רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
"וו-לה-ויקונט" (בצרפתית: Vaux-le-Vicomte)[1] הוא שאטו (טירה) וגן בסגנון צרפתי במנסי (Maincy), כ־55 קילומטרים דרומית־מזרחית לפריז, במחוז סן-אה-מרן (Seine-et-Marne). הגן נבנה בין השנים 1658–1661, וידוע בעיצובו המושתת על סימטריה וגאומטריה. את הגן תכנן והקים אנדרה לה נוטר, הגנן ומתכנן הנוף המלכותי, עבור ניקולא פוקה, שר הכספים של לואי ה־14. "וו-לה-ויקונט" היה ידוע כיצירתו החשובה והשאפתנית ביותר, עד אשר תכנן את הגנים בארמון ורסאי.
הגן היווה השראה ארכיטקטונית באירופה של אמצע המאה ה־17. בתכנון השאטו לקחו חלק האדריכל לואי לה וו (Louis Le Vau) והצייר שארל לה ברן (Charles Le Brun).[2]
השאטו עצמו מוגבה וניתן להשקיף ממנו על הגן, ומן הגן על השאטו. סגנונו האדריכלי מושתת על מוטיבים של הארכיטקטורה הקלאסית של יוון ורומא, עם גגות שנועדו להתמודד עם מזג האוויר בצרפת, אך עדיין מתקשרים לעולם הארכיטקטורה הקלאסית.
הגנים מעוצבים בסגנון תיאטרלי וייצוגי, שנועד לבטא את שליטתו של האדם בטבע.
לאחר שבנה לה נוטר את "וו-לה-ויקונט", ביקש לואי ה־14 לבנות ארמון וגנים מרשימים יותר מאלה של פוקה, ופנה ללה נוטר שיתכנן עבורו את גני ורסאי.