכתב על ידי אנג'לו דה גוברנטיס.
בהיותו באנגליה הוא הכיר את ג'ורג' ברנרד שו והתיידד איתו. טרביטש הפך למתרגם של מחזות של שו לגרמנית. ההצגות הראשונות בדרך כלל נערכו בווינה. בשנת 1923 שו תרגם מחזה של טרביטש Frau Gitta's Sühne לאנגלית.
בנוסף לכך טרבישט תרגם יצירות של סופרים צרפתים.
טרביטש התגורר בווינה בה בנה וילה יוקרתית שאדריכל שלה היה ארנסט גוטהילף. בשנת 1907 הוא התחתן לבת אצולה הונגרית. באותה שנה הוא קיבל אזרחות כבוד מעיירה שאחרי מלחמת העולם הראשונה הפכה לחלק מצ'כוסלובקיה. בעקבות כך בשנת 1920 הוא קיבל אזרחות צ'כית.
בשנת 1920 על בסיס תרגום שביצע טרביטש של מחזה בלגי, אריך וולפגנג קורנגולד ובנו כתבו אופרה Die tote Stadt שזכתה להצלחה.
בשנת 1938 אוסטריה סופחה לגרמניה. תחילה טרביטש חשב שמוצאו היהודי לא יעשה בעיות. תוך זמן קצר הוא הבין שעדיף לעזוב את וינה. המשפחה עזבה את עיר עם מזוודה בלבד. כל רכושו נותר מאחור. טרביטש ואשתו נמלטו לצרפת בה הם קיבלו אזרחות הודות לפעולות של טרביטש לקידום התרבות הצרפתית באוסטריה. בשנת 1940 הם נמלטו לציריך. בשנת 1941 הוא ביקש לעבור לארצות הברית, אך בעקבות שינויים במצב הלחימה בחזית והתבוסה המסתמנת של גרמניה הם נותרו בציריך.
לאחר מלחמת העולם השנייה וילה של טרביטש הוחזרה, אך הוא לא רצה לחזור לעיר ומכר אותה לשגרירות צ'כוסלובקיה. הוא ביקר את שו באנגליה ותרגם את המחזה האחרון של המחזאי Buoyant Billions שהועלה על הבמה בבית של טרביטש.
בשנת 1951 טרביטש כתב ספר אוטוביוגרפי Chronik eines Lebens שתורגם לאנגלית.
לאחר פטירת שו, טרביטש החליט לפרסם את המכתבים הרבים שהיו לו. אחרי שמכירה אורגנה, הוא הלך לבנק לקחת את החבילה עם המכתבים אך ספג התקף לב ונפטר תוך זמן קצר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Weintraub, Stanley, Shaw's People, Pennsylvania State University Press, 1996, pp.204ff
