PROFILPELAJAR.COM

ואריס דירי
Waris Diriye
לידה	21 באוקטובר 1965 (בת 59); גלקאיו, סומליה
מדינה	סומליה, אוסטריה
מקום מגורים	גדנסק
תקופת הפעילות	מ-1998
מעסיק	האומות המאוחדות
תפקיד	UNESCO Goodwill Ambassador (1997–2003)
פרסים והוקרה	German Africa Prize (1999); לגיון הכבוד ;

ואריס דירי (בסומלית: Waris Diiriye), נולדה ב-1965, היא דוגמנית, סופרת ופעילת זכויות אדם סומלית, הפעילה בעיקר במלחמה בהשחתת איבר המין הנשי.

ביוגרפיה

דירי נולדה לשבט נוודים באזור גַלְקַעְיוֹ (Galkacyo) בסומליה. בגיל 5 עברה תהליך של השחתת איבר המין הנשי. בגיל 13 ברחה ממשפחתה שרצתה להשיאה לגבר מבוגר. היא הגיעה למוגדישו ומשם עברה ללונדון ועבדה כעוזרת בית אצל דודתה שהייתה אשת השגריר הסומלי בלונדון. לאחר חזרת משפחתה לסומליה, נשארה בלונדון והחלה לעבוד בניקיון בסניף של מקדונלד'ס.

בעת עבודתה במקדונלד'ס פגש בה צלם האופנה טרנס דונובן, שהציע לה לעבוד בדוגמנות. ב-1983 הוא צילם אותה ללוח השנה של פירלי. בעקבות עבודה זו היא החלה לעבוד עבור חברות אופנה כגון: שאנל, לוי'ס, לוריאל ורבלון. היא דגמנה בתצוגות אופנה בלונדון, במילאנו, בניו יורק ובפריז, והופיעה גם על שעריהם של כתבי עת העוסקים באופנה כגון: Elle, גלאמור וווג. היא הופיעה גם בתפקיד קטן בסרט ג'יימס בונד 007 באזור המסוכן.^[1]

בשנת 1995 יצר ה-BBC סרט תיעודי שעסק בקריירה שלה כדוגמנית ונקרא "נוודת בניו יורק".

בשנת 1997, בעת ריאיון למגזין האופנה "מארי קלייר", סיפרה דירי לראשונה על השחתת איבר המין הנשי שעברה בהיותה ילדה. הראיון התפרסם בכל העולם וזכה לכיסוי נרחב. בעקבות הראיון הפכה בשנת 1997 לשגרירת האו"ם בנושא המאבק נגד השחתת איבר המין הנשי.

בשנת 1998 כתבה את ספרה האוטוביוגרפי "פרח המדבר" (Desert Flower) שהוא פירוש שמה בסומלית. הספר הפך לרב-מכר בינלאומי. באותה שנה ביקרה את אמה בסומליה. הספר תורגם לעברית בידי סיגל אדלר וראה אור בהוצאת דניאלה די נור ומודן בשנת 2010.

דירי פרסמה לאחר מכן מספר ספרים נוספים הכוללים את: "Desert Dawn" (שחר מדבר) שבו היא מתארת את מסעה לסומליה לביקור משפחתי שאירע 12 שנים לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בסומליה, "Letter To My Mother" (מכתב לאמי), ו-"Desert Children" (ילדי מדבר) שיצא כחלק ממסע הפרסום האירופי נגד השחתת איבר המין הנשי.

בשנת 2005 קיבלה אזרחות אוסטרית, והיא גרה בווינה.

בשנת 2009 יצא סרט קולנוע "פרח מדבר" המבוסס על ספרה. את דמותה של דירי גילמה הדוגמנית האתיופית ליה קבדה. הסרט הוקרן בארצות רבות, בהן: צרפת, ספרד, ישראל, פולין ועוד. בינואר 2010 זכה הסרט במינכן בפרס הסרט הבווארי בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. הסרט היה גם מועמד לפרס בפסטיבל הסרט הגרמני בקטגוריית הסרט הבולט של השנה. הסרט זכה לפרס הקהל בקטגוריית הסרט האירופאי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן.

בשנת 2010 מונתה על יד האיחוד האפריקאי כשגרירת שלום לשנה בנושא שלום וביטחון.

בנה אליק נולד בשנת 1997. הוא חי עם אביו בארצות הברית.

פעילות הומניטרית

בשנת 1997 עזבה דירי את עבודתה כדוגמנית והתמקדה בפעילות כנגד השחתת איבר המין הנשי וכן כשגרירת האו"ם בנושא. בשנת 2002 הקימה דירי בווינה את "קרן ואריס דירי" שמטרתה היא להעלות את המודעות לסכנות הצפויות לנשים כתוצאה ממילתן. בינואר 2009 היא ייסדה ביחד עם הטייקון הצרפתי פרנסואה אנרי-פינו (François-Henri Pinault), אשתו והשחקנית סלמה הייק את ארגון "PPR" העוסק בכבוד וזכויות נשים. בנוסף הקימה את "קרן שחר מדבר" (Desert Dawn Foundation) העוסקת בגיוס כספים עבור בתי ספר ומרפאות בסומליה.

פעילותה של דירי זיכתה אותה במספר פרסים:

"פרס אשת השנה" מטעם מגזין האופנה גלאמור (2000)^[2]
"פרס קורין" (Corine Award) מטעם איגוד הסחר הגרמני למכירת ספרים (2002)^[3]
פרס "שתי כנפיים" המוענק מדי שנה לאנשים המקדמים את תנאי החיים של אנשים במדינות מתפתחות (2003}^[4].
"פרס נשות העולם" שניתן על ידי מיכאיל גורבצ'וב נשיא ברית המועצות לשעבר (2004)
פרס על שם הבישוף אוסקר רומרו שניתן על ידי הכנסייה הקתולית (2005)
"אות לגיון הכבוד שניתן על ידי נשיא צרפת ניקולא סרקוזי (2007).^[5]
"מרטין בובר מדליית הזהב" (Martin Buber Gold Medal) מטעם "Euriade Foundation ‏(2007)".^[6]