וויאג'ר הוקמה בשנת 1999 באוניברסיטת אוסטרליה המערבית על ידי דניאל אסטרין, מארק בייקר ואדם לובקיס. לפני הקלטת האלבום Element V ב-2003 ראתה הלהקה מספר שינויים בהרכביה: בייקר ולובקיס פרשו, ובמקומם נכנסו מארק דה וטימו, ג'נה גרייג, ג'וף קלגהאן ועמנואל רודניצקי.
Element V יצא באוסטרליה ב-2003.[1] הוא פורסם גם באירופה כשנה לאחר מכן תחת חברת התקליטים ההולנדית DVS רקורדס. במקביל יצאה לאור מהדורה יפנית של האלבום בהוצאת חברת וודבל/אקספריינס, שנכללה בה רצועת בונוס בשם "Now and Forever". הקהל האירופי חיבב מאוד את Element V, והפופולריות של וויאג'ר עלתה מאוד ביבשת.
לאחר מכן החליפה מליסה פיוקו את גרייג על גיטרת הבס. כחלק מהמופע המשותף עם תחנת הרדיו "סקרימינג סימפוני" הופיעה וויאג'ר במלון קונר שבמלבורן – הקונצרט הראשון שלה מחוץ לאוסטרליה המערבית. בשלהי 2006 עזבו רודניצקי וקלגהאן את הלהקה, ואת מקומם תפסו סימון דוו ומארק בויג'ן.
2006–2008: UniVers ופסטיבל פרוגפאוור
בתחילת 2006 נועדה הלהקה באולפני "סוברייגן" כדי להקליט את אלבומה השני, uniVers. היא צילמה קטע וידאו קצר לגרסת הרדיו של "Sober", והפיצה אותו כסינגל במהדורה מוגבלת.
וויאג'ר הופיעה בפסטיבל פרופאוור האירופי באותה שנה. הופעתה זכתה לביקורות חיוביות ולשבחים מפי מבקרי מוזיקת המטאל. בשנת 2008 הוזמנה לפסטיבל דומה בממלכה המאוחדת, שלבסוף בוטל.[2] בשלהי 2006 הייתה אמורה להופיע עם נברמור, אך זה בוטל מסיבות לא ידועות.
בתחילת 2007 הודיע חברת DVS רקורדס על פשיטת רגל. לוויאג'ר לא הייתה חברת תקליטים, שתפיץ את האלבום uniVers באופן מסחרי. באוקטובר חתמה תחת החברה הגרמנית דוקיארד 1 רקורדס, שהוציאה את uniVers ברחבי העולם. בינואר2008 פורסם גם בארצות הברית תחת לוקומוטיב רקורדס.
וויאג'ר נפרדה מפיוקו זמן קצר לאחר מכן. פרישתה קיבלה סיקור תקשורתי גדול מאתרי המטאל השונים. את מקומה תפס אלכס קניון, שהיה באותה העת בן 18. על מנת לקדם את uniVers יצאה הלהקה למיני-סיבוב הופעות בסידני ובמלבורן.
לאחר שהקליטה שירים חדשים עם אדם רונד בקינגדום סטודיוס הוציאה וויצאג'ר את אלבומה השלישי, I Am the Revolution. הוא פורסם ב-20 בספטמבר2009 דרך דורקיארד 1 רקורד בגרמניה וריוט ואמפסטר באוסטרליה. הוא זכה לשבחי המבקרים,[3][4] על-אף הטענות על השימוש בצלילי פופ מודרניים.[5] "Total Existence Failure" זכה בתואר "שיר השנה" בפרס תעשיית המוזיקה באוסטרליה המערבית. ל-"The Devil in Me" פורסם וידאו קליפ ייחודי באוקטובר.
בשנת 2010 הועמדה וויאג'ר לשלושה פרסי MusicOz עבור "Lost" והווידאו קליפ שלו ועבור "The Devil in Me". בנוסף, היא הועמדה לפרס "להקת הרוק/מטאל הטובה ביותר" בטקס פרסי WAMI. הנסן עזב את הלהקה באותה שנה, ואת מקומו תפס סקוט קיי.
2011–2018: The Meaning of I, V ו-Ghost Mile
סולן הלהקה, 2017
לאחר פגישות הקלטה חדשות בין החודשים אפריל–מאי2011 חתמה וויאג'ר על חוזה עם חברת סנסורי מניו ג'רזי. באוקטובר אותה השנה פורסם האלבום The Meaning of I – הראשון עם סטיב קיי והאחרון עם מארק בויג'ן, שעזב בשל אילוצים משפחתיים. ב-1 בספטמבר 2011 הופיעה יחד עם קרישנס אנד בברוקלין. לאחר מכן יצאה לסיבוב הופעות משותף עם Children of Bodom.
בשלהי 2013 חשפה וויאג'ר קטעי וידאו קצרים על תהליך הפקת רצועות חדשות. היא פתחה קמפיין מימון המונים להוצאת האלבום V, שיעדו הושג לאחר שלושה ימים. "Breaking Down" היה הסינגל הראשון מהאלבום. אלבומה הבא, Ghost Mile, יצא לאור ב-19 במאי2019.
2019–הווה: Colours in the Sun ותחרות הזמר של האירוויזיון
ב-21 בפברואר2023 הוכרז כי וויאג'ר נבחרה באופן פנימי לייצג את אוסטרליה באירוויזיון 2023 עם השיר "Promise" – הלהקה הראשונה שמייצגת את המדינה. ב-11 במאי2023 ביצעה הלהקה את "Promise" על בימת חצי הגמר השני של אירוויזיון 2023. עם הקראת התוצאות של שלב זה היא נמנתה בין האמנים שהעפילו לגמר.[6] ב-12 במאי פורסם סדר ההופעות של הגמר, שנקבע פעם נוספת על ידי מפיקי התחרות. אוסטרליה הופיעה כמדינה ה-15, לפני בלגיה ואחרי צ'כיה.[7] במופע הגמר, בתום הקראת הניקוד שהעניקו צוותי השופטים, דורג השיר במקום השישי, עם 130 נקודות. בהצבעת הקהל הוא דורג במקום ה-20, עם 21 נקודות. כך, בתום הקראת הניקוד מהצבעות הקהל בבית, שהתווסף לניקוד מהשופטים, סיים השיר במקום התשיעי, כשבסך הכל זכה ב-151 נקודות.[8]
_(6267760971).jpg)
.svg){kind=logo}
