PROFILPELAJAR.COM

ז'אק לה גוף
Jacques Louis Le Goff
לידה	1 בינואר 1924; טולון, ואר (מחוז), צרפת
פטירה	1 באפריל 2014 (בגיל 90); הרובע העשירי של פריז, פריז, צרפת
שם לידה	Jacques Louis Le Goff
ענף מדעי	היסטוריה, היסטוריה של ימי הביניים
מקום קבורה	Lanester
מקום לימודים	תיכון לואי הגדול; תיכון טייר; אקול נורמל סופרייר ;
מוסדות	בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה; המרכז הלאומי למחקר מדעי; אוניברסיטת שארל דה גול למדעי הרוח והחברה ;
תלמידי דוקטורט	Michel Lauwers, François Garnier, André Guillerme, Mario Pilosu, Colette Ribaucourt, Sophie Cassagnes-Brouquet, Marie-Claire Gasnault-Beis, Arturo Roberto Firpo, ז'אן-קלוד שמיט, Odette Chapelot, Françoise Piponnier, Guy Lobrichon, Annie Cazenave, Régis Labourdette, Pascal Michon, Rosa Maria Dessì, Martin Nejedlý, Pierre Gibert, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
פרסים והוקרה	פרס דן דוד (2007); פרס היינקן להיסטוריה (2004); Grand Prix d’Histoire de la Ville de Paris (1997); מפקד מסדר האמנויות והספרות (1997); מפקד בלגיון הכבוד (1997); פרס גובר (1996); מדליית הזהב של המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (1991); עמית אקדמיית ימי הביניים של אמריקה (1987); פרס הגל (1994); הפרס להיסטוריה של עיריית מינסטר (1993); פרס ברוקט-גונן (1978) ;

ז'אק לה גוף (בצרפתית: Jacques Le Goff;‏ 1 בינואר 1924 - 1 באפריל 2014) היה היסטוריון צרפתי בן הדור השלישי של אסכולת האנאל, חבר האקדמיה הבריטית (נבחר ב-1998) וזוכה פרס דן דוד לשנת 2007.

חייו

אבי אימו היה סוחר יינות שרושש על ידי הפילוקסרה בסוף המאה ה-19. אביו היה מורה לאנגלית ואימו מורה לפסנתר. ב-1937, בגיל שלוש עשרה, הצטרף לתנועה שלחמה בגזענות ובאנטישמיות בטולון שבדרום צרפת.

לה גוף היה היסטוריון של ימי הביניים. תחום התמחותו עסק בתקופה בין המאה ה-11 למאה ה-13.

למד לדוקטורט באוניברסיטת ליל תחת הדרכתו של מישל מולא; נושא עבודת הדוקטורט היה עסקי המלח בימי הביניים. היה תלמידם של פרנאן ברודל ומרק בלוך. לה גוף השתייך לוועד המנהל של כתב העת "האנאל", ובשנת 1972 ירש את מורו ברודל בניהול האקול פראטיק דה אוטז אטיד. כחלק מהיותו בן הדור השלישי לאסכולת האנאל, היה ללה גוף חלק נכבד בהתהוות המהפכה התרבותית בלימודי ההיסטוריה שהחלה משנות השבעים, יחד עם היסטוריונים נוספים בלימודי ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת, בהם בצרפת (פייר נורה, עמנואל לה רואה לדורי, ז'ורז' דובי, ארון גורביץ', פרנסואה פירה, ז'אן-פול ארון, ז'אן-לואי פלאנדרין, מרק פרו, פייר שוני, ז'אן דלומו ואחרים) ובעולם (קרלו גינצבורג, נטלי זימון דייוויס, קרוליין ווקר ביינום, פיטר בורק ואחרים). בין ספרו הרבים ניתן למנות את "לידתה של אירופה", "זמן, עבודה ותרבות בימי הביניים", "היסטוריה וזיכרון", "הדמיון הביניימי", "לידת הפרוגטוריום" ועוד. שימש כיועץ היסטורי לעיבוד הקולנועי של הספר "שם הוורד" מאת אומברטו אקו.

ז'אק לה גוף זכה בפרס דן דוד לשנת 2007 בתחום חקר העבר.

מחקריו החשובים

המלח

עבודת הדוקטורט שלו עסקה בנושא המלח. כשהתחיל במחקרו, הייתה מקובלת הדעה כי בימי הביניים התנהלו החברות במשקים סגורים ולה גוף הפריך זאת. מאז הפרהיסטוריה, קל וחומר בתקופת ימי הביניים, הביא המלח לפתיחתם של קווי מסחר ארוכים. זאת, כיוון שהמלח היה משאב חיוני, אך לא היה נפוץ בכל מקום באותה האיכות ובאותה הכמות. ניתן היה להבחין בנתיבים וכך לעקוב אחר התרחבותה של הנצרות שהייתה בתחילת התפתחותה. הדבר איפשר להבחין במידת ההיזקקות למלח במקומות השונים, להבחין מי שלט במסחר ובמעורבות המנזרים בכך, והמס שהטילו המדינות השונות על המלח.

הערים

לה גוף חקר את גבולות הערים באמצעות מחקר על מנזרי הדומיניקנים והפרנציסקנים שהתיישבו בערים והתוו רשת של ערים. האפיפיורות התערבה בכך ואסרה על המנזרים להתקרב זה לזה יתר על המידה.

האקזמפלום

לה גוף חקר את הז'אנר הספרותי של האקזמפלום (Exsemplum). האקזמפלום הוא אנקדוטה קטנה בעלת משמעות מוסרנית, המשולבת בעיקר בסיפורים ובדרשות ומשקפות את המערכת האידאולוגית בת התקופה. האקזמפלום מציב את האדם בתווך שבין האלוהים לשטן, בין הקריאה לישועה לבין החטא והשחיתות המושכים אותו להיכנע לפיתוי האסור. ספרות האקזמפלום התקיימה עד סוף המאה ה-19. דרכה ניתן ללמוד על תודעתם ההיסטורית של כותביה ובכך היא מהווה ראי לתקופתה.

הולדת הפורגטוריום

מיצירותיו החשובות והמפורסמות ביותר של לה גוף היא הולדת הפורגטוריום (כור המצרף). הפורגטוריום הופיע בסביבות שנת 1170 ומתהווה במהרה בתור מימד שלישי בעולם הבא. אנו מגיעים לפורגטוריום כשאנו לא חוטאים לגמרי, אך גם לא טהורים לחלוטין ואנו נכנסים לשלב של טיהור. זהו מקום שקיומו מוגבל בזמן והוא ייעלם לאחר יום הדין, אז יוותרו רק הגיהנום וגן העדן. הספר מחולק לשלושה חלקים: השלב לפני הפורגטוריום, הולדת הפורגטוריום במאה השתים עשרה ושקיעתו דרך הגותם של הוגי הסכולסטיקה במאה השלוש עשרה וכלה בקומדיה האלוהית של דנטה. בסיכום, סוקר לה גוף את ההיסטוריה של הפורגטוריום בעת החדשה.

תיקוף העת החדשה

ללה-גוף דעה ייחודית בנוגע לתיקוף (פריודיזציה) של ימי הביניים והעת החדשה. לשיטתו, החלוקה המקובלת הקובעת את שלב המעבר בין ימי הביניים לעת החדשה בסביבות המאה ה-16 אינה נכונה, משום שלא התרחש בתקופה זו שום אירוע משמעותי שמצדיק מעבר לתקופה שונה. לשיטתו, תחילתה של העת החדשה היא באמצע המאה ה-18, עת התרחשו שינויים בחקלאות בצרפת, המהפכה התעשייתית והמצאת מנוע הקיטור, וכן שינויים בפילוסופיה, בדת ובפוליטיקה (בעיקר ההתנגדות למלוכנות שבאה לידי ביטוי במהפכה הצרפתית ב-1789)^[1].

ספריו

ז'אק לה גוף, ימי הביניים בשיאם 1054 - 1330, הוצאת דביר, 1993

Your Money or Your Life: Economy and Religion in the Middle Ages. New York, 1988
Histoire de la France Religieuse, Paris, 1988
Medieval Civilization 400-1500, Oxford, 1988
Constructing the Past (with P. Nora, eds.). Cambridge 1985
The Birth of Purgatory. Chicago, 1984
Time, Work & Culture in the Middle Ages, Chicago, 1980
La Nouvelle Histoire (with R. Chartier, eds.) Paris, 1978
Marchands et Banquiers du Moyen Age. Paris, 1969