רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
זבוב הפירות הים תיכוני, הידוע גם כ"פריזבוב ים תיכוני" או "זבוב הים התיכון", ובשמו המדעי: Ceratitis capitata, הוא מין זבוב הגורם לנזקים נרחבים לגידולי פירות חקלאיים. למרות שמו, אזור מחייתו הטבעי של זבוב זה הוא מערב אפריקה הטרופית, אולם הוא חדר לאזורים שונים בעולם, רחוק מאזור מחייתו הטבעי, כולל אגן הים התיכון, דרום ומרכז אירופה, אוסטרליה, וכן מרכז ודרום אמריקה, והוואי.
אורכו של הזבוב כ- 5 מ"מ, צבעו חום צהבהב. לנקבה צינור הטלה דמוי מחט באמצעותו היא קודחת בקליפת הפרי נקב לעומק 2 - 5 מ"מ ומטילה בתוכו מספר ביצים. הרימות בוקעות, נוברות אל הציפה ומתפתחות. לאחר שהגיעו לאורך 1 ס"מ הן יוצאות מהפרי מבעד לנקב בקליפה, קופצות לקרקע ומתגלמות בעומק רדוד (עד 5 ס"מ). הבוגר מגיח מהאדמה. כעבור מספר ימים הוא מגיע לבגרות מינית ומתחיל דור חדש. הזבוב חי מספר חודשים, לרוב פחות מחצי שנה. נקבה מטילה במהלך חייה כמה מאות ביצים. הביצים, הרימות והגלמים של הזבוב חבויים (בפרי או באדמה) ורק הבוגרים גלויים וחשופים לטיפולי הדברה.
התפתחות הזבוב תלויה במזג האוויר. בקיץ, דור אחד נמשך חודש. בחורף פעילותו מואטת מאוד ודור נמשך שלושה חודשים. בחורף חמים, הזבובים נשארים פעילים ועלולים להסב נזקים גם בזנים חורפיים.
מזון הבוגר: מיץ פירות, צוף, טל דבש, פירות רקובים ולשלשות של ציפורים ולטאות.
לזבוב בדרך כלל יכולת מוגבלת לעבור מרחקים גדולים (בין מאות מטרים ועד עשרות קילומטרים). לכן הגורם להתפשטותו בעולם הוא הסחר העולמי בפירות טריים שגרם להפצת פירות נגועים ברימות למרחק אלפי קילומטרים ממקום גידולו הטבעי.
זבוב הפירות הים תיכוני חדר לישראל בשנת 1904. הוא חדר לארבע מדינות בארצות הברית (הוואי, קליפורניה, טקסס ופלורידה), אולם הושמד בכל המדינות זולת הוואי. הזבוב פלש אף לניו זילנד ולצ'ילה, ואף בארצות אלה הוכחד בהצלחה.
בשל יכולת הפלישה שלו, הזבוב נחשב למזיק הסגר במספר מדינות בעולם שמהוות יעד לייצוא. לכן, על מנת לייצא פרי טרי יש להבטיח שיהיה נקי לחלוטין מהזבוב. עיקר ההתמודדות עם הזבוב מתבצעת במטעים ובפרדסים על ידי ריסוס פיתיון מורעל בחומר הדברה. הזבוב הבוגר שנמשך לפיתיון (חומר חלבוני שעבר פירוק ומשחרר אמוניה) נקטל על ידי חומר ההדברה. פרי המיועד למדינות הסגר עובר גם טיפול אחר קטיף ששולל לחלוטין כל אפשרות פלישה.
משאבים רבים ויקרים הושקעו בניסיונות להכחיד פלישות של זבוב הפירות לארצות ולאזורים שונים בעולם. שימוש בשיטות הדברה ביולוגית, בין היתר בהפצת זבובים עקרים, הביאה להכחדת זבוב הפירות הים תיכוני מאזורים שונים.
פיזיולוגיה של גפי הפה
לזבובים גפי פה מסננים-יונקים אשר מותאמים להמסה ספיגה וניגוב של מזון. גפי הפה מורכבים מחדק (proboscis) גמיש, דמוי קונוס הפוך, ובקצהו אונות ספוגיות (labella) אשר מחורצות באמצעות תעלות הנקראות pseudotracheae המנקזות את בלוטות הרוק, יונקות וסופגות את המזון הנוזלי לכיוון הוושט.
כמו זבובים רבים אחרים, מצויד הזבוב בקולטני חישה על גבי רגליו הקדמיות, במקטע הדיסטלי של פיסת הרגל (Tarsum). בסיסם של אותם שערות חישה קיימים מספר נוירונים - תאי חוש, בעלי דנדריט (אמצעי הקלט של תא העצב) שנכנס לשערה ואקסון שיוצא מהשערה, מתלכד עם אקסונים דומים ויוצר עצב שמגיע לגנגליונים (צמתים עצביים מרכזיים בגוף החרק). בפיסת הרגל קיימים חמישה קולטנים סלקטיביים ביותר: כימורצפטור לסוכר, שני כימורצפטורים למלח, היגרורצפטור לחישת לחות ומכנורצפטור לחישת מגע. בתגובה לחישה של חומרים בריכוז סף מסוים - משוגרת תשדורת עצבית מהרצפטורים הנ"ל אל הגנגליון ומובילה לתגובה המוכרת בספרות כרפלקס שליפת החדק (Proboscis extention reflex). סף התגובה של הרפלקס תלוי במצבו הפיזיולוגי מטבולי של הזבוב. המאזן האנרגטי של החרק, מצבו ההתפתחותי, כמו גם הזמן שחלף מאז הגירוי האחרון - כך שהסף הנדרש להפעלת הרפלקס קטן ביחס הפוך לזמן שחלף מאז התגובה הרפלקסיבית האחרונה.
לקריאה נוספת
פרופ' צבי אבידב, מזיקי צמחים בישראל, עמ' 280-281, ירושלים התשכ"א.
