PROFILPELAJAR.COM

הקריות (גוש)
	קריית ביאליק, העיר השלישית בגודלה בגוש
מספר יישובים	6
מדינה	ישראל
מחוז	חיפה
חבל ארץ	עמק זבולון
העיר הגדולה	קריית אתא
תאריך ייסוד	1934
אוכלוסייה	‏
‑ בגוש	251,000 (2022)
קואורדינטות	32°50′30″N 35°04′17″E / 32.841666666667°N 35.071388888889°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה מבט ממטוס על חלק מאזור הקריות: קריית ביאליק, קריית מוצקין, קריית ים וחלק מקריית חיים; בחלקה העליון (הצפוני) של התמונה, נראה מפרץ עכו; נובמבר 2014 (למפת חיפה רגילה) הקריות

ערך זה עוסק בערי צפון מפרץ חיפה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קריות (פירושונים).

הַקְּרָיוֹת הוא שמה הכולל של קבוצת ערים ושכונות סמוכות זו לזו השוכנות בקצה הצפוני של מחוז חיפה שבישראל. בקריות מתגוררים, נכון ל-2022, מעל 251 אלף תושבים.

בקריות נכללות הערים קריית ים, קריית ביאליק, קריית מוצקין וקריית אתא, כמו גם שתי שכונות חיפאיות - קריית חיים וקריית שמואל.

אף שהקריות מחולקות על פני רשויות מוניצפליות שונות, מתקיימת התייחסות נרחבת לגוש היישובים השלם. תושב הקריות, למשל, יציג את עצמו לעיתים כמי שמתגורר בקריות, מבלי לפרט את הקריה הספציפית שממנו בא.

המקומונים הפונים לתושבי הקריות הם "הד הקריות", "זמן קריות", "ידיעות המפרץ" והחינמון "חדשות הקריות".

מרבית הקריות הוקמו במסגרת פרויקטים גדולים של חברת שיכון עובדים ההסתדרותית.

היסטוריה וגאוגרפיה

הקריות שוכנות בעמק זבולון. בראשית המאה ה-20 היה עמק זבולון שומם וחלק גדול ממנו היה מכוסה בדיונות חול ובביצות. הביצות נוצרו כתוצאה מחסימת המוצא לים של נחל הקישון ונחל הנעמן על ידי החולות הנודדים. לא היו בעמק זבולון יישובים או דרכים, להוציא מעט בדואים שהתגוררו באהלים^[1]. אדמות העמק היו שייכות ברובן למשפחת סורסוק הלבנונית^[2].

בשנות המנדט הבריטי זכה אזור מפרץ חיפה, הנמצא כולו בעמק זבולון, לתנופת פתוח. הבריטים ייעדו את חיפה להיות עיר מרכזית במזרח התיכון והשקיעו בה בבניית נמל, בהולכת צינור הנפט מעיראק אליה ובבניית בתי הזיקוק^[3]. יזמים פרטיים בעלי חזון ראו את שטחי מפרץ חיפה כעתודה קרקעית לשכונות מגורים בקרבת העיר. ב 1925 הוקמה "החברה להכשרת מפרץ חיפה" על ידי המהנדס יוסף לוי, במטרה לרכוש קרקעות להתיישבות במפרץ חיפה עבור קבוצות רוכשים ובהם ארגוני יהודים מחו"ל^[4]. כך למשל, נרכשו אדמות עבור אגודת "צור שלום", שחבריה היו יהודים מטרנסילבניה שברומניה ובראשה עמד ד"ר חיים ויסבורג.

יוסף לוי שכר את האדריכל ריכרד קאופמן שהיה המתכנן הראשי של ההתיישבות הציונית בתקופת המנדט הבריטי, כדי להכין תוכנית אב לפתוח מפרץ חיפה. תוכנית קאופמן ייעדה במפרץ חיפה אזורים נרחבים לשכונות מגורים שייבנו כעיר גנים, תפיסה שאכן התגשמה. ב 1926 התערער מצבה הכספי של החברה להכשרת מפרץ חיפה. הקרן הקיימת לישראל הייתה מעורבת גם היא ברכישת קרקעות במפרץ חיפה ובשנת 1928 עברו מרבית הקרקעות של החברה להכשרת מפרץ חיפה לידיה. הקרן הקיימת הייתה גם בעלת יכולת להשקיע משאבים כדי לנקז את השטח ולהכין אותו להתיישבות וכך עשתה. מטעם שלטון המנדט הוזמן מאנגליה פרופ' פטריק אברקרומבי, מומחה ידוע לבניין ערים על מנת להכין תוכנית פתוח כוללת לאזור שאושרה ב 1938^[4].

בהקמת הקריות הוחל במחצית שנות השלושים של המאה ה-20. הקריה הראשונה שהוקמה כשכונת פועלים היא קריית חיים, במזרח. השכונה הוקמה בסמיכות למסילת הרכבת חיפה - עכו, שנסללה באזור מעט לפני מלחמת העולם הראשונה. עוד קודם לכן הוקמה קריית אתא, המזרחית יותר, כמושבה חקלאית, בעוד קריית חיים (ובעקבותיה שאר הקריות) הוקמו כשכונות פועלים, שעבדו במפעלי התעשייה שפותחו בתקופה זו במפרץ חיפה. קריית ביאליק, שכונת עולי גרמניה, נוסדה ב-1934 ובאותה השנה הוקמה גם קריית מוצקין על ידי חברי "ארגון המעמד הבינוני". קריית שמואל נוסדה ב-1936 עבור יהודים שומרי מצוות וקריית ים הוקמה ב 1941^[5] עם גידול הקריות במהלך השנים, התחברו היישובים השונים אחד לשני והפכו לגוש אורבני אחד, למעט קריית אתא המזרחית יותר, ששדות חקלאיים מפרידים בינה לקריית ביאליק. חלקה הדרומי של קריית ביאליק הוותיקה תחום ממזרח בתעלת נחל גדורה, המפריד בינה ובין כפר ביאליק, ובין שטח השדות החקלאיים שבינה ובין קריית אתא.

הקריות שוכנות באזור מישורי וחולי, ועל כן תוואי השטח לא השפיע כמעט על תוואי הרחובות. עם זאת, תוואי מסילת החוף העובר בלב הקריות נקבע כקו גבול מוניציפלי בין שכונות (מבדיל בין השכונה המזרחית והמערבית של קריית חיים, ובין קריית שמואל וקריית ים, לבין קריית מוצקין), ודרך חיפה-עכו מפרידה בין קריית חיים מזרחית וקריית מוצקין, לבין קריית ביאליק. צירי האורך של הקריות נבנו במקביל לשפת הים ולמסילת הרכבת, המקבילים באופן כללי זה לזה.

בקריות שני צירי אורך ראשיים: דרך עכו-חיפה - חלק מכביש 4 הארצי; וציר שדרות-ורבורג/ירושלים, המקושר מצידו האחד מכביש 22, ומצידו השני בכביש 4 מצפון לקריית מוצקין. צירי הרוחב העיקריים הם רחוב אח"י אילת-דגניה, המקשר בין צפון קריית אתא, כפר ביאליק, קריית ביאליק, קריית חיים מזרחית וקריית חיים מערבית, בציר ישר אחד שתחילתו בקריית אתא, וסופו בחוף הים של קריית חיים מערבית, וציר רחוב בן-גוריון-צה"ל, המקשר בין קריית ביאליק (דרך צומת העשור/צבר), קריית מוצקין, וקריית ים.

ההצעה לאיחוד הקריות לעיר אחת

הקריות שקמו במפרץ חיפה ראו את עצמן חלק מהעיר חיפה ובקשו להיכלל בה. לעומת זאת, שלטונות המנדט הבריטי בקשו למנוע מהיהודים להפוך לרוב בעיר חיפה ועל כן ביקשו להעניק מעמד מוניציפלי נפרד לקריות. מוסדות היישוב היהודי בקשו ללחוץ להגדלת העיר חיפה והורו לקריות שלא להסכים לקבל מעמד מוניציפלי נפרד ורוב הקריות אכן נשמעו להוראה^[6]. עם קום המדינה עלה שוב הרעיון לאחד את הקריות לתוך חיפה, אולם בסופו של דבר הוחלט לספח רק את קריית חיים וקריית שמואל.

מפעם לפעם עולה לדיון הצעה לאיחוד הקריות לעיר גדולה אחת בשם "עיר זבולון" או "עיר הקריות". במסגרת הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל^[7], שהונחה על שולחן הכנסת באמצע 2003, נכללה הצעה לאיחוד רשויות מקומיות רבות ברחבי הארץ, ובין היתר נכללה ההצעה לאחד לעיר אחת את קריית מוצקין, קריית ים, קריית ביאליק וכן את השכונות בחיפה - קריית חיים וקריית שמואל. ההצעה לאיחוד הקריות לא אושרה, אך הדיון בה לא ירד מסדר היום^[8].

ב־7 בינואר 2008, הודיעה הממשלה על כוונתה לאחד, עוד לפני הבחירות המוניציפליות שנועדו לנובמבר 2008, את קריית מוצקין עם קריית ביאליק ואת קריית ים עם חיפה (כחלק מהרובע העירוני של קריית חיים)^[9]. שר הפנים, מאיר שטרית, אף נפגש עם כמה מראשי הערים המיועדות לאיחוד, אולם כעבור שבועות אחדים נדחתה התוכנית^[10].

נתונים סטטיסטים (2024)

בגוש כולו חיים 225,000 תושבים, מחולקים בערים ובשכונות הבאות:^[11]

שם העיר	מספר תושבים	שטח שיפוט (בדונמים)	צפיפות אוכלוסייה (אנשים לקמ"ר)	מעמד	תאריך יסוד	תאריך הכרזה כעיר	דירוג חברתי-כלכלי
קריית ים	42,284	12,170	8,606	עיר	1941	1976	5
קריית ביאליק	50,086	10,000	4,639	עיר	1934	1976	6
קריית מוצקין	48,748	3,778	10,612	עיר	1934	1976	6
קריית אתא	61,709	16,706	3,470	עיר	1925	1969	6
קריית חיים	29,000	4,550	6,360	שכונה בעיר חיפה	1933	-	-
קריית שמואל	7,740	750	10,256	שכונה בעיר חיפה	1935	-	-

הגייה

ההגייה המקובלת של השם היא "הקרָיות" (רי"ש בקמץ), אך יש בלשנים, ובהם ראובן סיוון ומאיר מדן, החולקים על הגייה זו, וקובעים שיש לומר "הקרִיות" (רי"ש בחיריק). מילון אבן-שושן תומך בשתי צורות הכתיב, וכך גם מילון ספיר^[12].

המילה קריות מופיעה בתנ"ך, בצורה שמצדדים בה הבלשנים ומתייחסת ליישוב מקראי:

וְשִׁלַּחְתִּי-אֵשׁ בְּמוֹאָב, וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת הַקְּרִיּוֹת

— ספר עמוס, פרק ב', פסוק ב'.

וכן בקטע המתייחס ליישוב המקראי קריות ביהודה:

זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה--לְמִשְׁפְּחֹתָם. (כא) וַיִּהְיוּ הֶעָרִים, מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה, אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם, בַּנֶּגְבָּה--קַבְצְאֵל וְעֵדֶר, וְיָגוּר. (כב) וְקִינָה וְדִימוֹנָה, וְעַדְעָדָה. (כג) וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר, וְיִתְנָן. (כד) זִיף וָטֶלֶם, וּבְעָלוֹת. (כה) וְחָצוֹר חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת, חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר.

— ספר יהושע, פרק ט"ו

קישורים חיצוניים

שי דנות, לאחד את הקריות, באתר הארץ, 12 באפריל 2010
עופר פטרסבורג, התוכנית של דרעי: לאחד את הקריות לעיר אחת, באתר ynet, 18 בדצמבר 2016

הערות שוליים

^ מרדכי נאור, יוסי בן-ארצי עורכים, חיפה בהתפתחותה 1918–1948, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1989, עמ' 25-26
^ מרדכי נאור, יוסי בן ארצי עורכים, חיפה בהתפתחותה 1918–1948, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1989, עמ' 131
^ מרדכי נאור, יוסי בן ארצי, עורכים, חיפה בהתפתחותה 1918–1948, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1989, עמ' 27-37
^ ¹ ² מרדכי נאור, יוסי בן ארצי, עורכים, חיפה בהתפתחותה 1918–1948, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1989, עמ' 131-137
^ מרדכי נאור, יוסי בן-ארצי, עורכים, חיפה בהתפתחותה 1918–1948, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1989, עמ' 140-144
^ 120 אלף תושבים בחיפה רבתי, דבר, 6 ביוני 1950
^ הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל
^ דוד חיון, ‏קרית ביאליק: ועד פעולה במטרה לטרפד איחוד הקריות, באתר גלובס, 20 באפריל 2003
^ תני גולדשטיין, תשכחו מסביון ומבת ים - איחוד הרשויות בדרך, באתר ynet, 7 בינואר 2008
^ תני גולדשטיין, שטרית התקפל: תוכנית איחוד הרשויות הוקפאה, באתר ynet, 18 בפברואר 2008
^ תושבים לפי ערים, באתר data.gov.il, ‏30/10/2022
^ קִרְיָה, באתר מילון אבניאון – מילון ספיר