PROFILPELAJAR.COM

ונגליל קרישנן קרישנה מנון
वेङ्ङालिल कृष्णन कृष्ण मेनोन
לידה	3 במאי 1896; קליקוט, נשיאות מדרס
פטירה	6 באוקטובר 1974 (בגיל 78); דלהי, הודו
מדינה	הודו, הראג' הבריטי, הדומיניון של הודו
השכלה	Presidency College; אוניברסיטת מדראס; אוניברסיטת לונדון; Zamorin's Guruvayurappan College; בית הספר לכלכלה של לונדון; יוניברסיטי קולג' לונדון; Govt. Ganapath High School for Boys ;
מפלגה	הקונגרס הלאומי ההודי
	17 באפריל 1957 – 31 באוקטובר 1962; (5 שנים)
	→ קליש נאת' קתג'ו יאסחוואנטארו צ'אואן ←
פרסים והוקרה
	פדמה ויבהושן (1954)

ונגליל קרישנן קרישנה מנון (בהינדי: वेङ्ङालिल कृष्णन कृष्ण मेनोन, באנגלית: Vengalil Krishnan Krishna Menon; ‏3 במאי 1896 – 6 באוקטובר 1974) היה מדינאי ודיפלומט הודי. יד ימינו של ראש ממשלת הודו הראשון, ג'ווהרלל נהרו. תפקידו הבולט ביותר היה שגריר ארצו באומות המאוחדות, בו ראה זירה להפגנת מקומה של מדינתו הצעירה כמעצמה אזורית וככוח בינלאומי כראש גוש המדינות הבלתי-מזדהות. כמו כן כיהן כשר ההגנה של הודו.

שנים ראשונות

קרישנה מנון נולד בקוז'יקוד (קליקוט) שבנשיאות מדראס (כיום בקרלה), סבו מצד אביו היה הראג'ה של האזור. ב-1918 קיבל תואר בוגר אוניברסיטה מהקולג' ללימודי משפטים בצ'נאי (מדראס). במסגרת לימודיו הכיר את פעילת זכויות האדם ואשת האגודה התאוסופית אנני בזנט, שמימנה את נסיעתו ללונדון לשם השלמת השכלתו ב-1924.

לונדון

ב-1930 קיבל תואר מוסמך אוניברסיטה בפסיכולוגיה מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון וב-1934 קיבל תואר מוסמך במדעי המדינה מבית הספר לכלכלה של לונדון. במסגרת זו היה תלמידו של הרולד לסקי ובהשראתו התקרב לסוציאליזם ואף לקומוניזם. במקביל השלים את הסמכתו כעורך דין והתקבל למידל טמפל. קרישנה מנון פנה לעיסוק ציבורי ורתם את הכשרתו לטובת ציבור שכונות העוני ומעמד הפועלים של לונדון. הוא נבחר מטעם מפלגת הלייבור לנציג מועצת רובע סנט פאנקרס במועצת מחוז לונדון. במסגרת אותה אידאולוגיה של סיוע למעוטי יכולת ייסד יחד עם אלן ליין את הוצאת ספרי פינגווין-פליקן^[1].

ב-1939 כמעט והוצע כנציג מטעם הלייבור בבחירות לפרלמנט, אך נדחה עקב קשריו עם המפלגה הקומוניסטית של בריטניה^[2]. מ-1928 ועד 1947 כיהן קרישנה מנון כמזכיר משרד ההסברה של תנועת העצמאות ההודית, השדולה הגדולה ביותר בפרלמנט הבריטי והיה מוכר כנואם מוכשר וכריזמטי^[1]. במסגרת זו הכיר את הפילוסוף ברטרנד ראסל, הסופר א.מ. פורסטר וג'ווהרלל נהרו, לימים ראש ממשלתה הראשון של הודו, ידידו הקרוב ופטרונו הפוליטי של קרישנה מנון. יחד עם זאת, נערך על קרישנה מנון החל מ-1929 מעקב של ה-MI5 כ"גורם מרכזי במהפכה ההודית"^[2].

קרישנה מנון נודע כאדם בוטה וחריף-לשון, כאשר נשאל בימי מלחמת העולם השנייה, מה עדיף לעם ההודי, להיות כבוש תחת בריטניה או תחת גרמניה הנאצית, השיב שהדבר הוא כמו לשאול דג האם הוא מעדיף להיות מטוגן בחמאה או במרגרינה^[3].

מדינאי ודיפלומט הודי

שגריר באו"ם

עם קבלת עצמאות הודו, מונה קרישנה מנון לשגריר ארצו בבריטניה, תפקיד אותו מילא בשנים 1947 - 1952. גם לאחר שכיהן בתפקיד רשמי של מדינה ריבונית, לא חדל המעקב המודיעיני אחריו.

ב-1952 מונה קרישנה מנון לשגריר ארצו לאומות המאוחדות. בתפקיד זה ניסח את רעיון גוש המדינות הבלתי מזדהות כגוש שלישי, מתווך ומפשר בין הגוש המערבי לגוש המזרחי ופעל במרץ על מנת להציג את הודו הצעירה כשחקן מרכזי בזירה הבינלאומית. כך פעל כמתווך פעיל במשבר ארצות הברית - סין - טאיוואן (שנקראה אז פורמוזה)^[4] ונשא מסרים בין ראש ממשלת סין, ג'ואו אנלאי ונשיא ארצות הברית דוויט דייוויד אייזנהאור. כן פעל למען הכללתה של סין בארגון האומות המאוחדות. לאורך השנים הפגין קרישנה מנון התקרבות לברית המועצות, ב-17 בפברואר 1953 נפגש עם יוסיף סטלין והיה המדינאי האחרון שנפגש עם הרודן הסובייטי ובעת משבר הפלישה הסובייטית להונגריה בנובמבר 1956 הצביע נגד החלטת האו"ם להסגת הכוחות הסובייטיים מהונגריה^[5].

בנוסף היה אחד הדוברים בעד פירוק הנשק הגרעיני, יחד עם ברטרנד ראסל.

דוגמה למרכזיות הודו בזירה הבינלאומית באמצעות פעילותו של קרישנה מנון באו"ם ניתן לראות למשל בקיץ 1956, אז הגיש קרישנה מנון הצעת תיווך בין מצרים לבין בריטניה בנושא זכויות השיט בתעלת סואץ, בה הציע למסור את זכויות הבעלות והתפעול של התעלה למצרים בכפוף לייעוץ ועדת מומחים בינלאומית, כהצעה מתחרה להצעתו של מזכיר המדינה של ארצות הברית, ג'ון פוסטר דאלס, שהציע ניהול באמצעות ועדה בינלאומית^[6]. משבר סואץ בנובמבר אותה שנה הוכיח לקרישנה מנון שמדינת ישראל אינה אלא נציגות של האימפריאליזם הבריטי-אמריקאי במזרח התיכון, דבר שהוביל להתקרבות בין קרישנה מנון לגמאל עבד אל נאצר, במישור המדיני והאישי כאחד ולביקורת קשה וארסית שהטיח מנון בישראל. כך, למשל אמר שאל לו לנאצר להכריז כי הוא יזרוק את ישראל לים, כיוון שהדבר יגרום לזיהומו של הים^[7]^[8].

במהלך שתי ישיבות רצופות של מועצת הביטחון, ב-23 וה-24 בינואר 1957, נשא קרישנה מנון נאום בן שמונה שעות על זכותה של הודו על חבל הארץ קשמיר. פיליבסטר זה נחשב לנאום הארוך ביותר שנישא במועצת הביטחון^[9].

שר ההגנה

ב-1953 נבחר קרישנה מנון לרג'יה סבהה מטעם מפלגת הקונגרס. ב-1956 מינה אותו נהרו לשר בלי תיק וב-1957 לשר ההגנה והייצור המלחמתי.

בתפקידו כשר ההגנה פעל לבניית הכוח על ידי הצטיידות ופיתוח תעשיות צבאיות ובפרט התעשייה האווירית ההודית, שבתקופתו ייצרה את מטוס הקרב הסילוני הראשון מתוצרתה, ה-HAL HF-24 Marut.

ב-17 בדצמבר 1961 הגיעה לשיא מדיניותו הבדלנית, כאשר הוביל את הודו לפלישה לגואה, שהייתה אז בשלטון פורטוגל, על אף אזהרות מפורשות שקיבל בעת ביקורו בניו יורק מאת נשיא ארצות הברית קנדי ונציגה באו"ם, עדלי סטיבנסון^[10].

כשנה לאחר מכן, באוקטובר 1962 הסתבכו תקריות גבול בגבול הודו-סין במדינת ארונאצ'ל פרדש שבהימלאיה והתדרדרו למלחמת הודו–סין. ב-20 באוקטובר הותקף פטרול הודי צפונה לקו מקמהון והמתיחות זלגה לאזור האסטרטגי אקסאי צ'ין. צבא הודו ניגף קשות במהלך הלחימה וצבא סין הצליח להשיג שליטה בשני האזורים שבמחלוקת עד שנעצר חד-צדדית. נגד קרישנה מנון הופנתה ביקורת ציבורית קשה עקב העובדה שהצבא ההודי נתפש בלתי מוכן. בעיקר הוטחה בו ביקורת שיומרותיו להנהגה עולמית גרמו לו להקל ראש בבעיות הביטחון השוטף של הודו. ב-1 בנובמבר הודח קרישנה מנון מתפקידו כשר ההגנה ושבוע לאחר מכן הודח גם מתפקידו כשר הייצור המלחמתי^[11].

שנים אחרונות

לאחר פיטוריו מתפקיד שר ההגנה ירדה קרנו של קרישנה מנון^[12], מגמה שהתעצמה לאחר מות ידידו ופטרונו הפוליטי נהרו ב-1964. לאחר מות נהרו ניסה להתמודד על ראשות הממשלה אך הפסיד^[13] ללאל בהדור שסטרי, שכיהן כשנתיים עד לעלייתה לשלטון של אינדירה גנדי. בדצמבר 1966 נפסלה התמודדותו לפרלמנט בעילה הטכנית שעל אף שנבחר שנים כנציג מחוז צפון בומביי, לא היה תושב מדינת מהאראשטרה. בבחירות ב-1968 התמודד כעצמאי נגד מועמד הקונגרס, והובס בין היתר בזכות קמפיין אגרסיבי של שיוו סנה, שהתנגדו לו עקב אי-היותו מראטהי.^[14] קרישנה מנון לא זכה לתמיכת מפלגתו, עקב חילוקי דעות עם ראשיה ולמעשה סולק ממפלגת הקונגרס. הוא ניסה את כוחו כמועמד עצמאי ונכשל^[15].