וואטסאפ[א] (באנגלית: WhatsApp) הוא שירות חינמי להעברת מסרים מיידיים הכוללים טקסט, תמונות, מסמכים, קטעי וידאו וקול. השירות מאפשר גם שיחות קוליות ושיחות ווידאו. לשירות יש גם מאפיינים של רשת חברתית, המאפשרת יצירת 'קהילות' ו'קבוצות' והעלאה של סטטוסים המוצגים באופן זמני.
היישום פותח על ידי חברת WhatsApp, שהוקמה ב-24 בפברואר 2009 על ידי יאן קום ושותפו בריאן אקטון ונמצא בבעלות חברת "מטא" שרכשה ב-2014 את החברה תמורת 19 מיליארד דולר במזומן ובמניות[1].
השם באנגלית הוא משחק מילים: "?What's up" האזנהⓘⒾ משמעותו בעברית היא "מה נשמע?". השם "WhatsApp" הוא בעל צליל דומה, כאשר המילה App היא קיצור המילה "Application" (אפליקציה).
היישום של וואטסאפ זמין עבור מערכות ההפעלה לסלולריים: iOS (אייפון) ואנדרואיד[2]. כמו כן ניתן לגשת ליישום ממחשב בעזרת אפליקציה ייעודית או הדפדפן.
נכון לפברואר2023, יש לוואטסאפ יותר מ-2.24 מיליארד משתמשים פעילים ברחבי העולם[3].
ממשק
היישום מעוצב בצורה שונה בכל מערכת הפעלה, אך בכל אחת קיימים אותם המסכים: מסך לרשימת הצ'אטים (עם קבוצות או עם עמיתים בודדים), מסך להוספת "סטטוס" ולצפייה בערוצים, מסך ליצירת שיחה עם איש קשר ואפשרות לפתיחת קבוצה, לשידור מסר, לעריכת פרופיל המשתמש ולהגדרות. היישום תומך בשפות רבות, ומגרסה 2.7 הוטמעה השפה העברית ביישום.
וואטסאפ עושה שימוש בחותם זמן המאפשר לבדוק מתי הייתה הפעם האחרונה בה משתמש היה מחובר. בעוד שניתן לבטל מאפיין זה בכל הפלטפורמות (ביטול האפשרות מונע מלראות את חותם הזמן של משתמשים אחרים), בנוסף יש אפשרות להשתמש בסטטוס ובתמונה אישית.
שימוש נרחב נעשה דרך קבוצות וואטסאפ שבו מספר משתמשי וואטסאפ (עד 1024[4] משתמשים) משתתפים בצ'אט אחד.
כאשר איש הקשר שמור אצל שני הצדדים – מעלה הסטטוס והצופה – יכולה להתבצע צפייה. בכתבה במגזין "אשת" תיארו נשים חרדיות מקרים בהם הפך הסטטוס למעין "רשת חברתית פנימית", בעיקר בקרב ילדים, שהוריהם לא מאפשרים להם גישה לרשת חברתית רגילה, ובקרב בני החברה הדתית או החרדית, שמעדיפים להיחשף פחות לרשתות החברתיות המקובלות. כן סיפרו מרואיינים כי הם משתמשים בסטטוסים להגברת מכירות[5].
וואטסאפ ווב
וואטסאפ הפכה לזמינה במחשב דרך דפדפן האינטרנט, תחת השם WhatsApp Web[6]. בסוף ינואר2015, פרסם קום הודעה בדף הפייסבוק שלו: "יישום הדפדפן שלנו הוא פשוט הרחבה של הטלפון שלך: היישום בדפדפן משקף שיחות והודעות מהמכשיר הנייד שלך - זה אומר שכל ההודעות שלך עדיין נמצאות בטלפון שלך". כלומר, מכשירו של משתמש ה-WhatsApp עדיין חייב להיות מחובר לאינטרנט כדי שיישום הדפדפן יפעל. כל הדפדפנים העיקריים למחשבים נתמכים למעט Internet Explorer. ניתן לגשת אל וואטסאפ ווב דרך אתר web.whatsapp.com, והגישה ניתנת לאחר שהמשתמשים סורקים את קוד ה-QR האישי שלהם דרך אפליקציית WhatsApp הנייד שלהם.
ב-10 במאי2016, מפתחי וואטסאפ יצרו תוכנה שדומה בתכונותיה לוואטסאפ ווב עבור Microsoft Windows ו-macOS אשר מסנכרנת הודעות בין הטלפון למחשב וגם הוסיפו תמיכה בשיחות וידאו ושיחות קוליות. בדומה ליישומון הדפדפן WhatsApp Web, האפליקציה שתסונכרן עם מכשיר הנייד של המשתמש זמינה להורדה באתר. התוכנה תומכת בגרסאות מערכת ההפעלה של Windows 8 ו-OS X 10.10 ומעלה.
בינואר2021, גרסת הבטא של היישומון אפשרה למשתמשים להשתמש ב-WhatsApp Web מבלי להשאיר את האפליקציה לנייד מחוברת לאינטרנט. במרץ 2021, תכונת בטא זו הורחבה למשתמשי iOS[7]. עם זאת, מכשירים מקושרים (באמצעות WhatsApp Web, WhatsApp Desktop או Facebook Portal) יתנתקו אם אנשים לא ישתמשו בטלפון שלהם במשך יותר מ-14 ימים[8]. גרסת הבטא של היישומון יכולה להציג הודעות רק במשך שלושת החודשים האחרונים בדפדפן האינטרנט, מה שלא היה קיים לפני הבטא מכיוון שגרסת האינטרנט הסתנכרנה עם הטלפון[9].
וטסאפ עסקי (Whatsapp Business)
וואטסאפ השיקה את "וטסאפ עסקי" בשנת 2018[10] עבור עסקים קטנים. היישום מציע תכונות כמו תגובות מהירות, הודעות אוטומטיות, תוויות, פרופיל עסקי, קטלוג מוצרים ושירותים וחיבור מהיר לדפים העסקיים בפייסבוק ובאינסטגרם[11].
סטטוס
בשנת 2017 הוסיפה וואטסאפ גם את האפשרות להעלות סטטוס. סטטוס הוא כלי ליצירה ולשיתוף פוסטים ותכנים דרך חשבון הוואטסאפ, אשר נעלמים (נמחקים) כעבור 24 שעות. סטטוס מוצג לאנשי הקשר של בעל החשבון ולהפך ניתן לראות אותו מאנשים אחרים שחשבון הוואטסאפ של המשתמש רשום אצלם.
מאז הוסיפה וואטסאפ שלוש אפשרויות לאנשים שיכולים לצפות בסטטוס:
כל אנשי הקשר של המשתמש
כל אנשי הקשר של המשתמש מלבד אנשים שהמשתמש בוחר
רק אנשי קשר מסוימים שהמשתמש בוחר
הסטטוס נמצא בשימוש יחסית גבוהה בחברה החרדית שממעטת להשתמש ברשתות חברתיות אחרות והפכה את הסטטוס לרשת חברתית בפני עצמה[12]. העיתונאית החרדית יעל צין נימקה זאת בכך ש"זאת פלטפורמה מאוד נקייה, באינסטגרם יש תחושה כזאת שזה פתוח ופרוץ, פה אתה מרגיש שזה הנייד האישי שלך, אתה לוקח אחריות על התכנים שאתה מעלה. המגזר החרדי עד היום לא היה חשוף לדברים האלה, ברמה שבקורונה אנשים פתאום התחילו לקלוט שיש שם רשת חברתית שלימה שמתקיימת שם"[13]. ובנובמבר 2024 אף פורסם כי עו"ד חרדי תבע תביעת דיבת לשון הרע בגין שני פרסומים באפליקציית וואטסאפ סטטוס[14].
ערוצים
בשנת 2024 וואטסאפ הוסיפה אפשרות ליצור ערוצים. ערוץ הוא עמוד בו מספר אנשים (מנהלי הערוץ) יכולים לפרסם הודעות טקסט, הודעות שמע, תמונות וסרטונים שכל משתמשי וואטסאפ יכולים לראות.
בספטמבר2011 יצאה גרסה 2.6.5 שהביאה לסגירת חורי אבטחה קריטיים שאיפשרו קריאת הודעות של משתמשים אחרים ואף שליחת הודעות בשמם[20].
בשנת 2018 צוות של צ'קפוינט הזהיר מאפשרות של זיוף אזכור הודעות במערכת[21].
פישינג
בספטמבר2012, חברת האבטחה ESET פרסמה את דו"ח האיומים ברשת שלה לחודש אוגוסט ובו דווח על יישום פייסבוק המתחזה ליישום וואטסאפ המקורי, וייתכן שפרטיהם האישיים של המשתמשים שנפלו בהונאה נגנבו[22].
ביולי2013 דווח על צעיר מספרד שפיתח דף אינטרנט מתחזה, במסווה של אתר אינטרנט של יישומון המציע למשתמשיו לצפות בהודעות שאחרים שלחו דרך וואטסאפ. המשתמשים הופנו לאתר אחר שבו הם התבקשו להזין את מספר הטלפון שלהם במטרה לשלוח להם קוד להורדת היישומון למכשירם האישי. הקורבנות להונאה הצטרפו ללא ידיעתם לאתר ששולח פרסומות בתשלום. כ-11,000 משתמשים נפלו בפח והצעיר הרוויח מכך כ-53,000 דולרים בחודשיים[23].
ב-2019 בוצעה לראשונה מתקפה שעשתה שימוש באופן שבו וואטסאפ נוהגת כלפי קבוצות המפרות את תנאי השימוש שלה. במתקפה זו, מרגע שהתוקף הצטרף לקבוצה הוא יכול לשנות את שמה ותמונתה לתוכן מיני, שמנוטר על ידי וואטסאפ ומופיע בפני פקחי התוכן של מטא, ושבגינו כל משתתפי הקבוצה נחסמים מהשירות. לעיתים התוקף מוסיף את המשתמשים לקבוצה בניהולו, ללא ידיעתם. בעקבות פנייה של איגוד האינטרנט הישראלי, וואטסאפ פעלה לבדיקה נוספת של מקרים כאלו, ולשחרור המשתמשים מחסימה. שנתיים לאחר מכן, בהופעה נוספת של מתקפה זו, משטרת ישראל המליצה, לצאת מיד מכל קבוצה ששמה או תמונתה שונו כך, ולהגביל את יכולת השינוי רק למנהלי הקבוצה. הומלץ גם למנוע בהגדרות הוספה לקבוצות על ידי משתמשים זרים. גם לאחר גילוי מתקפה זו, ברירת המחדל של קבוצה מאפשרת גם למי שאינו מנהל לשנות את פרטיה, וברירת המחדל של הגדרות הפרטיות עדיין מאפשרות הוספה לקבוצות על ידי משתמשים זרים ללא אישור יזום – כך שנכון ל-2022 מתקפות דומות עתידיות עדיין אפשריות.[24]
במתקפה אחרת, התוקף שלח הודעה ארוכה שמכילה 65,653 תווים שאינם נראים (Whitespace Character). כשהמשתמש ניסה לקרוא את כולה באמצעות לחיצה על "קרא עוד", היישומון קרס, כך שלא הייתה אפשרות להשתמש בו ללא אילוץ עצירה בהגדרות. גרסה מורחבת של המתקפה, שעשתה שימוש בממשק ה-web של המערכת, איפשרה להקריס את היישומון אפילו ללא כל פעולה יזומה מצד הנמען, וחייבה את מחיקתו המלאה והתקנה מחדש, תוך אובדן המידע שלא גובה. התקלות שאפשרו את המתקפה הוטלאו.[25]
התקנת תוכנת הריגול פגסוס
במאי 2019 טענה חברת וואטסאפ שקבוצת NSO השתמשה בתוכנת הריגולפגסוס כדי לחדור למכשירי הטלפון של יותר מ-100 עיתונאים ופעילי זכויות אדם ברחבי העולם, תוך ניצול חולשה בשירות שיחות הווידאו של וואטסאפ. הרוגלה חדרה למכשיר גם ללא צורך מצד הקורבן לענות לשיחה. באוקטובר 2019 הודיעה חברת האם פייסבוק כי היא תובעת את NSO בבית המשפט המחוזי בקליפורניה, בטענה ש-NSO עברה על החוק האמריקאי נגד ניצול והונאות מחשוב, הפרה את החוזה שלה עם וואטסאפ ופייסבוק (בכך שהפרה את כללי השימוש באפליקציות אותן אישרה) וביצעה הסגת גבול בכך שפרצה לשרתים ומערכות המחשוב של וואטסאפ ופייסבוק[26][27][28].
בינואר 2020 התפרסם כי האו"ם אסר על עובדיו הבכירים להשתמש בוואטסאפ משיקולי אבטחה[29].
הצפנת תוכן מקצה לקצה
בנובמבר 2014 הכריזה חברת Open Whisper Systems על שיתוף פעולה עם וואטסאפ להקמת תשתית להצפנה מקצה-לקצה עם פרוטוקול סיגנל[30]. לאחר הקמת התשתית באפריל 2015 הצהירה חברת וואטסאפ שמתבצעת הצפנה חזקה של כל צורות התקשורת של היישומון (שיחות וואטסאפ מוצפנות באמצעות פרוטוקול SRTP) באופן כזה, שלפי טענת החברה, אף אחד כולל חברת פייסבוק עצמה שוואטסאפ בבעלותה ואפילו ה-NSA או כל ארגון ממשלתי אחר לא יכול לקבל גישה לתוכן של מיסרון או שיחה כלשהם.
באוקטובר 2015 החלה וואטסאפ להעביר את כל הודעות המשתמשים ביישומון לשרתי גוגל באמצעות גוגל דרייב כברירת מחדל[31]. צעד זה העלה תהיות רבות בנוגע להצהרתה של החברה כי אף צד שלישי לא יוכל לקרוא את הודעות המשתמשים, משום שכל הודעות המשתמש מועלות לשרתים של חברת גוגל ללא הצפנה מצד וואטסאפ אלא רק אם קיימת הצפנה על ידי השרת.
החל מאפריל 2016 החלה וואטסאפ להצפין את כל ההודעות, התמונות, הסרטונים, ההודעות הקוליות, המסמכים והשיחות של המשתמשים, באמצעות הצפנה מקצה-לקצה. וטענה כי: "כשאתם שולחים הודעה, האדם היחיד שיוכל לקרוא אותה הוא האדם או הקבוצה אליהם אתם שולחים את ההודעה. אף אחד לא יוכל לקרוא את ההודעה שלכם: לא פושעי סייבר, לא האקרים, לא משטרים מדכאים, אפילו לא אנחנו"[32]. למרות זאת, מספר גדול של מומחי אבטחת מידע טוענים שזוהי הצהרה ללא כיסוי, וכי אין כל דרך לדעת שהחברה או כל צד שלישי אחר לא יכול לקרוא את תוכן ההודעות. מכיוון שהחברה לא מספקת גישה לקוד המקור של התוכנה, אי אפשר לדעת האם היא מכילה דלת אחורית או פרצת אבטחה מובנת שתאפשר לצד שלישי לקרוא את תוכן ההודעות[33][34]. אפילו יש הטוענים, שההצפנה מקצה לקצה ביישומון וואטסאפ היא מלכודת דבש, שנועדה למשוך אנשים שמעוניינים לתקשר ביניהם בצורה פרטית ומאובטחת, ועל ידי כך סוכנויות הריגול יוכלו להאזין לתקשורת שלהם באמצעות דלת אחורית או פרצת אבטחה מובנית שמכיל היישומון. בשנת 2013 מידע שהודלף על ידי אדוארד סנודן, הראה שיש דלת אחורית בתוכנת סקייפ שמאפשרת לחברת מיקרוסופט לשלוח את כל תוכן הודעות המשתמשים לסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית, אף על פי שתוכן ההודעות היה מוצפן מקצה לקצה מבחינה רשמית[35].
במרץ2017, הועלו לאתר ההדלפות ויקיליקס אלפי מסמכים של ה-CIA, בין השאר, נכתב בהם על יכולות פריצה של ה-CIA לתוכנות מסרים מיידיים בהן וואטסאפ.
ב־13 בינואר 2017 אתר הגארדיאן פרסם שביישומון וואטסאפ יש פרצת אבטחה חמורה שמאפשרת לצד שלישי לנטר אחר הודעות המשתמשים[36], אך המפתחים של מערכת ההצפנה ביישומון וואטסאפ, Open Whisper Systems, וגורמים בחברת פייסבוק טענו כי זו אינה דלת אחורית וכאשר משתמש מסוים מחליף מכשיר או מתקין מחדש את יישומון וואטסאפ מפתחות ההצפנה משתנים והמשתמש מקבל על כך הודעה, וכך מערכות הצפנה מקצה לקצה פועלות[37].
בספטמבר 2021 פורסם תחקיר של ארגון פרופבליקה העוסק בתהליך הדיווח על הודעות: כאשר משתמש מדווח על הודעות אחרות לוואטסאפ, הוא שולח עותק לא מוצפן של חמש ההודעות האחרונות למערכת סינון ובקרת התוכן של מטא. אם המערכת מקטלגת הודעה כבעייתית ההודעות מועברות לאחד מפקחי התוכן האנושיים של החברה, שיכול לקבוע האם להשעות את החשבונות המפרים. התחקיר עורר ביקורת על אי־השקיפות של החברה כלפי המשתמשים בכל הנוגע לרמת ההגנה והשמירה על המידע בעת תהליך הדיווח.[38]
פרטיות מול שימוש מסחרי במידע
לאורך שנות פעילותה, טענה וואטסאפ כי פרטיותם של נתוני אנשי הקשר של המשתמשים נשמרת. לא קיימת אפשרות גישה לנתוני אנשי הקשר של המשתמש, אלא אם כן המשתמש משתף איש קשר באמצעות האפשרות שקיימת בצ'אט "שתף איש קשר"[דרוש מקור]. למרות הבטחה זו, בסוף אוגוסט 2016 שונו כללי השימוש ב-וואטסאפ כך שהמידע שותף עם פייסבוק[39]. המידע על אנשי קשר שנשמר בשרתי וואטסאפ עלול לעבור לפייסבוק ללא אישור המשתמש - רישום מספר טלפון בפייסבוק (לעיתים, משתמשי פייסבוק יאולצו להזין מספר טלפון לצורכי אימות) ינוצל להצעת אנשי קשר חדשים בפייסבוק גם לאחר מחיקת המספר מפייסבוק, על בסיס אנשי הקשר בוואטסאפ שמקושרים למספר הטלפון. כחודש לאחר מכן הממונה על הפרטיות בהמבורג, גרמניה, אסר על חברת וואטסאפ לאסוף את המידע בתחומי מדינתו וכן הורה לפייסבוק למחוק את כל המידע שנאסף ממשתמשי וואטסאפ במדינה, בנימוק של הפרת חוק הגנת הפרטיות הגרמני[40].
מידע על השימוש במכשיר וביישומון עצמו: רמת טעינת הסוללה, סוג הדפדפן, זמני השימוש באפליקציה לאורך היום ומידע על אינטראקציות עם חשבונות עסקיים[41][42].
החברה הזהירה כי תמחק את חשבונות המשתמשים שלא יאשרו את מדיניות הפרטיות החדשה[43]. הצעד עורר תגובות חריפות, ואף עזיבה המונית של משתמשים למתחרות, כגון סיגנל וטלגרם[44][45], שניצלו את ההזדמנות בשביל להתנגח בה[46]. בעקבות הביקורת והמעבר למתחרות, הודיעה וואטסאפ כעבור שבוע שתדחה את המהלך בשלושה חודשים[47], ושלא תחסום באופן מוחלט את הגישה לאפליקציה למשתמשים שלא יאשרו את המדיניות החדשה אלא רק תגביל אותם בהדרגה[48]. בגרמניה הוצא צו מניעה לַשינוי במסגרת ה-GDPR[49], ובהודו (השוק הגדול ביותר של וואטסאפ) החברה נדרשה שלא להוציא את השינוי לפועל[50]. כשבועיים לאחר תום האולטימטום וואטסאפ שינתה את דעתה בשלישית ומסרה כי לא תגביל את השימושיות של החשבונות שעדיין לא אישרו את המדיניות החדשה, אך תמשיך להקפיץ תזכורת המבקשת לאשר את השינוי.[51] לבסוף, לא התאפשר למשתמשים שנתנו את הסכמתם לתנאי השימוש החדשים לחזור בהם מהחלטתם[51], ויצירת חשבון חדש דורשת הסכמה למדיניות החדשה.
באוגוסט 2021 פורסם כי פייסבוק מפתחת מערכת לניתוח נתונים מוצפנים בענן המסתמכת על הצפנה הומומורפית[52], שתשמש להתאמת מודעות מדויקת יותר למשתמשים בוואטסאפ בלי פגיעה בהצפנת תוכן ההודעות עצמן[53][54].
בספטמבר 2021 וואטסאפ נקנסה על ידי הממונה על הגנת המידע באירלנד ב-225 מיליון אירו, בגין הפרות של תקנות הגנת המידע של האיחוד האירופי שהתגלו בשנת 2018. הפרות אלו כללו אי־שקיפות בנוגע לאופן שבו וואטסאפ מעבדת את המידע של משתמשיה ובדרך שבה היא משתפת אותו עם חברות אחרות של מטא[55].
אמינות
בדומה לרשתות החברתיות המובילות, גם הפלטפורמה של וואטסאפ שומשה פעמים רבות להפצה של פייק ניוז, או תכנים בעייתיים אחרים דוגמת הודעות הסתה. בעיה זו גדולה במיוחד בוואטסאפ, עקב הקלות בה אפשר לשנות תוכן של הודעה לפני שמפיצים אותה הלאה בעיוות המידע המקורי, ועקב הקושי לפקח על התוכן שמועבר באפליקציה בגלל ההצפנה המובנית באפליקציה[56].
פרשיות מסביב לעולם, ובמיוחד בהודו, הפעילו לחץ על פייסבוק לפעול לפתור את הבעיה. בשנת 2018 קיבלה הנהלת החברה החלטות לסמן בסימון מיוחד הודעה שהועברה, ולהגביל את העברת ההודעות לכמות של עד 250 נמענים או קבוצות. המגבלה המשיכה להתהדק בשנתיים שלאחר מכן, תחילה ל-20, ולאחר מכן ל-5. על פי הנהלת החברה, צמצמו פעולות אלו את היקף העברות ההודעות בכ-25%[56].
לאחר פרוץ מגפת הקורונה בתחילת שנת 2020, הכריז ארגון הבריאות העולמי על הפצת מידע שגוי כבעיה עולמית חמורה, ודרש מממשלות להפעיל לחצים על חברות המדיה החברתית למצוא פתרונות לנושא. נסיבות אלו גרמו לפייסבוק לצמצם את כמות הפעמים שאפשר להעביר הודעה לפעם אחת[56]. במאי 2020 שיתפה וואטסאפ פעולה עם רשת בדיקת העובדות הבינלאומית ופיתחה צ'אטבוט שמסייע לגולשי וואטסאפ לברר האם מידע שהועבר אליהם באפליקציה אמיתי או מזויף.[57]
מודל עסקי
עד שנת 2016 עלות השימוש ביישום הייתה 0.99 דולר לשנה, משנת השימוש השנייה. עם זאת, החברה לא גבתה את התשלום מחלק נכבד מהמשתמשים ואלה נהנו מהיישום בחינם. עד ליציאת גרסה 2.10.1 של היישום למכשירי iOS ביולי2013, נדרשו משתמשי המכשיר לקנות את היישום בתשלום חד-פעמי של 0.99 דולר[58].
לאחר תקופת זמן קצרה ויתרו בחברה על מודל ההכנסות המבוסס על עלות שימוש, ומאז השימוש ביישום הוא ללא תשלום.
בשנת 2018, חברת וואטסאפ פרסמה תוכנית לשילוב פרסומות באפליקציה, וזאת על אף שמייסדיה הצהירו בעבר שהיא תהיה נקייה מפרסומות[59]. לאורך שנתיים בוצעו מספר שינויים במודל זה, עד שנזנח אף הוא. לבסוף, החברה עברה למודל של אספקת שירותים בתשלום לעסקים המשתמשים בפלטפורמה.[60][61][62]
במקביל, נעזרת חברת מטא במידע החשוף לה מהאפליקציה – למשל, עם אילו חברות מתכתב כל משתמש (אך לא תוכן ההודעות) – כדי להתאים לו פרסומות. בשנת 2021 הודיעה למשתמשיה שעליהם לאשר מדיניות פרטיות חדשה המרחיבה את הגישה של מטא למידע מסוג זה[63]. נכון לשנת 2021 הייתה לחברה גישה מסוימת למידע המגובה לענן, ובשנת 2021 הודיעה החברה שתשנה זאת[64].
בפברואר 2014 שחררה החברה עדכון למשתמשי האנדרואיד שבו ניתן לחסום את חותם הזמן, סטטוס ותמונת הפרופיל.
בנובמבר 2014 שלחה החברה עדכון OTA (אנ') (עדכון מהאוויר שלא דרך חנות היישומונים) ובו האפשרות לבדוק האם האדם בצ'אט קרא את ההודעה שנשלחה לו (בהודעה פרטית או קבוצתית) באמצעות סימן V כפול בצבע כחול. הדבר גרר ביקורת על אובדן הפרטיות, מה שגרם לחברה להוסיף לאחר מכן אפשרות לבטל את סימן ה-V הכחול בהודעות פרטיות (אך לא בקבוצות).
בינואר 2017 התווספו 72 אימוג'ים חדשים, חלקם במטרה להראות שוויון בין המינים וחלקם במטרה להוסיף עוד רגשות שאנשים רוצים להביע באימוג'ים, בנוסף התרחש שינוי באופן האימוג'ים, האימוג'ים עכשיו נראים יותר "מציאותיים". וואטסאפ הוסיפה גם אפשרות לצפייה בסרטון בסטרימינג.
בפברואר 2017 הסטטוס השתנה מטקסט קצר לתמונות וסרטונים, אותם ניתן לשתף עם כל אנשי הקשר או עם אנשי קשר מסוימים. לאחר 24 שעות הסטטוס נמחק (פונקציונליות שהועתקה מסנאפצ'ט).
במרץ 2017, בעקבות תלונות משתמשים, החזירה וואטסאפ את הסטטוס הישן בנוסף לחדש[65].
ביולי 2019, הוסיפה החברה אפשרות ליצור לינק ליצירת שיחה חדשה, על ידי שילוב מספר הטלפון בקישור. חידוש זה חוסך זמן בפעולת שליחת הודעה לאדם שאינו באנשי הקשר של המשתמש.
באוגוסט 2019 הודיעה וואטסאפ שתגביל את השימוש ביישומון לגילאי 13 ומעלה[67].
ביולי 2020, וואטסאפ הגדילה את כמות המשתתפים האפשרית בשיחות קוליות ווידאו מארבעה משתתפים לשמונה.
באוגוסט 2020 החברה הוסיפה את המדבקות המונפשות, ותמיכה בקודי QR לצורכי העברת אנשי קשר ועסקים.
בנובמבר, וואטסאפ הוסיפה יכולת שיתוף של כל אנשי הקשר מקבוצות משותפות באמצעות קישור חדש מתוך צירוף אנשי הקשר. בנוסף החליפה את אפשרות השתקת הצ'אט לשנה, בהשתקת צ'אט לתמיד.
בדצמבר, הפך חיפוש האימוגים והמדבקות לקל יותר. ונוספו רקעי צ'אט חדשים.
בסבב הגיוס הראשון של החברה, המייסדים של WhatsApp הסכימו לקחת 8 מיליון דולר מסקויה קפיטל, בנוסף למימון הראשוני (השקעת SEED) של 250,000 דולר, לאחר חודשים של משא ומתן עם השותף של סקויה ג'ים גוטס.
2011
מאי
תחרות
נוסדה אפליקציית SnapChat, אפליקציה מתחרה להעברת תמונות בהודעות[73].
2013
פברואר
כמות משתמשים
כמות המשתמשים מגיעה לכ־200 מיליון משתמשים; וכמות העובדים ל־50.
2013
יולי
מימון
סקויה משקיעה עוד 50 מיליון דולר בסבב השני של המימון, והעריכה את שווי WhatsApp ב־1.5 מיליארד דולר[74].
2013
16 ביולי
מוצר
WhatsApp מוצעת בחינם, עם דמי מנוי שנתי של דולר אחד לאחר השנה הראשונה[75][76].
2013
אוגוסט
תחרות
Telegram, שירות ענן מבוסס הודעות מיידיות, מושק[77].
2014
19 בפברואר
חברה
פייסבוק מכריזה על רכישת WhatsApp בעלות של 19 מיליארד דולר, הרכישה הגדולה ביותר שלה עד אז[78]. פייסבוק משלמת 4 מיליארד דולר במזומן, 12 מיליארד דולר במניות פייסבוק, ועוד 3 מיליארד דולר במניות חסומות שהוענקו למייסדי ה־WhatsApp[79].
2015
21 בינואר
מוצר
WhatsApp משיקה את WhatsApp Web, אפשרות לראות את כל השיחוחים ב-WhatsApp על ידי חיבור הטלפון באמצעות קוד QR[80].
2015
21 בינואר
מוצר
WhatsApp מכריזה על מדיניות שלה של הגבלה על לקוחות צד שלישי, כולל +WhatsApp[81] משתמשים לא יוכלו להשתמש בשירותי WhatsApp כלל עד להסרת יישומי צד שלישי[82].
2015
דצמבר
משפטי
WhatsApp נסגרה לזמן קצר בברזיל לאחר שהחברה מנעה לבצע האזנות סתר על חשבונות מסוימים של WhatsApp[83]. הוא נסגר שוב בברזיל במאי 2016 וביולי 2016[84].
2016
18 בינואר
מוצר
יאן קום מודיע כי WhatsApp לא תחייב יותר את משתמשיה בדולר בכל שנה[85]. אין עדיין תוכנית ברורה למונטיזציה של WhatsApp[86].
2016
מרץ
משפטי
דייגו דזודן, אחד ממנהלי פייסבוק, נעצר על ידי המשטרה הפדרלית הברזילאית לאחר שפייסבוק לא הצליחה למסור מידע מתוך חשבון ה־WhatsApp לבקשת שופט לחקירת סחר בסמים[87].
2016
5 באפריל
מוצר, אבטחה
WhatsApp ו־Open Whisper Systems מודיעים כי הם מסיימים להוסיף הצפנה מקצה-לקצה[88] לכל צורה של תקשורת ב־WhatsApp, וכי משתמשים יכולים כעת לאמת את המפתחות של אחרים[89][90][91].
2016
10 במאי
מוצר
WhatsApp הציגה תמיכה עבור שתי מערכות ההפעלה Windows ו־Mac[92].
