ב-26 בינואר1972 התרחש פיצוץ בטיסה 367 של JAT איירווייז שהייתה בדרכה מסטוקהולם לבלגרד. הפיצוץ אירע מעל שטחה של מזרח גרמניה והמטוס התפרק באוויר לחתיכות. שרידיו נחתו באזור מיוער בצפון צ'כוסלובקיה (כיום צ'כיה). וולוביץ', שהייתה אז בת 22, עבדה בתור דיילת אוויר ובמקור, כלל לא הייתה אמורה להיות באותה טיסה, אולם היא החליפה דיילת אחרת.
דו"ח חקירת האסון שנמסר לארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית ב-7 במאי1974, ציין שאירע פיצוץ בחלקו הקדמי של המטוס. שירות הביון הצ'כוסלובקי, שהוביל את החקירה, הציג חלקים משעון מעורר שלטענתו היו חלקים מן הפצצה. בדו"ח נכתב כי הפיצוץ הוא תוצר של אירוע חבלני.
בבוקר שלמחרת האסון, פלוני התקשר למערכת העיתונות השוודית במאלמה, ואמר בשוודית קלוקלת כי הוא אזרח קרואטי המשתייך לקבוצה לאומנית שהטמינה את הפצצה במטוס. מעבר למידע זה, לא ידוע דבר על זהות מטמיני הפצצה במטוס ולא ידוע בוודאות אם מדובר בארגון טרור. עם זאת, זמן קצר לאחר שהתקבלה הידיעה על שיחת הטלפון האנונימית, הממשלה היוגוסלבית האשימה את האוסטאשה באסון. לפי דו"ח החקירה, הפיצוץ קרע את המטוס מדגם דאגלס DC-9 לגזרים בהיותו באוויר, ווולוביץ' היא הניצולה היחידה. טענה שהועלתה כדי להסביר כיצד שרדה הייתה שווסנה שהתה בחלקו האחורי של המטוס.
הנפילה
וולוביץ' נפלה מגובה של כ-10,160 מטרים (בקירוב 33,333 רגל). היא סבלה משברים בגולגולת, שלוש חוליות סדוקות בגבה (אחת התרסקה לחלוטין) שהותירו אותה נכה באופן זמני מהמותניים ומטה, וכן היא שברה את שתי רגליה. היא הייתה בתרדמת במשך 27 ימים. בראיון שנערך עימה סיפרה שהאיש שמצא אותה מסר לה שהייתה בחלקם האמצעי של שברי המטוס ונמצאה עם ראשה מטה ועמית שלה מעליה. חלק מגופה נמצא בגוף המטוס, אך ראשה נמצא מחוץ לו. עגלת קייטרינג הייתה צמודה אליה ומנעה, ככל הנראה, את נפילתה מגוף המטוס. היא הוסיפה: "האיש שמצא אותי אמר שהיה לי מזל רב. הוא שירת בצבא הגרמני בתור חובש במלחמת העולם השנייה. הוא ידע כיצד לטפל בי באתר האסון".
לאחר האסון
אנדרטה לזכר האסון, שהוקמה במקום בו נמצאו שרידי המטוס
לאחר שהחלימה מפצעיה המשיכה וולוביץ' לעבוד בחברת התעופה היוגוסלבית של המטוס שהופל, בתור פקידה. בהמשך חזרו רגליה לתפקד והיא שבה לעבוד כדיילת אוויר. היא סיפרה שלא היה לה פחד מטיסות לאור אובדן הזיכרון שלה מהתאונה, ובנוסף, אהבה לצפות בסרטים שעסקו באסונות אוויריים. היא נחשבה לגיבורה לאומית בארצה.
בשנת 1990 פוטרה מעבודתה בשל דעותיה הפוליטיות נגד סלובודן מילושביץ'. היא נכחה במחאות ובהפגנות שנערכו נגדו עד להדחתו מהשלטון. רבים מאמינים שהשלטונות לא אסרו אותה מאחר שנחשבה לגיבורה לאומית. היא המשיכה להיות פעילה פוליטית גם בשנות ה-2000.
