PROFILPELAJAR.COM

ויקטור בראר
Victor Bérard
לידה	10 באוגוסט 1864; מורה, ז'ורה, צרפת
פטירה	13 בנובמבר 1931 (בגיל 67); הרובע הארבעה-עשר של פריז, צרפת
מדינה	צרפת
השכלה	אקול נורמל סופרייר (1887); בית הספר הצרפתי באתונה (1890) ;
מעסיק	אקול פראטיק דה אוטז אטיד, Revue de Paris
תפקיד	סנטור ברפובליקה הצרפתית השלישית (11 בינואר 1920–13 בינואר 1931); vice president of the Senate (12 בינואר 1922–ינואר 1924); מזכיר כללי (1904–1911) ;
פרסים והוקרה	פרס ת'רואן (1901); קצין בלגיון הכבוד (22 ביולי 1905); אביר בלגיון הכבוד (28 באוקטובר 1897) ;

ויקטור בראר (בצרפתית: Victor Bérard;‏ 10 באוגוסט 1864, מורה (Morez) – 13 בנובמבר 1931, פריז) היה היסטוריון, דיפלומט ופוליטיקאי צרפתי.

כיום, הוא ידוע בעיקר בזכות עבודותיו על מחקרים הלניסטיים וגאוגרפיה של האודיסאה (אנ').^[1]^[2] בתקופתו החלה הגאווה האירופית "לטהר" את מדעי הרוח וההיסטוריה מכל השפעה כנענית או פיניקית קדומה שהתגלתה בהם; בראר מחה נגד דרך זאת, ופירש את כתבי הומרוס באופן הרואה את הכנענים כמחנכי יוון הצעירה וכמתיישבים וסוחרים בה.^[3]^[4]^[5]^[6]^[7] הוא שיער מקור משותף לתנ"ך ולאודיסאה, אך לא זכה לראות בחייו את פענוח שירת אוגרית.^[4] "L'Angleterre et l'impérialisme" (אנגליה והאימפריאליזם) של בראר תורגם לאנגלית ופורסם ב־1906 כ־"British imperialism and commercial supremacy" (אימפריאליזם בריטי ועליונות מסחרית).^[8]

מבחר כתביו

L'Angleterre et l'Impérialisme, Armand Colin, Paris, 1900
Les Phéniciens et l'Odysée, Armand Colin, Paris, 1902–1903^[9] (נערך מחדש ב־1927; ראו גם סריקה בארכיון האינטנרנט וסריקה באתר גאליקה)
Les navigations d'Ulysse, Armand Colin, Paris, 1927–1929 (ו־1971)
La Résurrection d'Homère, Bernard Grasset, Paris, 1930 (כרך 1 וכרך 2 בויקיטקסט הצרפתי)

לקריאה נוספת

שאול טשרניחובסקי, אודיסאה (אחרית דבר), הוצאת עם עובד, 2009 (טשרניחובסקי מסכם את עיקרי טענותיו של בראר בנוגע לאודיסיאה).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויקטור בראר בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ "Victor Bérard", in Je m'appelle Byblos, Jean-Pierre Thiollet, H & D, 2005, p. 250.
^ שאול טשרניחובסקי, אודיסאה (אחרית דבר), הוצאת עם עובד, 2009: "אחד החוקרים הגדולים של הומרוס, מר וִיקטוֹר בֶּרַאר (Victor Bérard), שהקדיש 41 שנה לחקירת מספר שירים באודיסיה."
^ Victor Bérard, La Résurrection d'Homère - Tome 1, Bernard Grasset, Paris, 1930, p. 73: "מעין אנטישמיות מדעית שררה בשנים 1890–1910, שבראשהּ עמד מר שלמה רינך, וגירשה מיוָן הקדומה את רוכליה ומוריה, גם ירדה לחייהם. במשיכת קולמוס אחת השמידם מר איזידור לוי מתוך תחומו של ים התיכון. ופוֹגרוֹם ממש נערך בהם ובכל הקדמונים והחדשים שגוננו עליהם ובכל המצבות שהיה בהן כדי להפריע את זעמם של הפיניקוֹפוֹבּים" (תרגם שאול טשרניחובסקי באחרית דבר לאודיסיאה).
^ ¹ ² ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 304, 308
^ Adolphe G. Horon, Canaan and the Aegean Sea: Greco-Phoenician Origins Reviewed, Diogenes 15, 1967, עמ' 40–41 doi: 10.1177/039219216701505803
^ Cyrus H. Gordon, The Dreros Bilingual, Journal of Semitic Studies 8, 1963, עמ' 76 doi: 10.1093/jss/8.1.76: "... הגישה הפיניקית הנכונה של בראר לא החזיקה מעמד כנגד הגישה הלא־שמית השגויה של בלוך (אנ'). לרוע־המזל, ידיעותיו של בראר בבלשנות שמית לא הספיקו לו להגן במומחיות על עמדותיות הצודקות."
^ נחום סלושץ, מחקרים עברים כנענים, לשוננו ב', 1930, עמ' 341–342
^ Victor Bérard, British imperialism and commercial supremacy, H. Fertig, 1973
^ "Review of Les Phéniciens et l'Odyssée par Victor Bérard". The Quarterly Review. 202: 344–370. באפריל 1905. {{cite journal}}: (עזרה)