האזכור הראשון של ורטה הוא משנת 1255, ובהמשך קיבלה זכויות עיר. דליקות רבות שפרצו בעיירה מהמאה ה-16 ועד המאה ה-19 האטו את התפתחותה, וכן פלישת האימפריה השוודית באמצע המאה ה-17.
יהודי ורטה
בית הקברות היהודי בוורטה.
יהודים ראשונים ישבו בוורטה במחצית הראשונה של המאה ה-16, ובית כנסת ראשון נבנה בה בשנת 1534. במשך השנים סבלו יהודי העיירה מנטל מיסים גבוה שהוטל עליהם ומהגבלות מגורים ותעסוקה ביישוב. בתחילת מלחמת העולם הראשונה פרעו הקוזקים ביהודי העיירה, תוך ביצוע מעשי אונס, שוד ורצח.
בימים הראשונים לכיבוש העיירה בידי הגרמנים בספטמבר 1939, ריכזו אלו את יהודיה בכיכר השוק בעיירה, והתעללו בהם בפומבי. בהמשך, הוקם בעיירה יודנרט, אשר נצטווה לספק לגרמנים עובדים יהודים לעבודות כפייה, וכן תשלומי כופר.
בפברואר 1940 רוכזו יהודי העיירה בגטו שהוקם בה, ובינואר 1941 החלו להישלח יהודים מהגטו למחנות עבודה באזור פוזנן. כעונש על שליחת חבילות מזון בכמות גדולה משהותרה לעובדים במחנות, נתלו בפומבי ב-5 במאי 1942 עשרה מנכבדי הקהילה בעיירה, ובהם ראש היודנרט. ב-27 ביולי 1942 נתלו בפומבי 13 יהודים נוספים מהגטו.
ב-24 באוגוסט 1942 רוכזו כ-2,400 יהודי גטו ורטה, והובלו לכנסייה ולמנזר, בהם הוחזקו מספר ימים. בזמן זה נרצחו מספר יהודים במקום. לאחר מכן, נערכה ביהודי העיירה סלקציה - כ-400 מהם שולחו לעבודות כפייה בגטו לודז', והיתר שולחו למחנה ההשמדהחלמנו.
