ויליאם כריסטופר הנדי או וו. סי. הנדי (באנגלית: William Christopher Handy or W. C. Handy; 16 בנובמבר1873 - 28 במרץ1958) היה מוזיקאי וכותב שיריםאמריקאי. נודע כ"אבי הבלוז" (זהו גם שמה של האוטוביוגרפיה שלו מ-1941). אמנם הוא לא המציא את הסגנון, לא היה הראשון שניגן בלוז, הקליט מוזיקה בסגנון זה או פרסם אותה, אך הוא הפך אותו מסגנון מוזיקלי מקומי (דלתא בלוז) לסגנון פופולרי ומוכר בכל רחבי ארצות הברית. כמו כן, היה אחד מכותבי השירים בעלי ההשפעה הרחבה ביותר בסוגה זו והראשון ששבר את מסגרת בלוז 12 תיבות. מחברם של "ממפיס בלוז", "סיינט לואיס בלוז" ו"ביטל סטריט בלוז", קטעים שהוקלטו במאות ביצועים.
תולדות חייו
הנדי בגיל 19"ממפיס בלוז" בהקלטת תזמורת צבאית, 15 ביולי 1914שער חוברת דפי התווים של Yellow Dog Blues מאת חברת Pace and Handy Sheet Music
נולד בפלורנס, אלבמה. אביו היה כומר של קהילה קטנה. הבקתה בה נולד נשמרה והיא כיום מוזיאון.[1] הוא לימד את עצמו לנגן בגיטרה וקורנית, למורת רוחו של אביו הכומר, והצטרף בחשאי ללהקה. עם זאת, המשיך להיות דתי באופן עמוק ולבקר בכנסייה, כך שסגנונו מושפע מזימרה כנסייתית. השפעות נוספות היו קולות הטבע באזור הכפרי, צלילי סדנאות המתכת בהן עבד בצעירותו ושירי העבודה של האפרו-אמריקאים, ששרו, לדבריו באוטוביוגרפיה שלו, כל הזמן ובכל מקום.
ב-1892 עבר לברמינגהאם שם קיבל משרת הוראה ועבד במקביל במפעל, שם גיבש להקה ולימד את חבריה קריאת תווים. הלהקה ביקשה להופיע בתערוכה העולמית של שיקגו (1893) וערכה מסע הופעות בסנט לואיס. הנדי הופיע כנגן בתערוכה בשיקגו, שר כטנור במופע מינסטרל, ניגן כחצוצרן וגיבש להקה מקצועית. ב-1896, בגיל 23, היה למוביל הרכב. הלהקה יצאה לארבע שנות הופעות בטקסס, טנסי, ג'ורג'יה, פלורידה וקובה. בתום הסיבוב שב הנדי לביתו בפלורנס, יחד עם אשתו אליזבת, אותה פגש ולה נישא במהלך סיבוב ההופעות. ב-1900 קיבל משרת הוראת מוזיקה בקולג' לחקלאות ומלאכה של אלבמה.
ב-1902 יצא למסע היכרות עם המוזיקה העממית. הוא עבר ברחבי מיסיסיפי ובפרט במטעי הכותנה של הדלתא של מיסיסיפי, האזין לסוגי מוזיקה כפרית ועממית שונים ורשם אותם. בהמשך עבר עם משפחתו לקלרקסדייל, מיסיסיפי, בלב הדלתא של מימיסיפי וב-1908 עבר לעיר ממפיס. ב-1912 הקליט את "ממפיס בלוז", שיר שחובר כחלק מתעמולת בחירות של מועמד מקומי, אותו הפך הנדי לשיר שהביא לידי ביטוי את כל העקרונות הסגנוניים שספג הנדי במהלך השנים בהן חקר את המוזיקה העממית של דרום ארצות הברית. השיר הוקלט בתחילה עם תזמורת ריקודים. באותה עת ייסד הנדי יחד עם הבנקאי והפעיל האפרו-אמריקאי הארי פייס את חברת Pace and Handy Sheet Music - דפי התווים של הנדי ופייס.[2] להפתעתו של הנדי, קצרו דפי התווים של המוזיקה העממית הדרומית הצלחה דווקא בקרב מובילי להקות לבנים.
ב-1917 עבר הנדי והעביר את עסקי הפצת המוזיקה שלו, לניו יורק, שם התמקם בטיימס סקוור. גם בניו יורק ביצעו את שיריו בעיקר לבנים. ב-1919 חתם הנדי הסכם עם חברת התקליטיםויקטור, שהפיקה את תקליט הבלוז הפופולרי הראשון, Yellow Dog Blues בביצוע התזמורת של ג'וזף סי. סמית'.[3] ב-1920 פרש פייס מהשותפות על מנת לייסד את חברת התקליטים האפרו-אמריקאית הראשונה, Black Swan Records. הנדי נותר לנהל את חברת דפי התווים לבדו, בהמשך הפכה החברה לחברת תקליטים בשם Handy Record Company. החברה הפיקה למעלה מ-200 שירים, רבים מהם שירים דתיים ועממיים וכ-60 בלוזים, רובם מאת הנדי וחלקם מאת יוצרים אפרו-אמריקאים אחרים, וזכתה להצלחה מסחרית גדולה. ב-1926 חיבר הנדי את הספר Blues: An Anthology—Complete Words and Music of 53 Great Songs ספר ראשון מסוגו, בו מנתח ומגדיר הנדי את סוגת הבלוז, כחלק מההיסטוריה של דרום ארצות הברית. ב-1929 הפיקה RCAסרט קולנוע בשם "סיינט לואיס בלוז", בשיתוף פעולה עם הנדי. את שיר הנושא שרה הזמרת בסי סמית.[4]
בשיאו, בשנת 1941, בגיל 68, הוציא את ספרו האוטוביוגרפי Father of the Blues ("אבי הבלוז"). לאחר מכן חלה התדרדרות במצבו. ב-1943 נפל בנפילה מרציף הרכבת התחתית ואיבד את מאור עיניו. לאחר מות אשתו ב-1954 נשא לאשה את מזכירתו אירמה לואיס מורגן. ב-1955 סבל משבץ מוחי, בעקבותיו רותק לכסא גלגלים. מסיבת יום הולדתו ה-84 נערכה בהשתתפות-800 ידידים ותומכים במלון וולדורף אסטוריה.
.jpg)
.svg){kind=logo}
